לאחר כניסת הנשיא הנבחר ג'ו ביידן לבית הלבן תצטרך ישראל לעבוד עם נשיא אמריקאי שמדיניותו בסוגיית איראן צפויה להיות שונה משל ממשל הנשיא טראמפ. לממשל הנכנס ולממשל היוצא יש מחויבות מרכזית זהה – למנוע מאיראן השגת נשק גרעיני. אולם לצידה מחלוקת אשר לדרך שבה יש להשיג זאת, וכן לגבי דרך הטיפול בסוגיית הטילים ובמאפיינים השליליים האחרים של התנהלותה של איראן, שלא טופלו במסגרת עסקת הגרעין (JCPOA). לתפיסת הנשיא הנבחר, חזרה לעסקה וביטול הסנקציות הכרוך בה צריכה להיות צעד ראשון שבעקבותיו יתקיים משא ומתן על הנושאים האחרים, תוך שימוש במנופים של...
ב-4 בינואר 2021 הודיעה איראן כי החלה להעשיר אורניום לרמה של 20 אחוזים, במתקן המוגן היטב בפורדו. רמת העשרה זו מנוגדת ניגוד מוחלט למחויבות איראן בהתאם להסכם שגובש בינה לבין המעצמות ב-2015. להודעה איראנית זו שתי סיבות אפשריות עיקריות: 1. היא נמסרה כפרובוקציה ובכוונה להפעיל לחץ על המעצמות השותפות להסכם לפעול להסרת הסנקציות על איראן, שחודשו על ידי ארצות הברית; 2. כוונה לצבור אורניום מועשר ברמה ובכמות שתצמצם את "זמן הפריצה" שיידרש לאיראן מרגע ההחלטה לייצר מתקן נפץ גרעיני. יוזכר שאיראן נמצאת כבר 12 שנים במרחק הפריצה לפצצה, שנע על...
המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית".
יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...
ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...
האתגר העיקרי לישראל בזירה הצפונית הוא התבססות הציר האיראני-שיעי ובניית "מכונת המלחמה" האיראנית בסוריה ובלבנון. התבססות זו איטית ביחס לחזון ולתכנון האיראני, עקב המערכה שבין המלחמות (מב"ם) הישראלית; חיסול מפקד כוח קודס, סולימאני; מדיניות "מקסימום הלחץ" האמריקאית; משבר כלכלי, פוליטי, משילותי ורפואי בלבנון, המשליך גם על חזבאללה; והתמודדותה של איראן עם משבר הקורונה. מומלץ לישראל להמשיך בנחישות במב"ם – לשחיקה ולהאטת התבססות איראן וחזבאללה, ולהתמקד בשיבוש פרויקט דיוק הטילים תוך התאמת השיטות וקצב הפעולה לתנאי...
כל אויביה של ישראל מודעים לכוחה, עסוקים בבעיותיהם הפנימיות ואינם מעוניינים בהסלמה. אולם מלחמה בשנת 2021 אפשרית – בזירה הצפונית ומול עזה – עקב "דינמיקה של הסלמה". צה"ל יפעיל במלחמה את יכולותיו ההתקפיות הקטלניות ביבשה, באוויר, בים ובמרחב הסייבר, ויגרום נזק רב מאוד לאויבים. אבל במלחמה כזאת גם ישראל צפויה להתמודד עם ירי מסיבי של טילי קרקע-קרקע ורקטות לעורף, ועם תקיפות של כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים. צפויים גם חדירת כוחות קרקעיים לשטחנו, ומתקפות סייבר ותודעה לערעור יכולת העמידה של הציבור והאמון שלו בהנהגה המדינית והצבאית....
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
דרום סוריה מהווה עבור איראן "חצר אחורית" ופלטפורמה לתקיפת ישראל, למשל כאופציית תגובה לחיסול ראש פרויקט הגרעין האיראני פחריזאדה, ולכן היא נחושה לקדם את התבססות שלוחיה ולהגביר את השפעתה האזרחית והצבאית במרחב. המציאות הכאוטית באזור זה נובעת מהיעדר שליטה אפקטיבית של משטר אסד ומאינטרסים מתחרים של שחקנים רבים הפועלים שם – כוחות המשטר, מיליציות מקומיות בתמיכה איראנית, חזבאללה, כוחות רוסיים ואוכלוסייה מקומית סונית ודרוזית, הכוללת את שרידי האופוזיציה למשטר אסד. מורכבות זו דורשת מישראל להתערב בנעשה בדרום סוריה, טרם איראן תשיג...
לאחר הבחירות לנשיאות ארצות הברית נשמעו התבטאויות, בכלל זאת מפי הנשיא הנבחר ג'ו ביידן, בדבר כוונת הממשל החדש לעמוד בהבטחתו לחזור להסכם הגרעין ולבטל את הסנקציות שהוטלו על איראן על ידי ממשל טראמפ, אם איראן תשוב לציית במלואן למחויבויותיה על פיו. עם זאת, נראה כי בכירי הממשל נכונים לדון ולהתייעץ בעניין זה עם בעלות בריתה של ארצות הברית במזרח התיכון, ובפרט עם ישראל. בשיח הצפוי להתנהל עם הממשל על ישראל לגבש עד מהרה הנחות עבודה ריאליות ומקצועיות, להציג על בסיסן עמדות קונסטרוקטיביות, להקפיד על דיסקרטיות והתנהלות כנה ושקופה. דרכי הפעולה של ישראל...
השנה החולפת הייתה מהקשות שידעה הרפובליקה האסלאמית של איראן. החל בחיסולו של מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני; הפלת המטוס האוקראיני והפגנות המחאה בעקבותיה; המצב הכלכלי החמור ומגפת הקורונה על נתוניה הקשים; הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לאמירויות ובחריין, וחיסולו של ראש תוכנית הגרעין הצבאית, מוחסן פח'ריזאדה. בחירת ביידן לנשיא הבא בארצות הברית מחזירה את התקווה להסרת הסנקציות וחזרה להסכם הגרעין. עמדה הפתיחה האיראנית קובעת כי לא יהיה משא ומתן על ההסכם הקיים, וחזרה אליו מותנית בהסרה מלאה של כל הסנקציות. בינתיים נמשכת ההתקדמות בתוכנית הגרעין,...
המתיחות הממושכת השוררת בצפון בין צה"ל לחזבאללה משקפת אפשרות כי למעשה, הצדדים מצויים מספר מהלכים מוטעים מימי קרב העלולים להסלים למלחמה, כמעט ללא התרעה נקודתית שתיתן בידי צה"ל שהות להיערך. במקביל מתמודדת ישראל עם משבר הקורונה ועם משבר פוליטי מתמשך, שמעכב את מימושם של תהליכים חיוניים בבניין הכוח של צה"ל, בדגש על תקציב ורכש של כלי טיס ומערכות לחימה, כמו גם על גרף האימונים של הצבא. המשבר הפוליטי יצר גם ליקויים בשיח המתמשך בין הממשלה לצבא, שהינו רכיב קריטי ביכולתה של ישראל לקבל החלטות, הן בתחום בניין הכוח ולא פחות חשוב –...
ההנחה המקובלת על התקשורת העולמית, גם הישראלית, וכן על ממשלות העולם, היא שההתנקשות בראש פרויקט הגרעין הצבאי האיראני, פח'ריזאדה, בוצעה על ידי ישראל. הנחה זאת מעלה צורך לערוך את מאזן התועלת והמחירים של ההתנקשות. לשם כך יש לענות על שלוש שאלות עיקריות – מה התכלית האסטרטגית של הפעולה והסבירות להשגתה, לאור התכלית, האם העיתוי של הפעולה היה נכון, והאם מחיריה האפשריים קטנים מהתועלת הצפויה, או גדולים ממנה? מאמר זה נדרש לשאלות אלה והמענה להן מוביל למסקנה כי במקרה של חיסול פח'ריזאדה, ספק אם המאזן חיובי והחיסול ישרת במידה ניכרת את היעד של פגיעה...
