מנהיגי חמאס ברצועת עזה עוקבים אחר המתרחש בישראל ומשכללים את אסטרטגיית ההשהיה וההתשה, שתכליתה סיום המלחמה והבטחת המשך קיום חמאס כישות צבאית ושלטונית ברצועה, שהיא מהות הניצחון בעיניהם. ככל שהאופטימיות של הנהגת חמאס גבוהה יותר, כך יקטן התמריץ להתגמשות מצדה ולנכונות לשקול הצעות לסיום המלחמה, שמשמעותן היעלמותה ככוח צבאי ושלטוני ברצועה. הישג זה לחמאס, פירושו קיבוע מציאות בעייתית לא רק מול רצועת עזה, כי אם בכל החזיתות של ציר ההתנגדות נגד ישראל, המתוזמרות על ידי איראן, באופן המעמיד את ישראל בפני מלחמת התשה מתמשכת וקושי במימוש ריבונותה במובן...
בגבול לבנון מתנהלת לחימה בין צה"ל לחזבאללה מאז ה-8 באוקטובר, שהסלימה בשבועות האחרונים כשצה"ל הגביר את פעילותו, כולל סיכולים ממוקדים, וקיים חשש מהידרדרות למלחמה רחבה. ממאזן הביניים עולה כי הישגי חזבאללה, החותר לשמר את משוואות הפעולה מול צה"ל, מוגבלים מאלה שקיווה להם. הישגו הגדול ביותר נובע מהיוזמה הישראלית לפינוי הישובים סמוכי הגדר כדי להגן עליהם מפשיטה חוצת גדר, אשר יצרה מעין "רצועת ביטחון" בשטח ישראל. כן הצליח חיזבאללה לרתק כוחות צה"ל גדולים לגבול צפון. עם זאת, פעילותו של חזבאללה עד כה והתבטאויות...
העימות המתמשך בים האדום בין הח'ותים לבין כוחות הקואליציה בראשות ארצות הברית והפגיעות החוזרות ונשנות של מיליציות פרו-איראניות נגד יעדים אמריקאיים בעיראק ובסוריה מקרבים את הצדדים בסבירות גבוהה להתדרדרות לעימות נרחב יותר. בהובלת הממשל האמריקאי פרסמו 13 מדינות הצהרה המתרה בח'ותים כי יישאו בתוצאות, אם ימשיכו בפעולותיהם, וארצות הברית חיסלה מפקד בכיר במיליציות הפרו-איראניות בעיראק. הממשל מאשים ישירות את איראן כעומדת מאחורי פעילויותיהן של בעלות בריתה. אמנם לארצות הברית ולאיראן אין עניין בעימות ישיר ביניהן, אך נראה כי נחישות המיליציות ובעיקר...
הממשל האמריקני מבקש להעביר לישראל סיוע כספי מיוחד בשל המלחמה בעזה, בסך כולל של למעלה מ-14.25 מיליארד דולר. ניתוח של סעיפי ההצעה, שטרם אושרה סופית בקונגרס, מעלה כי תאפשר לחדש מלאים בפריטי חימוש חיוניים – בראש וראשונה מיירטים להגנה אווירית. כרבע מהסכום יאפשר מימוש לקחים מן המלחמה, ועל המערכת הישראלית לגבש תפיסות מתאימות כדי להשתמש בו כראוי.
בתקשורת הישראלית באה לידי ביטוי מאז תחילת הלחימה, המתנהלת בגבול לבנון במקביל למלחמה ברצועת עזה, נחישותם של התושבים המפונים מהישובים סמוכי הגדר לא לחזור לבתיהם עד שהמצב הביטחוני ישופר. זאת, בעיקר מחשש למתקפה קרקעית נגד אותם ישובים. סקרים שנערכו במכון למחקרי ביטחון לאומי משקפים אמנם תחושות אלה, אך גם מצביעים על כי – בניגוד לשיח הציבורי והתקשורתי – הציבור ככלל ותושבי הצפון בפרט אינם רואים ביציאה למלחמה רחבה נגד חזבאללה תנאי הכרחי ליצירת מצב שיאפשר חזרה לבתיהם. לכן מוערך שנדרש מענה משולב, שיכלול פעילות צבאית תקיפה בלחימה הנוכחית...
בסדרת סקרים שנערכו מאז תחילת המלחמה נבחנה בין היתר שאלת התמיכה של הציבור הישראלי במטרות המלחמה, על מנת לנסות ולהסיק מהתשובות לה על אודות שיעור הסולידריות בחברה הישראלית בהתייחס למלחמה ובהקשר זה גם על החוסן הלאומי. הממצאים מעידים בעליל על תמיכה גבוהה מאוד ויציבה, עד כה, במטרות המלחמה, שעיקרן מיטוט שלטון חמאס. זו באה לידי ביטוי גם בפילוח בין קבוצות שונות בציבור, כולל בין מגוון של נטיות דתיות ופוליטיות. נראה כי תמיכה זו מושפעת מאוד מהטראומה הקולקטיבית הנמשכת מזוועות השבת השחורה, שעיצבה באחת את התפיסה הרווחת שהמלחמה הינה מלחמת מגן צודקת...
אחת התופעות המעודדות בחברה הישראלית בעת המלחמה, הינה היציבות והריסון ההדדי המאפיינים עד כה את היחסים בין יהודים לערבים. זאת, למרות המתח הפנימי המובנה הטמון בהם בכלל, ובפרט בנסיבות של מלחמה קשה ברצועת עזה נגד בני עמם של הערבים אזרחי המדינה. הריסון של החברה הערבית נעוץ בעובדה שרובה המכריע רואה את עצמו חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית וחותר להשתלב בחיי המדינה בכל תחומי החיים. על קברניטי המדינה להכיר בעובדה חיובית זו, לראות בה אינטרס לאומי ראשון במעלה, להבטיח את העמקתה ולבלום בנחישות כל ניסיון מצד גורמים רדיקליים, ערביים ויהודיים, לפגוע בה....
מערך המילואים מגויס בימים אלה למעלה מחודשיים. יכולתו להמשיך ולשרת מושתתת על רוח האנשים, על האוירה במדינה בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, ועל תמיכת העורף – ערכית וכלכלית. ואולם קיימת סכנה כי רכיבים אלה ילכו וידעכו עם הזמן. מדובר בתוצאתו של תהליך, לא באירוע נקודתי, ולכן מוגבלת היכולת לזהותו. חיילי מילואים רבים הקריבו את חייהם ואחרים מוכנים להמשיך ולסכן את חייהם במלחמה צודקת זו. ואולם השירות הארוך יוצר למשרתים קשיים רגשיים ומעשיים, וההנחה שחיילי המילואים יעמדו לרשות צה"ל ללא מגבלת זמן ובמלא העוצמה אינה סבירה.
אתגר משמעותי גלום...
למלחמת “חרבות ברזל” צפויה השפעה שלילית משמעותית על כלכלת ישראל. מוערך כי העלויות הישירות של הלחימה (חימושים וגיוס מילואים) ובנוסף העלויות העקיפות של המלחמה (פינוי תושבים, שיקום הנגב המערבי, פגיעות בייצור ובביקוש המצרפים) יסתכמו בכ-200 מיליארד שקל. מדובר אם כן בהתכווצות של כ-10 אחוזים בתוצר ברבעון האחרון של 2023 וצמיחה שנתית לנפש אפסית לשנה זו. על מנת למזער נזקים עתידיים על הכלכלה, על הממשלה לגלות אחריות – לקצץ בתקציבים סקטוריאליים ולהסיט כספים אלו למען המאמץ המלחמתי. אל לה למדינת ישראל לחזור לטעויות שנרשמו בניהול הכלכלה מיד...
מאז פרוץ מלחמת ״חרבות ברזל״ ישראל מצויה בעימות רב זירתי עם כוחות המתקיפים אותה מלבנון, מעיראק ומתימן. לעומת זאת, בסוריה – מעבר לתקריות מעטות המיוחסות בעיקרן לקבוצות פלסטיניות – לפי שעה נראה כי לא מתגבשת חזית פעילה נגד ישראל. הלכי הרוח בסוריה משקפים אמנם תמיכה בפלסטינים (לצד ביקורת על הנשיא בשאר אל-אסד, ציר ההתנגדות והקהילה הבינלאומית), אך אסד אינו מעוניין לתמוך בחמאס במחיר איום אפשרי על שרידותו. יתכן כי גם איראן מעוניינת לשמור את סוריה מחוץ למערכה על מנת לא לסכן את "הנכס הסורי", אלא ביום פקודה שהיא תקבע, לא...
כחודשיים מאז תחילת המלחמה, החברה הישראלית מצויה עדין בטראומה הקולקטיבית שיצרה ההתקפה הרצחנית של חמאס על יישובי הנגב המערבי. מאפייניה המטלטלים של המתקפה ערערו מאוד את תחושת הביטחון האישי ואת החוסן החברתי בישראל, והציבו אתגר גדול ליכולותיה האזרחיות להתאושש ולצלוח את מבחן המלחמה הקשה והמתמשכת. על רקע המלחמה, הנתפסת בקרב רוב עצום של הציבור הישראלי כצודקת ובלתי נמנעת, ניכרת תמיכה גורפת במטרותיה ובצה"ל. תמיכה זו, בצד תופעות מעודדות של התגייסות אזרחית נרחבת, תורמת לחיזוק החוסן הלאומי. אולם תמונת החוסן אינה חד ממדית וניכרות גם תופעות...
ממשלת ישראל מתנגדת נחרצות לעמדתן של ארצות הברית, הקהילה הבינלאומית בכללה ומדינות ערב הפרגמטיות, הרואות ברשות פלסטינית מחודשת הגורם היחיד שיוכל לשלוט ברצועת עזה לאחר הכנעת שלטון חמאס. להתנגדות ישראל זו שלוש השלכות אפשריות: ישראל תאלץ לשלוט ברצועה; ברצועה יתהווה כאוס שיביא לצמיחה מחודשת של חמאס; ארצות הברית והקהילה הבינלאומית יכפו על ישראל את רעיון הרשות המחודשת. לפיכך, מומלץ לממשלת ישראל לנהוג בתבונה – להציג דרישות ברורות לרפורמות ברשות הפלסטינית, ובד בבד להכשיר תנאים לצמיחתם של מנגנוני שליטה מתוקנים ברצועה, אשר יוכלו להשתלב בעתיד...
