התגובה הסינית להתפרצות נגיף הקורונה באה לידי ביטוי בהיבט הרפואי, הכלכלי והתודעתי, במינונים שונים בהתאם להתפשטות המגפה. לאחר שסין הצליחה להשתלט על המגפה בבית, השלטון הסיני הפנה קשב רב גם למישור הבינלאומי והתאמץ ליצור לסין תדמית משופרת של מעצמה אחראית, ואף למנף את התפשטות המגפה ברחבי העולם לקידום רעיונותיו והשפעתו. בתהליך ההיחלצות מהמשבר ובמיוחד מהשלכותיו הכלכליות יש לקחת בחשבון שיכולותיה הכלכליות–פיננסיות של סין גם הן נפגעו והן צפויות להתכווץ. לאור זאת, מתחייבת הערכה מפוכחת של הזדמנויות וגם של סיכונים אשר לקשרים עם סין, ברמה הגלובלית...
לחצה של ארצות הברית על בעלות בריתה לא להתקין תשתיות תקשורת סיניות מדור חמישי (G5) מחריף ואיתו גם אפשרות לצעדי ענישה נגד אלו שיתעלמו מאזהרותיה. למרות זאת, המערכה האמריקאית נגד חברת Huawei הסינית זוכה להצלחה מוגבלת. מדינות העולם נמצאות בדילמה: בין היענות לדרישות ארצות הברית להימנע מהתקנת טכנולוגיה סינית בתשתיות התקשורת שלהן, לבין שמירה על יחסים כלכליים תקינים עם המעצמה הסינית. בעוד שחלקן הכריעו לצד סין, רבות מאמצות פתרונות אמצע עמומים, המשלבים מגבלות מעשיות מסוימות עם ניסוחים הצהרתיים מאופקים. מערכת התקשורת המתקדמת בעולם עומדת בראשיתו...
נגיף הקורונה שהתפרץ בחודש דצמבר 2019 בעיר וו-האן שבסין הדביק עשרות אלפים ועד כה גבה את חייהם של מעל ל-2,400 איש. ההתפרצות עוררה בהלה עולמית ומדינות שונות, ביניהן ישראל, נקטו צעדים חסרי תקדים כדי להתמודד עם סכנת ההידבקות ובכלל זאת סגירת השערים בפני זרים המגיעים מסין וממדינות נוספות באסיה, פינוי אזרחיהן מסין והכנסתם לבידוד. חברות עסקיות נקטו גם הן צעדים קיצוניים: חברות תעופה ביטלו טיסות לסין וממנה, וחברות ענק הודיעו על עצירת פעילותן בסין עד הודעה חדשה. מעבר למישור הרפואי, להתפרצות זו ובעיקר לתגובות לה יש פוטנציאל להשלכות נרחבות, בעיקר...
ב-15 בינואר חתמו ארצות הברית וסין על "הסכם ביניים", כשלב הראשון בדרך לחתימת עסקה כוללת שתסיים את מלחמת הסחר ביניהן. עם זאת, ההישג הממשי מוטל בספק שכן עיקרי ההסכם מתרכזים בביטול, חלקי לפחות, של המכסים שהוטלו במהלך מלחמת הסחר, והדרישה האמריקאית שסין תצמצם את הסבסוד לחברות סיניות בבעלות ממשלתית, המקנה לחברות סיניות יתרונות על פני חברות אחרות, נותרה מחוץ להסכם. אי לכך, נראה שההסכם מהווה בעיקר שלב ראשון בהחזרת יחסי הסחר בין סין וארצות הברית למצבם כפי שהיה לפני תחילתה של מלחמת הסחר. מבחינת בעלות בריתה של ארצות הברית, וביניהן...
במרכזה של ההערכה האסטרטגית לשנת 2020 עומד המתח שבין עוצמתה הברורה של ישראל והצלחותיה המרשימות בתחומים השונים לבין האפשרות שמצב עניינים חיובי זה יתגלה כזמני ושברירי. מתח זה נובע משורה של גורמים העלולים להוביל בשנה הקרובה לעימות רחב-היקף ואף למלחמה. זאת, בשל אופן התנהלותה של ישראל מול כמה אתגרי ביטחון לאומי מהותיים: התגברות הנחישות והתעוזה האיראניות, הן בתחום הגרעין והן במאמציה להתבסס בסוריה ובזירות נוספות ולהציב בהן יכולות פעולה מול ישראל; מאמצי חזבאללה להשיג יכולת תקיפה מדויקת בהיקף נרחב; ומאמצי חמאס להביא להקלת הלחץ בעזה ולהשפיע על...
אחרי שלושה עשורים של דומיננטיות בהם היתה ארצות הברית מעצמת-העל היחידה בעולם, העשור השלישי של המאה ה 21- נפתח בעיצומה של תחרות אסטרטגית רב-ממדית בזירה הבינלאומית. לתחרות זו שותפים מדינות, ארגונים ותאגידים בינלאומיים, והיא מובלת על ידי המעצמות: ארצות הברית, שעודנה החזקה ביותר מבחינת משאבים ויכולות; סין, הממנפת את העוצמה הכלכלית שצברה להשפעה מדינית ולעוצמה צבאית גוברת, אך קצב הצמיחה שלה הואט; רוסיה, שנשיאה הוותיק פוטין מתמודד עם אתגרים פנימיים מורכבים; והאיחוד האירופי, שעוסק רבות בסוגיות של הגירה וברקזיט ובאתגרים השונים מצד רוסיה.
פער העוצמה
בפתחה של שנת 2020 ישראל היא מדינה חזקה בעלת עוצמה צבאית, מדינית, טכנולוגית וכלכלית מרשימה. אולם בה בעת מתקשה ישראל בתרגום עוצמתה להשפעה אסטרטגית ובהשגת יעדי הביטחון הלאומי המרכזיים: הסרת איומים, קידום שלום, יצירת בריתות והכתבת תנאים לסיום מספק של עימותים. כל זאת מפאת תועלתם המוגבלת של מהלכים צבאיים מול אויביה העיקריים, נוסף על מחיר כלכלי וחברתי כבד הכרוך במלחמה ורגישות רבה לאבדות.
גם כאשר ישראל מאבחנת היטב את האתגר היא מתקשה בעיצוב אסטרטגיה יעילה לטפל בו, כי הרי גם ניצחון צבאי מוחץ אינו מאפשר תמיד לתרגם את הישגי המלחמה...
לאחר עבודת מטה ממושכת בהובלת המטה לביטחון לאומי (המל"ל), משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה, הוחלט על הקמת ועדה מייעצת לבחינתם של היבטי ביטחון לאומי בתהליך אישור השקעות זרות. ההחלטה באה לאחר לחצים אמריקאים שהופעלו על ישראל ומחשש לפגיעה ביחסים האסטרטגיים עם ארצות הברית, לאחר שהובהר כי בוושינגטון מצפים מישראל לשנות עמדה כלפי הפעילות הסינית בשטחה. ההחלטה על הקמת מנגנון לפיקוח על השקעות זרות היא צעד חשוב ומתבקש, במיוחד לאור התחרות האסטרטגית בין ארצות הברית לסין והפיקוח הגובר על השקעות סיניות ברחבי העולם המערבי. עם זאת, על מנת שמנגנון...
"מודל הפיתוח הסיני" מוזכר כיום במצרים כמקור חיקוי העומד לנגד עיניה בגיבוש תכניותיה הכלכליות. שיח זה מבטא את רצונה ללמוד מניסיונה של סין ולהדק את שיתוף הפעולה עמה. יתרה מכך, ההשוואה לסין נועדה לחזק את אמון הציבור המצרי ברפורמות הכלכליות שמוביל המשטר ולהקנות לגיטימציה לדגם שלטונו הסמכותני. המודל הסיני מעורר עניין גם במדינות נוספות, אשר תוהות בנוגע ליכולתו לשמש חלופה למודל המערבי. אולם, כפי שמציינים בכירים באקדמיה ובממשל בסין, יש קושי בהעתקתו של מודל ההולם את מאפייניה הייחודיים של סין למדינות מתפתחות אחרות בעולם. לפיכך, בשעה...
לאחרונה מסתמנת תפנית בתפיסה האסטרטגית של טורקיה, המשתלבת ביוזמות ופעילות אינטנסיבית של רוסיה וסין – כל אחת משיקוליה היא – במרחב המערבי-אסיאני-מזרח-אירופאי ונוצרת אפשרות לשינוי ארוך טווח עם משמעויות נרחבות והשלכות גם לישראל. במספר נושאים מרכזיים הפגינה טורקיה בידול גובר מארצות הברית וגם מהאיחוד האירופי, ובראשם סוגיית מימוש עסקת רכישת מערכת ההגנה האווירית, ה-S-400 מרוסיה, למרות התנגדותם. אספקת ה-S-400 לטורקיה, שהחלה ב-12 ליולי, מקשה על הצגת מרחב גמישות בקרב מדינות המערב לכיוון עצמאי יותר במדיניות החוץ הטורקית, בגלל ההשלכות...
התחרות על הקמת תשתיות תעבורת המידע של העתיד נמצאת בקדמת חזית התחרות האסטרטגית בין ארצות הברית וסין. שתי המעצמות מתחרות על תמיכתן ותשתיותיהן של מדינות נוספות כדי לקנות יתרונות טכנולוגיים, כלכליים וביטחוניים. מניעת מעורבות חברות סיניות בתשתיות דור חמישי (G5) בארץ הינה הדרישה הברורה והמפורשת ביותר, שהפנה הממשל בארצות הברית לישראל, תוך יצירת זיקה ברורה לסיוע הביטחוני ולשיתוף הפעולה המודיעיני. כאשר אלו הם פני הדברים, ברור שעל ישראל להיענות לדרישת ארצות הברית בנושא זה, ובמקביל להמשיך ולקדם את יחסיה עם סין בתחומים, שבהם פעילות מסחר וכלכלה...
שרשרת התפרצויות "געשיות" מדווחת מרחבי העולם: "מלחמת הסחר", הטלת מכסים הדדית, סנקציות על חברות, איתותים צבאיים בים סין הדרומי, מפגשי מנהיגים ו"הפסקות אש" זמניות. כולם ביטוייה של ההתנגשות ההיסטורית בין "הלוחות הטקטוניים" של ארצות הברית של אמריקה ושל הרפובליקה העממית של סין. בדומה לתהליכים שעיצבו את כדור הארץ, תעצב ההתנגשות את הנוף לדורות הבאים: מדינית, כלכלית וצבאית. לישראל מקום שולי ומשני בדינמיקה זו, אולם גלי ההדף מגיעים אליה ומציבים אתגרים מורכבים למדיניותה ולביטחונה הלאומי. בעיקרו של דבר, על...
