פרסום מיוחד

ניצחונו של ד"ר עבדול אל-סייד בפריימריז 2026 לסנאט במישיגן נתפס באופן נרחב כעדות לכך שהמפלגה הדמוקרטית נעה בחדות שמאלה בסוגיית ישראל. מאמר זה בוחן טענה זו באמצעות סיווג של כלל 259 חברי הקונגרס הדמוקרטים המכהנים, לצד מועמדים דמוקרטים ריאליים למושבים בטוחים ותחרותיים בבחירות נובמבר הקרובות, לשלושה פלגים. הסיווג מתבסס על שלושה מדדים לגבי כל חבר/ת קונגרס: עמדתם בנוגע לסיוע הצבאי לישראל, הרטוריקה שבה הם משתמשים לתיאור ישראל ומקורות המימון והגיבוי הפוליטי של הקמפיין שלהם. אנו מזהים מחנה פרוגרסיבי-שמאלי קטן המתנגד לכל סיוע צבאי ומעלה...

הטרור היהודי הפך מבעיית אכיפה מקומית לאיום אסטרטגי מובהק על מדינת ישראל ועל אופייה הדמוקרטי. שילוב הרסני של תת-אכיפה, היעדר גיבוי מדיני לזרועות הביטחון וחולשת מערכות המשפט והאכיפה – כל אלה במשולב יוצרים מציאות של פריקת עול, אי-הכרה במוסדות המדינה ואובדן המונופול השלטוני על הפעלת הכוח. היעדר תגובה ישראלית נחושה לתופעה מהווה עדות לכך שמדובר במדיניות מונחית מלמעלה. מציאות זו מעמידה את ישראל בפני סכנה רב-מערכתית: ביטחונית – הפניית תשומת לב וכוחות צה"ל להתמודדות עם הטרור היהודי, על חשבון צרכי הגנה בזירות אחרות ושחיקה מבצעית מתמשכת של...

ויקיפדיה האנגלית הפכה בשנים האחרונות לחוליה מרכזית באקוסיסטם גלובלי של ייצור, הסמכה והפצת מידע מוטה, המשועתק למנועי חיפוש ולמערכות בינה מלאכותית ומגיע באמצעותם לקהלים נרחבים ברחבי העולם כידע אמין וסמכותי. הפעילות השיטתית של רשת עורכים מתואמים המונעים אידיאולוגית הופכת את הפלטפורמה לתשתית משמעותית להרעלת ידע בכל הנוגע לישראל. זאת, באמצעות מסגור חד־צדדי, בחירה סלקטיבית של מקורות, השמטת הקשרים, שינוי מונחים מרכזיים ועיצוב מסגרת נרטיבית המציגה את הקמתה וקיומה של המדינה כעוול מתמשך ובכך מערערת על עצם זכותה להתקיים. תוצרי הטיית הידע מהווים...

לצפייה בדוח לחצו כאן

מאמר זה נכתב בתקופה שבין מלאת שנה לכהונת הרמטכ"ל, רא״ל אייל זמיר, שנכנס לתפקידו ב-5 במארס 2025, לבין מחצית כהונתו (אם לא תוארך). הוא מסתמך על מחקר מתמשך המתבצע במכון למחקרי ביטחון לאומי החל מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל". התובנות מבוססות על אינטגרציה של בסיס נתונים רחב, הכולל ממצאי סקרים עיתיים לבחינת עמדות הציבור, ניטור סנטימנט ושיח ברשתות החברתיות בסוגיות ליבה, קבוצות מיקוד, ראיונות עומק ומפגשים עם עשרות מפקדים וחיילים בסדיר ובמילואים, וכן ניתוח מגמות הסיקור בתקשורת הממוסדת. תמונת המצב משורטטת על פי מספר היבטים מרכזיים...

מאמר זה מיישם את התזה של פול קנדי בדבר מתיחת יתר אימפריאלית כמסגרת מבנית לבחינת מסלולה האסטרטגי של ישראל בשנת 2026. לא נטען כי ישראל היא אימפריה, ואף לא כי שקיעתה קבועה מראש. במקום זאת, נטען כי המנגנון שזיהה קנדי — נטייתן של מחויבויות אסטרטגיות לחרוג בהיקפן מן הבסיס היצרני הנדרש למימונן, בשילוב חוסר יכולתן הפוליטית של קואליציות שלטוניות לחלק מחדש את הנטל בטרם נסגר חלון ההזדמנויות לתיקון — פועל בכל קנה מידה; וכי סימניו המבניים המוקדמים כבר ניכרים בנתונים הישראליים. הניתוח מתרכז בבחינת שלושה מקרים היסטוריים — ספרד ההבסבורגית, דרום...

בשנה האחרונה מתנהל באיראן שיח נרחב סביב דוקטרינת הגרעין שלה ותקפותה. במשך עשרות שנים חתרה הרפובליקה האסלאמית להגיע ליכולת סף גרעינית תוך הימנעות מפיתוח נשק גרעיני בפועל, על בסיס התפיסה שיכולת זו מספקת הרתעה בלי לחשוף את איראן למחירים הכרוכים בפריצה לנשק. עם זאת, ההתפתחויות מאז אוקטובר 2023, ובמיוחד שתי התקיפות האמריקאיות-ישראליות על איראן בשנה האחרונה, ערערו את תפיסת הביטחון האיראנית וחיזקו את הקולות הקוראים לבחון מחדש את הדוקטרינה הגרעינית. מאמר זה מבקש לבחון את הוויכוח המתנהל באיראן סביב סוגיה זו ואת השלכותיו האפשריות על מדיניותה...

הממשל האמריקאי הנוכחי מקדם עסקת ענק בשווי של למעלה מ-700 מיליון דולר למכירת מנועי F110 לטורקיה עבור פרויקט מטוס ה-KAAN. חרף ניסיונות הממשל לעקוף את חסמי הקונגרס, המהלך אינו אירוע מבודד אלא מאיץ אסטרטגי שנועד לסלול את חזרתה המלאה של אנקרה לתוכנית ה-F-35. בעוד שהרציונל בוושינגטון חותר לשמר את טורקיה כעוגן בנאט"ו, בפועל הוא מייצר דילמה חריפה ומציב משולש סיכונים כבדי משקל: ערעור נאט"ו מבפנים: העצמת שחקן המנהל תחרות אגרסיבית מול בנות ברית מערביות (כמו יוון) ומקבע נוכחות צבאית מתריסה בקפריסין. הזנת החיכוך האזורי: מתן לגיטימציה...

חרף הרושם הרווח בדבר נסיגה של סין מהמזרח התיכון בשנת 2025 על רקע התחזקות מחודשת של ארצות הברית באזור והיעדר מעורבות סינית משמעותית במלחמת ישראל-איראן, המציאות מורכבת יותר. ניתוח רב-ממדי של סחר, השקעות, טכנולוגיה וכן קשרים ביטחוניים ודיפלומטיים מראה כי סין לא זו בלבד שלא נסוגה מהמזרח התיכון, אלא המשיכה לבסס ולהעמיק את אחיזתה הכלכלית בו, תוך שימור דפוס פעולה עקבי: הימנעות ממחויבות ביטחונית לצד הרחבת השפעה כלכלית. סבב העימות בין ישראל, ארצות הברית ואיראן בתחילת 2026 מדגיש מגמה זו: סין נותרת שחקן שולי בזירה הצבאית, אך פועלת בזהירות למנף...

לאחר כארבעים ימי לחימה מול איראן והפסקת אש שברירית מאז, שאלת המפתח נותרת בעינה: האם שינוי משטר באיראן אפשרי? מעבר לסכנה לישראל, כיום ברור כי כל עוד משטר עוין ומאיים שכזה שולט בצומת מפתח של הכלכלה העולמית, יכולתו לסחוט ולערער את היציבות האזורית והגלובלית אך תלך תגבר. אין ספק כי המשטר האיראני הפגין עד כה עמידות מרשימה, והחרפת הדיכוי כלפי האוכלוסייה הרחיקה לעת עתה את הסיכוי להתקוממות עממית. יתרה מזו, הניסיון ההיסטורי מלמד כי ניסיונות לכפות שינוי משטר מבחוץ נוטים להיכשל, שכן שינוי רדיקלי במבנה שלטון יכול להתרחש בראש ובראשונה כפועל יוצא...

מבוא בחירתו של דונלד טראמפ לכהונה שנייה כנשיא ארצות הברית העמיקה והאיצה מגמה מבנית במדיניות החוץ האמריקאית לעבר חד־צדדיות, שימוש מוצהר בכפייה כלכלית ודיפלומטיה תועלתנית המונעת משיקולי תועלת מיידית. בלב תפיסת "אמריקה תחילה" ניצבת ההנחה כי הסדר הבינלאומי הליברלי, שארצות הברית הייתה האדריכלית שלו והערֵבה המרכזית לו מאז מלחמת העולם השנייה, חדל לשרת את האינטרס האמריקאי ואף הופנה נגדו. תפיסה זו נשענת על נרטיב של דה־תיעוש, שחיקת בסיס הייצור המקומי והשלכותיה המערערות של הגלובליזציה, אשר לטענת טראמפ נוצלו בידי יריבות כלכליות ובראשן סין, ואף...