בעקבות עליית המשטר האסלאמיסטי בסוריה, מתהווה במדינה זו מציאות אשר תציב בפני ישראל סכנות והזדמנויות כאחת. איראן נדחקה מסוריה, אך צפויה לפעול לחידוש נוכחותה בה; טורקיה ממלאה תפקיד מרכזי בסוריה, התפתחות העלולה לגרום חיכוך מדיני וצבאי עם ישראל, ובתרחיש קיצון אף עימות צבאי. בה בעת, טורקיה היא כנראה הגורם היחיד, אשר יש לו מוטיבציה ויכולת לשגר לסוריה כוחות קרקעיים. לכן, טורקיה עשויה למלא תפקיד חיובי בייצוב סוריה ובצמצום הסכנה לפריצת מעשי איבה בינה לישראל.
שיקומה וייצובה של סוריה יחייבו משאבים רבים ושתוף פעולה בינלאומי. לשם כך, מוצע להציג...
ב-8 בדצמבר, עם נפילת משטרו של בשאר אל-אסד, הכריזה ישראל על מבצע חץ הבשן בסוריה. במהלך המבצע, צה"ל פעל באזור החיץ והשתלט על שיא החרמון בצד הסורי. במקביל, התבצעו לפחות 136 תקיפות ישראליות במדינה, 65 אחוזים מהן התבצעו בחלקים המערביים של המדינה (דמשק, דרעא ולטקיה). על פי דובר צה"ל, תקיפות אלו הובילו, תוך 48 שעות בלבד, להשמדה של בין 70 ל-80 אחוזים מהיכולות הצבאיות של משטר אל-אסד.
מפה זו מציגה את התקיפות הישראליות בסוריה במהלך מבצע חץ הבשן. בנוסף, המפה מציגה את אזורי השליטה במדינה ואת השחקנים השונים הפועלים בה, לרבות הכוחות...
בעקבות כניסתה הצבאית של רוסיה לסוריה בעיצומה של מלחמת האזרחים בספטמבר 2015, שתכליתה הייתה סיוע למשטר אסד, היא הפכה לכוח מדיני-צבאי דומיננטי ביותר בזירה הסורית. אך לאחר נפילת המשטר נמצאת רוסיה בעמדת חולשה מול כוחות המורדים, שעד לא מזמן הפציצה מהאוויר וכינתה אותם טרוריסטים. כעת היא תלויה בהם על מנת לשמור על ביטחון חייליה ואמצעיה הצבאיים הנותרים בשטח המדינה, ותולה בשלטון החדש תקוות באפשרות לשמר ולו חלק מנוכחותה בה. בתנאים אלה, רוסיה איבדה את מרבית יכולת השפעה – לחיוב ולשלילה – על האינטרסים הביטחוניים של ישראל בזירה הצפונית, ובהתאם על...
המהפכה בסוריה מציבה בפני ירדן מארג מורכב של אתגרים והזדמנויות. מצד אחד, הממלכה חוששת מחוסר יציבות בגבולה הצפוני, מהחלפת ההשפעה האיראנית בסוריה בהשפעה טורקית ומהשראה מהפכנית לאופוזיציה האסלאמיסטית הירדנית. מצד שני, היא מזהה סיכוי לחסימת נתיבי הברחות הסמים והנשק מסוריה לירדן, להשבת פליטים סורים השוהים בירדן למולדתם ולקידום שיתופי פעולה כלכליים עם שכנתה הסורית. לאור זאת, ירדן חותרת להיעשות שחקנית מרכזית בעיצוב עתידה של סוריה, תוך מינוף יתרונותיה הגיאו-אסטרטגיים. לישראל ולירדן מגוון אינטרסים משותפים בזירה הסורית, המצריכים את הידוק התיאום...
ההתפתחויות בסוריה מציבות בפני ישראל אתגרים חדשים אך גם הזדמנויות פוטנציאליות. מצד אחד, חוסר הוודאות לגבי מדיניות המשטר החדש בראשות א-שרע והמצב בשטח דורשים מישראל לשמר מוכנות צבאית גבוהה, להתמודד עם איומים מתהווים וחוסר וודאות אשר לכוונות השחקנים הרלוונטיים ובכללם טורקיה, ולבלום אפשרות של התבססות מחודשת של ציר איראן-חזבאללה בשטח המדינה. מצד שני, ההצהרות המרוסנות של א-שרע ביחס לישראל, וכן קיומם של גורמים מתונים וחולשת "ציר ההתנגדות" ורוסיה בשטח סוריה, עשויים לפתוח דלת ליוזמות דיפלומטיות. על ישראל להיערך לשני התרחישים – ייצובה...
הצלחת הכוחות המורדים בסוריה להביא להפלת משטרו של אסד הייתה רקע לטענות כי סין ספגה בכך מכה נוספת למדיניותה במזרח התיכון. הצלחותיה הצבאיות של ישראל במלחמתה בגורמי "ציר ההתנגדות" – חמאס, חיזבאללה – וגם בעימות עם איראן באוקטובר, הוצגו כבעיה למדיניותה של סין באזור, וזאת, לשיטת חלק מהפרשנים, משום שציר זה היווה עבור סין עוגן להגברת השפעתה המדינית-פוליטית בו. אולם, פרשנות זו שוגה הן בהבנת האסטרטגיה הסינית במזרח התיכון והן בהבנת חשיבות "הציר" לסין, גם בעבר וגם כעת. הנקודה הרגישה המשמעותית מבחינת סין היא סוגיית...
מתקפת הפתע של המורדים בשלטון בשאר אל-אסד מטלטלת את הזירה הסורית השברירית ממילא. תוך ימים בודדים הצליחו ארגוני המורדים להשתלט על העיר השנייה בגודלה במדינה תוך לחימה נרחבת נגד המשטר ותומכיו, עד כה, ללא התנגדות אפקטיבית מצידם, כפי שארע במהלך מלחמת האזרחים. טורקיה, התומכת במורדים, ככל הנראה נתנה אור ירוק למתקפה ומנסה באמצעותה להפעיל לחץ על סוריה להתקדם בתנאיה להסדרת היחסים בין המדינות. אולם, ההתקדמות המהירה של המורדים מעמידה אותה בהתנגשות אינטרסים עם רוסיה ואיראן, הנחושות שוב להציל את שלטון אסד, וגם עם ארצות הברית, המחזיקה בסוריה ובעיראק...
בעשור האחרון ביססו איראן וחיזבאללה נוכחות צבאית בסוריה, כחלק מחזונם המשותף ליצור רצף שיעי אזורי ולשימוש במדינה זו כזירת עימות מול ישראל. עם זאת, מאז מלחמת "חרבות ברזל", נמנע נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, מלהתערב ישירות בעימות הרב-זירתי עם ישראל מחשש לפגיעה בשרידותו ובמעמדו. לאחרונה אף מגביל אסד את פעילות גורמי ציר ההתנגדות בשטחו – מדיניות המעמיקה את המתחים בינו לבינם ומשקפת את מחויבותו לאינטרסים הלאומיים של סוריה על פני החזון האידיאולוגי והאסטרטגי של הציר. לנוכח התגברות הפעילות ההתקפית הישראלית בסוריה, רצוי שמדינות ערביות ינצלו...
לאחר ששיקם את מעמדו בעולם הערבי ונחלץ מהבידוד המדיני שהוטל על סוריה עם פרוץ מלחמת האזרחים, בשאר אל-אסד ממשיך ליהנות מהכנסות הסחר בסם הקפטגון, המיוצר בסוריה ומציף את המזרח התיכון. הסחר בקפטגון מציב בפני ישראל סיכונים בשל היותו מקור מימון משמעותי למשטר, לחזבאללה וליתר ארגוני השלוחים השיעיים, וכן עקב השימוש בנתיבי הברחות הסם להעברת אמצעי לחימה מירדן, לגדה המערבית ולרצועת עזה. מדינות המערב והאזור מאחדות כוחות למאבק בתופעה על מנת לצמצם את הסכנות הנשקפות ממנה על היציבות האזורית, ומאבק משותף עשוי להוות לישראל הזדמנות להמחיש את נכסיותה ולחזק...
מלחמת רוסיה – אוקראינה, הנמשכת כבר קרוב לשנתיים וחצי, היא אירוע מכונן, ולא רק משום עצימותה ומשך הזמן שלה, שלא היו כמוהם באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. באים בה לידי ביטוי המאבק על ההגמוניה הגלובלית, עוצמתם הגוברת של גורמים לא-מדינתיים ובינלאומיים, והתפתחותם של כלים חדשים, צבאיים ולא-צבאיים, באמצעותם מבקשים הצדדים להכריע את המערכה.
למלחמה באוקראינה יש השפעה של ממש גם על ישראל, שנקטה ביחס למלחמה עמדה מהססת ומתחמקת. היא השפיעה על התנהלותן של מדינות באזורנו, על התהוותו של "ציר ההתנגדות" נגד ישראל, ועל עליית מעמדם של מוסדות...
