החלטת "מועצת שומרי החוקה" לפסול את רובם המכריע של המועמדים בבחירות לנשיאות איראן, ובראשם יו"ר המג'לס לשעבר, עלי לאריג'אני, ואסחאק ג'האנגירי, סגנו הראשון של הנשיא רוחאני, מותירה למעשה את איש הדת השמרני, אבראהים ראיסי, כמועמד היחיד בעל הסיכויים לנצח בבחירות. החלטה זו מהווה ביטוי נוסף למאמצי המשטר לחזק את ההגמוניה השמרנית באליטה הפוליטית, במיוחד לקראת מאבק הירושה על הנהגת איראן. התערבותו הבוטה של המשטר בהליך הבחירות מעידה כי הוא נחוש לשמר את השליטה השמרנית במוקדי הכוח גם במחיר פגיעה נוספת באמון הציבור וכי הוא מעריך שיש...
שיתוף הפעולה הביטחוני בין סין לאיראן החל לפי הדיווחים במהלך מלחמת איראן-עיראק, בתחילת שנות השמונים. סין הפכה אז לאחת מספקיות הנשק העיקריות של איראן, וסייעה לתוכנית הגרעין שלה. מתום המלחמה ואילך, יצוא הנשק מסין לאיראן פחת בהדרגה, ובשנת 1997 הופסק הסיוע לתוכנית הגרעין האיראנית באופן רשמי. למרות שרמת שיתוף הפעולה הנוכחית בין סין לאיראן רחוקה מאוד מזו של שנות השמונים והתשעים, תחת שי ג'ין-פינג היא מראה התאוששות ניכרת, שבאה לידי ביטוי בעיקר בביקורים, בתרגילים משותפים, ובניסיונות חשאיים משוערים לסיוע סיני לתוכניות הגרעין והטילים של איראן....
המפגשים המדווחים בשבועות האחרונים בין איראן לערב הסעודית מהווים התפתחות חדשה מאז נותקו היחסים בין המדינות ב-2016. ההקשר המיידי הוא חילופי הממשל בארצות הברית. ממשל ביידן החל דיאלוג עם טהראן בדבר חזרה להסכם הגרעין וגם נקט ביקורת קשה נגד ערב הסעודית. השינויים בגישת הבית הלבן האיצו בערב הסעודית עריכת התאמות במדיניות החוץ, שכללו את הסכם הפיוס עם קטר מינואר 2021 והסכם הפסקת האש ממארס 2021, שהוצע לחות'ים, וכעת גם את תחילתו של הדיאלוג עם איראן. שיחות ישירות עם ריאד משרתות היטב את המדיניות המוצהרת האיראנית, החותרת להותיר את הסוגייה האזורית...
איראן וארצות הברית דיווחו כי הסבב הראשון של השיחות הלא-ישירות שנערך ביניהן במטרה למצוא נוסחה לחזרה להסכם הגרעין, היה ענייני, הגם שאין ביטחון שהמהלך יצליח. למרות העניין המשותף לשתיהן לחזור להסכם, הדרך לשם רצופה מכשולים ואף אפשר שהשיחות יקרסו. מעבר לחילוקי הדעות שעדיין קיימים, יש לקחת בחשבון שגם הפגיעה באתר נתנז, שאיראן מאשימה בה את ישראל, עשויה להביא לפגיעה בשיחות וינה. בכל מקרה, על הצדדים למצוא נוסחה שתבטיח לשניהם כי בכוונת הצד השני לממש את שיוטל עליו. גורמים אמריקאים מציבים עדיין סימן שאלה לגבי כוונתו של המשטר האיראני – האם...
ב-27 במארס 2021, במסגרת ביקור שר החוץ הסיני בטהראן, חתמו סין ואיראן על הסכם אסטרטגי, ובמרכזו השקעות ניכרות של סין באיראן בתמורה לאספקת נפט בעשרים וחמש השנים הבאות.[i] נוסח ההסכם ופרטיו טרם פורסמו, אולם עצם חתימתו מסייע לאיראן בהקלת הבידוד הכלכלי שהטילה עליה ארצות הברית. ככל שתכולת ההסכם דומה לטיוטתו שהודלפה על ידי איראן ביולי 2020, הוא כולל הסכמות לקדם שיתוף פעולה צבאי, טכנולוגי ומודיעיני, המצביעות על פוטנציאל סיכונים לביטחון ישראל. בעקבות פרסום הטיוטה בקיץ 2020 חידד הממשל האמריקאי דאז את דרישותיו מישראל לצנן את יחסיה עם סין ולהגביל...
ממשל ביידן יידרש בתקופה הקרובה לגבש עמדה בנושא כינון אזור מפורז מנשק להשמדה המונית במזרח התיכון, לקראת ועידת הסקר החמש-שנתית של האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני (NPT) האמורה להתכנס באוגוסט 2021. סוגיה זו עלולה להחזיר את ישראל וארצות הברית לנתיב של עימות, לאור תמיכתם בעבר של ממשלים דמוקרטים בהחלטות לקדם את הנושא. לקראת הוועידה, על ישראל להימנע מעימות ולתאם עמדות עם הממשל במסגרת דיאלוג אסטרטגי, במטרה לקדם הכרה של הממשל החדש במסמך הרשמי של ממשל טראמפ משנת 2018, שתמך במדיניות ישראל. כחלק מהתאום – על סמך ניסיון העבר ולאור התפתחות...
היחסים בין איראן לארצות־הברית הגיעו לנקודת שפל בסוף ימיו של ממשל טראמפ בעקבות סדרה של אירועים: הסנקציות האמריקניות הנוקשות על איראן, חיסולו של מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני, מכירות נשק בסך מיליארד דולר למדינות המפרץ והסכמי הנורמליזציה בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות ובחריין שנחתמו באחרונה בעידודה של וושינגטון.
שנת 2021 החלה עם חילופי הממשל בארצות־הברית, ובהמשך צפויה גם כניסתו לתפקיד של נשיא חדש באיראן. האמריקנים כבר הודיעו כי האפשרות של חזרה להסכם הגרעין – ה־JCPOA – נמצאת מבחינתם על השולחן, אך הם חותרים לא להסכם...
מנהיגי המדינות הבכירות באיחוד האירופי נשמו לרווחה למשמע התבטאויות שונות של הנשיא ביידן הראשונות בנושאי מדיניות חוץ. דבריו מלמדים על שובה של ארצות הברית כגורם מרכזי בזירה הבינלאומית, חידוש הדגש על דיפלומטיה, מולטילטרליזם, זכויות אדם אוניברסליות ושלטון החוק. שיתוף הפעולה בין ארצות הברית לאיחוד האירופי, שדעך בעידן טראמפ והחליש את יכולתם להתמודד עם אתגרים משותפים, צפוי למלא עתה תפקיד משמעותי בטיפול בסוגיות בינלאומיות מרכזיות. בכללן סוגיות עקרוניות לישראל – תכנית הגרעין האיראנית והתנהלותה של איראן במזרח התיכון, המציאות הגיאו-פוליטית...
סין שבה והעלתה את הצעתה לקיים מפגש בינלאומי בהשתתפות כל המדינות המעורבות בעסקת הגרעין עם איראן (JCPOA) ובכללן ארצות הברית, במטרה לדון בחזרת ארצות הברית להסכם. ערב שיחת הטלפון הראשונה בין נשיאי שתי המדינות (11 פברואר), התקיימה שיחה בין השליח האמריקאי המיוחד לנושא האיראני וסגן שר החוץ הסיני לתיאום מהלכים בנושא. אפשר שתיווך פעיל בסוגיית הגרעין האיראני הינו חלק ממדיניות סינית רחבה שתכליתה קידום שיתופי פעולה עם ממשל ביידן בנושאים מהותיים עבור ארצות הברית, בתמורה לשימור אינטרסים חשובים לסין וכחלק ממיצובה, בהיותה חברה קבועה במועצת הביטחון,...
ב-28-26 בינואר 2021 נערך הכנס השנתי הבינלאומי ה-14 של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שכותרתו: "ביטחון לאומי באווירה של אי-סדר עולמי ופנימי". בכנס השתתפו שרי חוץ (גרמניה, הודו, איחוד האמירויות, בחריין וישראל), ראשי מפלגות בישראל, מומחים מהארץ ומהעולם, וחוקרי המכון. בדיונים ובהרצאות שנשאו במהלך הכנס הודגשו ארבעה מוטיבים מרכזיים, אשר ישפיעו על הביטחון הלאומי של ישראל בשנה הקרובה – שניים קשורים בזירה החיצונית–האזורית והבינלאומית, ושניים בזירה הפנימית: (1) הסכמי הנורמליזציה של ישראל עם מדינות האזור והסיכוי להרחבתם; (2) שינוי...
על רקע האפשרות לחידוש המשא והמתן בין ארצות הברית לאיראן לגבי חזרה להסכם הגרעין בולט מאמרו של שר החוץ האיראני, שפורסם בתקשורת האמריקאית ופורטו בו עמדותיה של איראן. הפערים העיקריים בין הצדדים מתמקדים בדרישה הדדית מהאחר לבצע את הצעד הראשון. בעוד הממשל מעוניין שאיראן תפעל ראשונה, האיראנים מצפים שארצות הברית תבטל את הסנקציות ורק לאחר מכן איראן תממש את מחויבויותיה על פי ההסכם. כמו כן, דחו האיראנים דרישה לקשר בין החזרה להסכם לתחילת דיון על אודות הסכם חדש ומשודרג, וכן את התביעה לנהל שיח אודות תוכנית הטילים וההתנהלות האזורית של איראן. סביר כי...
בכירי הממשל הנבחר בארצות הברית מבהירים כי בכוונתם לקדם חזרה להסכם הגרעין עם איראן, כולל ביטול הסנקציות, אם איראן תחזור למחויבויותיה על פי ההסכם. איראן מצידה מבהירה שאין מקום למשא ומתן על הסכם משופר והעלתה את אחוז העשרה של האורניום באתר פורדו עד 20 אחוזים, כאמצעי לחץ על ביידן. מסתמן שישראל בחרה לפי שעה להתעמת פומבית עם עמדת הממשל הנכנס, על פני אימוץ דרך שתאפשר מצד אחד להציג הסתייגויות לגיטימיות, אך גם להעלות הצעות קונסטרוקטיביות. בין השאר ניתן להציע לוושינגטון להתקדם בצעדי ביניים כך שייוותרו בידי הממשל קלפי לחץ להמשך, וכן להציע לו...
