ממשלה חדשה בישראל תצטרך לבחון את תקפותן של מוסכמות רבות, שהנחו את מדיניות החוץ הישראלית בשני העשורים האחרונים. בין הנושאים שעל הפרק: הסכסוך הישראלי-פלסטיני, היחסים בין ישראל לבין שכנותיה במזרח התיכון – בפרט בתחום האנרגיה ובהקשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני; היחסים עם ארצות הברית, ובין היתר השלכות התחרות בין סין לארצות הברית על מערכת הקשרים; היחסים עם האיחוד האירופי ועם ארגונים ומוסדות בינלאומיים בכלל. המלצה נוספת היא לחזק את מעמדו של משרד החוץ כבעל תפקיד בהתוויית המדיניות בתחומים מרכזיים אלה.
השלכותיה הגלובליות, האזוריות והפנימיות של מגפת הקורונה עדיין לא ברורות די הצורך, אך לממשלה ה-35 של ישראל אין מאה ימי חסד. עליה להחזיר במהירות את המשק לפעולה מלאה, בנוכחות הנגיף ובצל האפשרות לגל התפרצות נוסף. אשר לממד הביטחוני – כל המשטרים ברחבי המזרח התיכון עוסקים במגפה ובענייניהם הפנימיים, ולפיכך יבקשו להימנע מהסלמה בעימות עם ישראל. עם זאת, הסיכון להסלמה בלתי מתוכננת (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) עודנו קיים ומחייב את ישראל לשיקול דעת בהפעלת הכוח. האיום האיראני מוסיף להיות העיקרי בין האיומים שלפתחה של ישראל ומחייב לכן תאום הדוק עם...
הסכם קיצוץ תפוקות הנפט, שהובל על ידי ארצות הברית, רוסיה וערב הסעודית, הינו המהלך הרב צדדי המרכזי לייצוב הכלכלה העולמית בעת משבר הקורונה. הוא צפוי לשקם את "אופ"ק פלוס" ולבנות תשתית ראשונית לחיזוק השפעת הקרטל על שוק האנרגיה כולו. חרף ניגודי האינטרסים בין המעורבים והאופי הרופף של ההסכמות, המצוקה הכלכלית המשותפת תסייע לשימורו בחודשים הקרובים, וככל שיתמשך המשבר אפשר שההבנות יתפתחו למנגנון כלכלי ממוסד יותר, שיתרום לשיח מדיני מתעמת פחות בין המעצמות. ארצות הברית, רוסיה וערב הסעודית יכולות לראות בהסכם הישג: הנשיא טראמפ הפגין...
משבר הקורונה, המתאפיין באי ודאות קיצונית ובסיכון מוגבר לעיוותי תפיסה, צפוי להשפיע גם על סביבתה האסטרטגית של ישראל. "סיעור מוחות" שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי הצביע על עשרה תרחישים שליליים אפשריים, שעלולים להתממש במהלך המשבר, גם אם אין להם עדין סימנים במציאות. המשבר עלול להגביר את הסבירות: לקריסת משטרים ומערכות שלטון; לגל טרור ביהודה ושומרון; לסבב הסלמה מול עזה; להגברת פעילות דאע"ש; לנסיגה אמריקאית חפוזה מעיראק ומסוריה; למחטפים רוסיים אסטרטגיים באזור; ולהיחלשות של המונרכיות במפרץ. תרחישים חמורים נוספים (שלא ברור אם...
ערב הסעודית נקלעה למשבר הקורונה בעיתוי רגיש ומורכב. יורש העצר, מחמד בן-סלמאן, מבקש להעמיק את אחיזתו בשלטון באמצעות המשך המעצרים בקרב מספר בני משפחה ונושאי תפקיד בכירים אחרים. לכך יש להוסיף את המתיחות ביחסים עם רוסיה סביב המשך הפעלת קרטל "אופ"ק+" וכן ויסות מחיר הנפט, שגרר מפולת במחיר הנפט בשווקים. כל אלה מתלכדים לצבר אתגרים המטיל עומס רב על מערכת קבלת ההחלטות הסעודית הריכוזית, בעת הנוכחית יותר מתמיד, ומקשה על קידום יעדים לאומיים מתוכננים ומתבקשים.
נגיף הקורונה מתפשט ברחבי המזרח התיכון ומחייב את משטרי האזור להיערך לאפשרות של קריסת המערכות השלטוניות. הנגיף פוגע באזור הנאנק תחת עולן של מלחמות, תסיסה חברתית, מצוקות כלכליות חריפות קשות וסכסוכי זהות. נתוני התפשטות המגפה במדינות האזור אינם ברורים עקב מיעוט בדיקות, קשיי תפקוד ומדיניות הסתרה, אך מספר הנדבקים במדינות השונות גדול, כנראה משמעותית, מזה המפורסם. כל המשטרים מנסים להתמודד עם האתגר, נערכים למאבק במגפה ולפי שעה נראה שהם זוכים לתמיכה מהציבורים המודעים לאיום. עם זאת, האזור עלול לסבול מהתפרצות רחבת היקף של הנגיף בשל הצפיפות הגדולה...
החלטת רוסיה לפרק את השותפות עם אופ"ק הונעה על-ידי רצון לשנות את הדינמיקה של שוק האנרגיה, שבמסגרתה הקרטל העניק "רשת ביטחון" ליצרניות האמריקאיות, בעוד היצרניות הרוסיות הן מטרה לסנקציות מוושינגטון, וכן להפגין כושר היזק לכלכלה העולמית בכלל ובמזרח התיכון בפרט. חרף שיח מתלהם ותחרות המחירים נראה שלרוסיה וערב הסעודית אינטרס לחזור לשיתוף פעולה במסגרת "קרטל מעודכן" כבר בשבועות-חודשים הקרובים. יתרמו לכך: אי-הוודאות עקב משבר הקורונה, בעיות היסוד הכלכליות של שתי המדינות והרגישות ב"שאלת הירושה" שמתחדדת בעת...
הטלטלה במזרח התיכון יצרה כמה מוקדי אלימות משמעותיים חדשים שבהם מעורבים שחקנים אזוריים וגלובליים, כחלק מהמאבק על עיצוב פני האזור. מגמה שהואצה בעשור האחרון להקרנת עוצמה במסגרת זו היא שימוש ב"שכירי חרב". בשונה משלוחים (proxies), עיקר המניע של שכירי החרב הוא האינטרס הכספי. מדינות המפרץ, טורקיה ורוסיה מובילות מגמה זו, בהפעילן "שכירי חרב" רבים במשימות לחימה מובהקות מחוץ לגבולותיהן. בכך הן מתייחדות מארצות הברית, מדינות אירופאיות או סין, המנצלות "שכירי חרב" במשימות "תומכות לחימה", ומאיראן, המובילה...
בדצמבר 2019 הנפיקה ערב הסעודית מניות של אראמקו, חברת הנפט הגדולה בעולם. כך נאלצה הממלכה לחלוק, ולו במקצת, את מקור עושרה עם אחרים. ההנפקה נועדה לגייס כספים למימון תוכנית "חזון 2030", שבין מטרותיה לצמצם את תלותה של הממלכה בהכנסות מנפט, באמצעות העתקת הון להשקעות בתחומים נוספים. אלא שהיקף ההנפקה והסכום שגויס רחוקים מאוד מלספק את צרכיה הגדולים. התקפת איראן על מתקני החברה בספטמבר 2019 לא נעלמה מעיני משקיעים במערב, שחלקם בהנפקה היה כנראה נמוך. ככל שאירועים ביטחוניים כאלה ימשכו, כך יקשו על ערב הסעודית לגייס השקעות החיוניות לעתידה....
יציבותה של עומאן עומדת כעת למבחן בעקבות הסתלקותו מהזירה של מנהיגה מזה כחצי מאה, קאבוס בן סעיד א-סעיד. ליציבותה של הסולטנות לאורך שנים תרמה מדיניות מפוכחת ושקולה של קאבוס, שבמרכזה תיווך ואיזון בין שכנים עוינים תוך חתירה לשמירה על דימוי ניטרלי. עם זאת, לאחר מותו עלולים שחקנים, בעיקר אזוריים, להמשיך ולנסות ולהגביר את מעורבותם והשפעתם בסולטנות, שנהנית ממשאבי טבע וממיקום אסטרטגי. גם את יחסה של עומאן לישראל ואת היסטוריית היחסים המיוחדים בין המדינות שראשיתה עוד בשנות השבעים, ניתן לייחס למדיניות החוץ של הסולטנות, שהייתה יוצאת דופן בזירה...
במרכזה של ההערכה האסטרטגית לשנת 2020 עומד המתח שבין עוצמתה הברורה של ישראל והצלחותיה המרשימות בתחומים השונים לבין האפשרות שמצב עניינים חיובי זה יתגלה כזמני ושברירי. מתח זה נובע משורה של גורמים העלולים להוביל בשנה הקרובה לעימות רחב-היקף ואף למלחמה. זאת, בשל אופן התנהלותה של ישראל מול כמה אתגרי ביטחון לאומי מהותיים: התגברות הנחישות והתעוזה האיראניות, הן בתחום הגרעין והן במאמציה להתבסס בסוריה ובזירות נוספות ולהציב בהן יכולות פעולה מול ישראל; מאמצי חזבאללה להשיג יכולת תקיפה מדויקת בהיקף נרחב; ומאמצי חמאס להביא להקלת הלחץ בעזה ולהשפיע על...
תשע שנים לאחר האירועים הדרמטיים של תחילת 2011, הטלטלה האזורית עדיין נמשכת והמזרח התיכון ממשיך להתאפיין באי-יציבות, באי-ודאות ובנפיצות. קיימת הסכמה רחבה בין חוקרים ומשקיפים שלפיה האזור נמצא במשבר עמוק, בתהליך בעל משמעויות היסטוריות ובמאבק סוער על דמותו. מאבק זה ממשיך להתנהל בשני מרחבים ולאורך קווי שבר מגוונים: על הסדר האזורי – בין ארבעה מחנות שונים העוינים זה את זה ונאבקים על רעיונות, כוח, השפעה ושרידות; ובתוך המדינות עצמן – בין השליטים לבין הציבור במדינות אלו, הסובל משורה של בעיות יסוד שלא נפתרו בשנות הטלטלה ואף הועצמו.
