כל הפרסומים בנושא טרור ולוחמה בעצימות נמוכה

הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן מממשת את כוונתם של שלושה ממשלים שקדמו לממשל ביידן לסיים את תפקידה של ארצות הברית כשוטר והמממן של מדינה מפולגת ומשוסעת זו, שאליה נקלעה בעקבות מתקפת הטרור ב-11 בספטמבר, 2001. בראשיתה השיגה ההתקפה האמריקאית באפגניסטן את מטרותיה המידיות – פגיעה באל-קאעדה וסילוק משטר הטליבאן, אולם ככל הנראה, בהמשך כשלה ארצות הברית למנוע את חזרת הטליבאן לשלטון באפגניסטן. ארצות הברית התחייבה לנקוט יד קשה אם תותקף שוב בשטחה, אך שכניה של אפגניסטן מסתכלים בחשש אל העתיד לנוכח החלל שהותירה הנסיגה. יתר על כן, הנרטיב שיופץ בידי הטליבאן...

הירידה ההדרגתית שחלה בהיקף פיגועי ההתאבדות בשנים 2018 ו-2019 המשיכה גם בשנת 2020 בירידה של כ-14.5 אחוזים לעומת השנה הקודמת. רוב פיגועי ההתאבדות התרכזו בשלוש מדינות עיקריות: אפגניסטן, סומליה וסוריה. כן נרשמה ירידה חדה במספר הנפגעים. גם ב-2020 המשיכו ארגוני הסלפיה-ג'אהדיה להיות אחראים על רובם המכריע של פיגועי ההתאבדות ברחבי העולם – ישירות ובעקיפין – כ-95 אחוזים מכלל פיגועי ההתאבדות. בעשור הבא יתבהר האם מגמת הירידה שאפיינה את השימוש בפיגועי התאבדות בשנים האחרונות משקפת מיצוי של יתרונותיו של דפוס פעולה זה, או שמא היא תוצאה של...

המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית". יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

בחודשים האחרונים ביצעה שלוחת דאע"ש במצרים, "מחוז סיני", שני פיגועים חריגים: ב-19 בנובמבר פוצץ שוב צינור הגז מישראל למצרים, וב-21 ביולי בוצעה התקפה משולבת על בסיס צבאי באזור ראבעה סיני, ולאחריה השתלטו פעילי המחוז על ארבעה כפרים סמוכים אשר שוחררו לאחר שלושה חודשי לחימה. הפיגוע בראבעה היה חריג ועלול להצביע על שינוי באסטרטגיית הארגון ומעבר ממגננה והישרדות לאקטיביות וייזום פגיעה ניכרת בכלכלה ובממשל המצרי – בין היתר באמצעות פגיעה בתעלת סואץ ובתיירות בסיני. נאום דובר דאע"ש מינואר האחרון וקריאתו למחוז סיני לפגוע בישראל...

על רקע המשך המאבק במגפת הקורונה והשלכותיה על הכלכלה והחברה בישראל, תוצאות סקר דעת קהל שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי מצביעות כי הציבור מוטרד פחות מאיומים ביטחוניים מאשר אלו הקשורים בבריאות ובכלכלה. אלא שבאחרונה התקבלה תזכורת מרצועת עזה כי האתגרים הביטחוניים עדיין בתוקף. ההסלמה הביטחונית בזירת עזה, הניכרת בשבועות האחרונים, עלולה להתפתח לעימות צבאי, למרות שהן ישראל והן חמאס אינם מעוניינים בכך. עם זאת, הצדדים חשים כורח להגיב לפעולות היריב. ממשלת ישראל והדרג הצבאי מנסים לתמרן בין צורך לשמר הרתעה מול חמאס ולמנוע מהארגון הישגים באמצעות...

יכולותיו הצבאיות של חזבאללה, שנבנו במשך עשורים בעזרת איראן, הינן האיום הקונבנציונלי הראשון במעלה על מדינת ישראל בשנים האחרונות. מאז תום מלחמת לבנון השנייה ב-2006 התעצם הארגון בהיקף יכולותיו ובאיכותן, וארסנל הרקטות והטילים שלו גדל יותר מפי עשרה. הנחה מקובלת היא, שהן ישראל והן חזבאללה אינם מעוניינים במלחמה ומורתעים ממנה הדדית, אולם סיכוני ההסלמה לא נעלמו, ואולי אף גוברים בהדרגה. מספר תרחישים עלולים להביא להסלמה: תקיפה ישראלית או אמריקאית על פרויקט הגרעין האיראני, שחזבאללה נבנה כדי להרתיע מפניה באיום בתגמול חריף; תקיפה ישראלית בלבנון,...

השלכותיה הגלובליות, האזוריות והפנימיות של מגפת הקורונה עדיין לא ברורות די הצורך, אך לממשלה ה-35 של ישראל אין מאה ימי חסד. עליה להחזיר במהירות את המשק לפעולה מלאה, בנוכחות הנגיף ובצל האפשרות לגל התפרצות נוסף. אשר לממד הביטחוני – כל המשטרים ברחבי המזרח התיכון עוסקים במגפה ובענייניהם הפנימיים, ולפיכך יבקשו להימנע מהסלמה בעימות עם ישראל. עם זאת, הסיכון להסלמה בלתי מתוכננת (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) עודנו קיים ומחייב את ישראל לשיקול דעת בהפעלת הכוח. האיום האיראני מוסיף להיות העיקרי בין האיומים שלפתחה של ישראל ומחייב לכן תאום הדוק עם...

בשבועות האחרונים, בצל משבר הקורונה, ניכרת עליית מדרגה במתיחות בין חזבאללה לבין ישראל. שני היריבים עסוקים אמנם בהתמודדות עם המגפה, אך בד בבד נערכים להמשך המאבק הצפוי ביניהם ביום שאחריה, תוך שימור מאזן ההרתעה הקיים ביניהם. בשלב זה צעדיהם מבטאים דבקות במדיניותם: חזבאללה, בהברחת אמל"ח מתקדם ובביסוס נוכחותו ברמת הגולן, וישראל בסיכול מהלכים אלה. אך לשניהם אין עניין בסבב הסלמה נוסף, העלול להתפתח למלחמה נרחבת. "שיח האזהרות" שהחליפו הצדדים באמצע אפריל (תקיפת רכב של חזבאללה על ידי ישראל לאחר שאנשיו נטשוהו, ופריצת גדר הגבול בשלוש...

משבר הקורונה עורר תגובות גם בקרב גורמי הסלפיה-ג'האדיה ברחבי העולם, ביניהם דוברי דאע"ש, אל-קאעדה וחכמי דת. קשת התגובות כללה הנחיות קפדניות למאמינים כיצד להישמר מפני המגפה כמצוות פיקוח נפש וכן הטפות לחזרה בתשובה ועידוד למאמינים להמשיך במאבק על אף המכות שספגו עם היעלמותה של "המדינה האסלאמית". המשבר הקשה הפוקד את המערב אף גרר תגובות של שמחה לאיד וקריאות למוסלמים להעניש את "הכופרים" ולנצל את מצבו הרעוע של המערב וחולשתו כדי להכות בו. למרות התבוסה הצבאית של "המדינה האסלאמית" ולנוכח "התגלות עוצמתו של...

משבר הקורונה, המתאפיין באי ודאות קיצונית ובסיכון מוגבר לעיוותי תפיסה, צפוי להשפיע גם על סביבתה האסטרטגית של ישראל. "סיעור מוחות" שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי הצביע על עשרה תרחישים שליליים אפשריים, שעלולים להתממש במהלך המשבר, גם אם אין להם עדין סימנים במציאות. המשבר עלול להגביר את הסבירות: לקריסת משטרים ומערכות שלטון; לגל טרור ביהודה ושומרון; לסבב הסלמה מול עזה; להגברת פעילות דאע"ש; לנסיגה אמריקאית חפוזה מעיראק ומסוריה; למחטפים רוסיים אסטרטגיים באזור; ולהיחלשות של המונרכיות במפרץ. תרחישים חמורים נוספים (שלא ברור אם...

במרכזה של ההערכה האסטרטגית לשנת 2020 עומד המתח שבין עוצמתה הברורה של ישראל והצלחותיה המרשימות בתחומים השונים לבין האפשרות שמצב עניינים חיובי זה יתגלה כזמני ושברירי. מתח זה נובע משורה של גורמים העלולים להוביל בשנה הקרובה לעימות רחב-היקף ואף למלחמה. זאת, בשל אופן התנהלותה של ישראל מול כמה אתגרי ביטחון לאומי מהותיים: התגברות הנחישות והתעוזה האיראניות, הן בתחום הגרעין והן במאמציה להתבסס בסוריה ובזירות נוספות ולהציב בהן יכולות פעולה מול ישראל; מאמצי חזבאללה להשיג יכולת תקיפה מדויקת בהיקף נרחב; ומאמצי חמאס להביא להקלת הלחץ בעזה ולהשפיע על...