בסמוך לפני הדחתו של שר הביטחון היוצא, יואב גלנט, דווח כי הוא הנחה את צה״ל לשלוח 7,000 צווי התייצבות לבני גיוס חרדים ("יוצאי צבא" כלשון החוק). זאת נוסף על 3,000 צווים שנשלחו לאחרונה, בהמשך לפסיקת בג"ץ לפני מספר חודשים, שקבעה כי פקיעת ההסדרים המיוחדים בחוק שירות הביטחון מחייבת את גיוסם של בני החברה החרדית. אף שהנחייתו של גלנט הייתה מתבקשת לאור פסיקת בית המשפט, היא הציתה משבר פוליטי אל מול הסיעות החרדיות שבאותה עת החליטו להקפיא את קידום "חוק הגיוס" ולהתמקד ב"חוק המעונות" שיסדיר את התמיכה הכלכלית בציבור...
לאחרונה ניכר בשיח הציבורי עיסוק מרובה באפשרות של מלחמה כוללת עם חזבאללה. מאמר זה מתמקד בנזקים הרבים הצפויים במלחמה כזו לעורף האזרחי הישראלי ולרציפות התפקודית שלו, ועקב כך לחוסנה של החברה הישראלית ולאפשרויות התאוששותה מהמלחמה. הניתוח מעלה צורך לשקול בזהירות רבה את הסיכונים הטמונים במלחמה כזו למרחב האזרחי, במיוחד כל עוד נמשכת המלחמה ברצועת עזה.
הצעת החוק לתיקון חוק הגיוס במתכונתה הנוכחית היא הצעת חוק פסולה, קל וחומר לאחר ה-7 באוקטובר. חקיקתה מסכנת את מודל צבא העם, אינה עולה בקנה אחד עם צרכי הצבא ומחמירה את אי השוויון. חקיקה זו הינה סכנה לביטחון הלאומי של מדינת ישראל.
יש לקדם חוק גיוס אחר, שונה בתכלית – שעקרונותיו: התאמה לצרכים הביטחוניים של ישראל, שימור מודל צבא העם, ישימות, היקפי גיוס נרחבים לצד שמירה על ערכי הצבא, כריכת מימון ממשלתי בשירות צבאי, עיגון שירות אזרחי ביטחוני, יישום השירות הדיפרנציאלי והקפדה על איזון בין ערכים מתנגשים. אלו הם עקרונות יסוד חשובים אשר...
כשבעה חודשים מאז פרוץ המלחמה, ניכר כי החברה הישראלית טרם התאוששה מהטראומה הקולקטיבית שנגרמה באירועים המטלטלים של ה-7 באוקטובר. מתקפת חמאס ערערה משמעותית את החוסן של החברה הישראלית. נוספה לכך הלחימה המדשדשת ברצועת עזה, גורלם של החטופים ומאבק משפחותיהם, מצבם המאתגר של המפונים מיישובי הדרום ומהצפון, הלחימה הבלתי פוסקת מול חיזבאללה והחזית הישירה המתעוררת מול איראן. תפקודה החסר של הממשלה והמערכת הפוליטית, התעצמות המחלוקות בתוך הממשלה והשיח הציבורי הרעיל מאתגרים אף הם את החוסן. מאמר זה בוחן את המאפיינים והמגמות של החוסן הלאומי, כפי שהם...
במיזם זה אנו מבקשים להציג את מפת הנופלים והנופלות בפילוחים שונים ולספק התבוננות במפת הנופלים במהלך המלחמה, המאפשרת קבלת מושג על מיהו צה"ל הלוחם כיום. המיפוי המובא בפרויקט זה מגלם את כלל הנופלים בגזרות השונות כחלק ממהלכי ושלבי המלחמה השונים. העמקה בנתונים מלמדת כי בצה"ל משרתים חיילים וחיילות ממגזרים שונים, בני הקיבוצים, ישובי איו"ש, הערים והמושבים. זהו ביטוי למשמעותו של צבא העם בישראל 2024.
בימים אלה מלאו 45 שנים לשלום בין ישראל למצרים, בצל טבח ה-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו. אירועי החודשים האחרונים הציבו את שתי המדינות בפני אחד המבחנים הקשים שידעו, אך עד כה הם לא השפיעו על המתכונת האמביוולנטית המסורתית של יחסיהן: מצד אחד, נשמעו בשיח הציבורי והרשמי במצרים ובישראל ביטויים של התלהמות, עוינות, חשדנות וחוסר אמון; ומצד שני, נמשכו הדיאלוג הביטחוני השקט, המחויבות ההדדית להסכם השלום וההפנמה של האינטרסים האסטרטגיים הכרוכים בו. שניות זו, אף שהפכה במרוצת השנים חלק אורגני מ"השלום הקר", אינה מצב בריא. על קהיר...
לישראל אינטרס לכרוך הסכם נורמליזציה עם ערב הסעודית במעורבות סעודית בזירה הפלסטינית ובעיקר בהירתמותה לניהול ולשיקום רצועת עזה. אולם, סירוב ישראלי להגדיר אופק מדיני לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולשילוב מותנה והדרגתי של הרשות הפלסטינית בניהול הרצועה עלול להרחיק הסכם ישראלי-סעודי. וברקע, יחסי ארצות הברית–ערב הסעודית משתפרים בהדרגה ומתהווה תרחיש, הגם שסבירותו כעת אינה גבוהה, שוושינגטון וריאד תחזקנה את הקשר ביניהן בלא כריכתו בנורמליזציה סעודית-ישראלית. כתוצאה מכך, מידי ישראל תישמטנה שתי הזדמנויות אסטרטגיות: (1) גיבוש מערך כוחות אזורי בהובלת...
נוכח הפער המתרחב בין נאמנותה הגורפת של העדה הדרוזית למדינת ישראל לבין מצוקותיה היסודיות בשלל תחומים קריטיים, על המדינה להידרש לנושא בדחיפות ולקדם אותה מבחינה חברתית וכלכלית, גם מתוך תפיסת הביטחון הלאומי במובנה הרחב. העדה הדרוזית נקלעה למצב חברתי וכלכלי חמור בשל מדיניות שגויה לאורך השנים, שמתבססת על מדיניות של פיקוח ושליטה במנהיגות המסורתי. מדיניות זו מתגמלת את המנהיגות וקונה את שתיקתה על חשבון טובת כלל העדה. מצב הדרוזים בישראל החמיר בשנים האחרונות בגלל חוק הלאום, שנתפס על ידי הדרוזים כפגיעה מהותית במעמדם בחברה הישראלית; חוק קמיניץ,...
מלחמת "חרבות ברזל" הביאה את הממשלה להורות על פינוי ישובים הסמוכים לקווי החזית בחזיתות הדרומית והצפונית ועל קליטתם במסגרות ברחבי הארץ. במקביל, התפנו ישובים ותושבים נוספים באופן עצמאי. מנתוני רשות החירום הלאומית (רח"ל), המובאים בסקירת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי עד ל-1 בנובמבר פונו או התפנו כ-253,000 תושבים מבתיהם. תהליך זה לווה בקשיים רבים לתושבים, למשק ולחברה הישראלית. במאמר זה נסקור את הקריטריונים והתוכניות לפינוי וקליטה של תושבים שגובשו לפני המלחמה ואת אופן יישומן במהלכה. כן נציע קריטריונים אלטרנטיביים לפינוי...
לאחרונה ניכרת בשיח הציבורי והתקשורתי חזרה של המחלוקות והשסעים הפוליטיים לקדמת הבמה. אף שניתן אולי לראות במגמה זו סימן העשוי להצביע כביכול על חזרה לשגרה, שיש בה מידה של חיוב בימי מלחמה, הרי שהיא מציבה בעיקר אתגרים משמעותיים בפני החוסן החברתי בישראל. היא פוגמת בסולידריות החברתית, היא מפחיתה מהאמון במערכות המדינה ובאופן קבלת ההחלטות והיא מציבה ספק במניעיהם של ארגוני החברה האזרחית. לאור זאת, נדרשת הקפדה יתרה מצד קובעי המדיניות ופוליטיקאים בישראל להימנע משיח פוליטי רעיל ופוגעני. עליהם להימנע בעיקר מצביעה בגוונים פוליטיים מקטבים סוגיות...
המלחמה שנפתחה ב-7 באוקטובר תימשך, ככל הנראה, עוד תקופה ארוכה ולכן קיים צורך מבצעי להגדיל את מצבת כח האדם של צה"ל. על רקע זה מציע הצבא להאריך את שירות החובה של גברים לשלוש שנים, להרחיב במידה ניכרת את פרקי הזמן של שירות המילואים השנתי ולהעלות את גיל הפטור ממילואים. במאמר זה מובהרים ומוסברים תזכירי החוק שפורסמו בנושא זה, אשר להם משמעויות חברתיות מרחיקת לכת על יחסי הצבא עם החברה הישראלית שכן גלומה בקבלתן הכבדת הנטל על המשרתים, בעוד רבים אחרים פטורים משירות והפוטנציאל של נוספים אינו ממוצה על ידי הצבא.
