כל הפרסומים בנושא אפריקה

ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר  זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

בנובמבר 1995 נוסד 'תהליך ברצלונה' במטרה לחזק את האינטגרציה בין מדינות הים התיכון. בהמשך לתהליך זה, ובניסיון לתקן את פגמיו, הוקם ביולי 2008 'האיחוד למען הים התיכון' (UfM) כמסגרת בין-ממשלתית רחבה, בה חברות 43 מדינות, ביניהן ישראל. לאחר התחלה הססנית, גיבש הגוף האזורי החדש בהדרגה את זהותו הארגונית ורשם הישגים, ובכלל זה קידום עשרות פרויקטים בערך כולל של מיליארדי דולרים בתחומי התעסוקה, החינוך, הסביבה, האנרגיה והאקלים. עבור ישראל מהווה הארגון אפיק בעל פוטנציאל חיובי, אך עד כה תרומתו המעשית לשיפור מיצובה האזורי נותרה שולית. ההזדמנויות...

ביקורו של נשיא צרפת עמנואל מקרון בביירות לאחר אסון הפיצוץ תואם את מגמת העלייה בפעילות צרפת במזרח הים התיכון, במיוחד בהקשר לוב ובסכסוך הטורקי-יווני-קפריסאי. פעילות זו מהווה ניסיון לבלום את היחלשות השפעתה של צרפת באזור מול תחרות גוברת של שחקנים אחרים. אחרי גל הטרור שפגע בצרפת בעשור האחרון, הים התיכון הפך גם לאזור חיוני במאבקה בתנועות ג'האדיסטיות. אך למרות יתרונות מסוימים, הן בעוצמה הקשה והן בעוצמה הרכה, חוסר תכנון מדיני, ניצול לא יעיל של הכלים שברשותה ושגיאות טקטיות, הובילו לכך שלמרות הצהרותיה הקולניות, צרפת עדיין לא הצליחה לשנות את...

ההתערבות הצבאית של טורקיה בלוב סייעה לאחרונה ל"ממשלת ההסכמה הלאומית" לרשום שורה של ניצחונות על הכוחות הנגדיים בראשותו של ח'ליפה חפתר, דבר המעורר תסכול גם בקהיר, באבו דאבי ובמוסקבה. המגמה המשתנה לטובת "ממשלת ההסכמה הלאומית", אשר אף הובילה את חפתר להציע הפסקת אש, מסמנת שינוי משמעותי בכיוון הלוחמה במדינה, וככל הנראה צפויה לקבע את תפקידה של טורקיה כמתווכת מרכזית בפתרון הסכסוך. אם ההתפתחויות האחרונות יתבררו כמשמעותיות בטווח הארוך, טורקיה תבסס השפעה כבדת משקל במדינה הצפון-אפריקנית, דבר שיאפשר לה להקרין עוצמה בכל אזור...

"מסע התרומות" הסיני ברחבי העולם בעקבות משבר הקורונה הוביל לביקורת כלפי בייג'ינג בזירה הבינלאומית. גורמים אירופאים ואמריקאים טענו כי סין נוקטת "דיפלומטיה של מסכות" באופן מכוון, במטרה למנף את משלוחי הסיוע לצרכים פוליטיים. ואכן, נראה שהן חברות עסקיות סיניות והן הממשל הסיני ביקשו באמצעות משלוחי התרומות לנצל הזדמנות שנוצרה עקב משבר הקורונה, בין היתר על מנת להציב אלטרנטיבה לארצות הברית כמנהיגה גלובלית.

השלכותיה הגלובליות, האזוריות והפנימיות של מגפת הקורונה עדיין לא ברורות די הצורך, אך לממשלה ה-35 של ישראל אין מאה ימי חסד. עליה להחזיר במהירות את המשק לפעולה מלאה, בנוכחות הנגיף ובצל האפשרות לגל התפרצות נוסף. אשר לממד הביטחוני – כל המשטרים ברחבי המזרח התיכון עוסקים במגפה ובענייניהם הפנימיים, ולפיכך יבקשו להימנע מהסלמה בעימות עם ישראל. עם זאת, הסיכון להסלמה בלתי מתוכננת (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) עודנו קיים ומחייב את ישראל לשיקול דעת בהפעלת הכוח. האיום האיראני מוסיף להיות העיקרי בין האיומים שלפתחה של ישראל ומחייב לכן תאום הדוק עם...

ההסכם על תיחום הגבול הימי שנחתם ב-27 בנובמבר בין טורקיה לבין "ממשלת ההסכמה הלאומית" בטריפולי, בראשות פאיז א-סראג', שמוכרת רשמית כממשלת לוב, עורר דאגה בקרב מדינות רבות במזרח הים התיכון. החתימה תשפיע לרעה על יחסי טורקיה עם יוון, קפריסין, מצרים וישראל; תציב אתגרים נוספים לתכניות לבניית צינור הגז במזרח הים התיכון (East Med), העומדות ממילא בספק; ותגביר את שאיפת השחקנים החיצוניים להיות מעורבים במלחמת האזרחים בלוב, באופן שככל הנראה יאריך את הלחימה שם. עם זאת, אנקרה עלולה לחוות "אפקט בומרנג" מההסכם, שכן הוא מחזק את...

הפגנות המחאה המתמשכות המתחוללות ברחבי עיראק ובלבנון מעלות שאלות בדבר אביב ערבי שני, כתשע שנים לאחר שגבר תוניסאי צעיר הצית את עצמו ועורר התקוממות שהתפשטה באזור כולו. אי-השקט בשבועות האחרונים מתרחש זמן קצר לאחר גל מחאות במצרים ובירדן, התגייסות המונית למחאה בסודן השנה ומחאה פעילה באלג'יריה מאז חודש פברואר. הפגנות המוניות פרצו לאחרונה גם באיראן, כך שהגל הנוכחי אינו מוגבל למזרח התיכון הערבי. כל אחד מהאירועים האלה פרץ עקב נסיבות מקומיות וספציפיות, אולם יחד הם משקפים מאבק רחב המתרחש בשתי חזיתות: בתוך כל מדינה, בין הציבור הרחב לבין המנהיגות...

על רקע החלטת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להסיג כוחותיו מהחבל הכורדי מיהרו התקשורת הבינלאומית ופרשנים רבים להכתיר את רוסיה כ"מנצחת הגדולה" בסוריה, ולהציגה, כמי שנהנית בה מיד חופשית. מפגשי הפסגה הרבים שקיים לאחרונה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עם מנהיגים במזרח התיכון הוצגו כרצף עדויות להתקפלות אמריקאית וכניסה רוסית לכל סדק שוושינגטון מפנה באזור. עם זאת, השחקנים האזוריים אינם ממהרים להתנתק מוושינגטון, מזהים את מגבלות כוחה של מוסקבה באזור ומנצלים את קשריהם המתרחבים עם רוסיה לשיפור כוח המיקוח מול ארצות הברית. בפועל, הכורדים הסוריים...

בים הערבי, במרחב המשתרע בין חופי מערב תת-היבשת ההודית למפרץ עדן ומצרי באב אל-מנדב, מתפתחת בשנים האחרונות תחרות על שליטה בנמלים האסטרטגיים הסמוכים לנתיבי הסחר הראשיים. מאבקי השליטה התפתחו, בין השאר, על רקע פעלתנות סינית להשגת אחיזה אסטרטגית בנמלי מפתח במרחב האוקיינוס ההודי, הים הערבי והים האדום. החדירה הסינית למרחב הגבירה אצל ההודים את תחושת האיום הישיר וחידדה במקביל את ההכרה האמריקאית בצורך למקד את הקשב האסטרטגי לאזור זה. הבהלה לנמל מצד המעצמות העולות, סין והודו, מתרחשת במקביל למאמץ הגובר של מדינות המפרץ הערביות לשפר את היציבה...

בחלוף שלושה חודשים מפרוץ סבב חדש במלחמת האזרחים בלוב, מתעצם תפקידה כזירת מאבק אלים בין המחנות הסונים המתחרים על השפעה במזרח התיכון. העימות הנוכחי מאופיין ברמה מוגברת של מעורבות מצד איחוד האמירויות, טורקיה וקטר, ואף רוסיה וצרפת – כולן רואות בכאוס הלובי הזדמנות לקדם אינטרסים שלהן במדינה כושלת זו. עבור ישראל, המצב בלוב עלול להיות בעל משמעות, אם כי עקיפה בלבד, בארבעה מובנים: השלכותיו על יציבותה של מצרים, האפשרות שלוב תהפוך מקלט לארגונים אסלאמיסטים אלימים, הסבירות שמערכות נשק שתסופקנה לצדדים תזלוגנה הלאה, והמידה שבה מדינות הפועלות...