הסכם השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות והצהרת השלום בינה לבין בחריין ("הסכמי אברהם") מהווים פריצת דרך בתהליך השלום האזורי, מאז הסכם השלום עם ירדן, ופתח להצטרפות של מדינות ערביות נוספות למגמת הנורמליזציה עם ישראל. ביסוד ההסכמים עומדים שיקולי ביטחון לאומי, כאשר ברקע האיום האיראני המשותף ובעלת ברית משותפת – ארצות הברית. בה בעת, להסכמים אלה יש גם פוטנציאל כלכלי במגוון רחב של תחומים, ביניהם: סחר, תיירות, ביטחון, תחבורה, תקשורת, טכנולוגיה, אנרגיה, פיננסים, בריאות, והתמודדות עם שינויי אקלים. נוסף ליתרונות הבילטרליים, הסכמי אברהם...
למחרת טקס החתימה על הסכם השלום וכינון יחסים נורמליים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות ובחריין, שהתקיים בבית הלבן ב-15 בספטמבר במעמד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ראש ממשלת ישראל ושרי החוץ של איחוד האמירויות ובחריין, נערך במכון למחקרי ביטחון לאומי קבינט חוקרים שניתחו את גורמי הרקע והשלכותיו של ההסכם על ישראל והמזרח התיכון. המשתתפים בשיח התייחסו לסוגיות הבאות: מה בהסכם ומה מחוץ לו? מהם יעדי ממשל טראמפ, שהניעו את ההסכם? מדוע אצה הדרך לאיחוד האמירויות לחתום דווקא עכשיו על ההסכם? מדוע ירדן מסויגת מההסכם, ומדוע הפלסטינים נשארו בשולי...
פנייתה של איחוד האמירויות להסכם נורמליזציה עם ישראל זיכתה אותה בברכות ממצרים, מעומאן, מבחריין וממאוריטניה, אולם נתקלה בביקורת חריפה מצד כוחות אסלאמיסטיים ומצד הרשות הפלסטינית, שהאשימוה בחריגה מהשורה הערבית והאסלאמית. בעוד עיקר השיח בישראל עוסק באינטרסים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים הגלומים בהסכם פורץ הדרך, תשומת לב פחותה ניתנת לאתגר הנורמטיבי-דתי הכרוך בהכשרתו. הפולמוס שניטש בין איחוד האמירויות ליריביה סביב הלגיטימיות הדתית של ההסכם עם ישראל מדגים את גמישותה של ההלכה האסלאמית ואת יכולתה למלא תפקיד חיובי בגיוס תמיכה ציבורית רחבה...
אשפוזם המקביל ביולי של המנהיגים המבוגרים בעולם, מלך ערב הסעודית, סלמאן בן עבד אל-עזיז בן ה-84, ואמיר כווית, שיח' סבאח אל-אחמד אל-סבאח בן ה-91, חידש חששות אשר ליציבותן של שש המונרכיות הערביות במפרץ, הנשלטות בידי משפחות מורחבות המחזיקות במרבית מוקדי הכוח במדינותיהן. מאפיין זה, כל עוד עלה בידי המשפחות לגבש קונצנזוס בקרב ענפיהן השונים, תרם לאורך השנים ליציבות היחסית שממנה נהנו המונרכיות. אולם, מאבקים בתוך המשפחות השולטות, בעיקר סביב הירושה השלטונית, מהווים בחלקן נקודת תורפה העלולה לסכן את היציבות השלטונית, במיוחד כשמדובר במשפחה גדולה....
ביום חמישי, 13 באוגוסט, יצאה הודעה רשמית משותפת לארצות הברית, ישראל ואיחוד האמירויות הערביות, ולפיה ישראל ואיחוד האמירויות תחלנה במהלך מדיני שסופו נורמליזציה מלאה של היחסים ביניהן. בהודעה נכתב שמשלחות מישראל ומאיחוד האמירויות תיגשנה בקרוב לגבש הסכמים בתחומים שונים כדי לצקת תוכן ביחסים. מאמר זה שופך אור על המניעים האפשריים שמאחורי המהלך הדרמטי של איחוד האמירויות על רקע השינויים בסביבתה האסטרטגית ועל השלכותיו האפשריות, בכללן הסיכוי שהצעד האמירתי ידרבן חידוש של התהליך המדיני הישראלי-פלסטיני.
הסכם הנורמליזציה בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות, שעליו הוכרז בחגיגיות ב-13 באוגוסט, פוגש את המערכת הפלסטינית באחד מרגעי החולשה האסטרטגית הבולטים שלה מאז כינונה. בכירי הרשות הפלסטינית הגיבו בכעס עצום, מהול בתסכול עמוק. הרשות איבדה נכס חשוב – כוח הווטו על נורמליזציה בין ישראל לעולם הערבי. אולם, דווקא בתנאים שנוצרו, ראוי שישראל תנקוט גישה תומכת ומרחיבה כלפי הרשות, שתבוא לידי ביטוי בתמורות שישפרו את אפקטיביות שליטתה בשטח, ובתוך כך חידוש מנגנוני התיאום הישיר עם כוחות הביטחון הישראליים. כן ראוי לשלב את הרשות הפלסטינית במיזמים...
ב-13 באוגוסט 2020 הוכרזה בחסות ארצות הברית פריצת דרך בדרך לכינון יחסים מלאים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות. ההסכם מהווה חיזוק חשוב למחנה המתון והפרגמטי באזור, מול איראן והכוחות הרדיקלים השיעים והסונים. ומול הפלסטינים – ההסכם מסיר את סוגיית הסיפוח החד-צדדי מסדר היום ויוצר תנאי פתיחה משופרים למשא ומתן ולהסדר בעתיד.
בערב הסעודית התגלה מתקן למיצוי "עוגה צהובה" ממחצבי האורניום שנמצאו זה מכבר בשטחה, אשר נבנה בשיתוף פעולה עם סין. דיווח זה מצטרף לשורת גילויים המצביעים על מאמץ, הנמצא כנראה בראשיתו, לבחינה סעודית של רכיבי מעגל הדלק הגרעיני, ובנוסף על הידוק שיתוף הפעולה, גם בתחום האסטרטגי, בינה לבין סין. הסכם הגרעין עם איראן לא פגע במוטיבציה הסעודית לרכוש יכולת גרעינית אלא הפחית מהדחיפות המיוחסת לעניין. שחיקת המחויבויות של איראן להסכם וקיצור הזמן לפריצה איראנית לפצצה גרעינית עלול להגביר חשש בקרב ההנהגה הסעודית ולהאיץ את הפעילות בכיוון יכולת...
על רקע דיונים ושיח המתנהלים במדינות ערב בשאלת החלת ריבונות ישראלית, בהיקף כזה או אחר, בחלקים מיהודה ושומרון, באופן יוצא דופן, גם אם לא תקדימי, פנו באחרונה פומבית וישירות שלושה אישים ממדינות המפרץ לציבור הישראלי. אנואר קרקאש, שר המדינה לענייני חוץ באיחוד האמירויות, יוסוף אל-עותייבה, שגריר האיחוד בארצות הברית ונוואף עובייד, אקדמאי ויועץ לשעבר לממשלה הסעודית, הציגו את עמדת מדינותיהם ביחס לסוגיה. המסרים שהעבירו אינם אחידים, ואף ניתן לאתר סתירות לכאורה ביניהם, ונראה שהם נוסחו כך שיהיה למדינות המפרץ מרחב תמרון מסוים בשאלת הסיפוח והיחסים עם...
המשטרים במצרים ובמדינות המפרץ חותרים לדימוי של סובלנות כלפי היהדות. המגמה באה לידי ביטוי בין היתר בהצהרות מטעם אנשי דת מוסלמים, בהפקות טלוויזיוניות לרגל חודש הרמדאן, וכן בשיפוץ והקמת בתי-כנסת. גילויי הסובלנות משקפים גישה אינסטרומנטלית של המשטרים, ובה בעת תהליכי עומק חברתיים התומכים בקידום ערכים של פתיחות ורב-תרבותיות. על אף שבמצרים ובמדינות המפרץ קיימת דואליות של יחס חיובי ליהדות לצד עוינות כלפי ישראל, שיח הסובלנות תורם לחיזוק תפיסת היהודים כשייכים למרקם האזורי, ובעתיד הוא אף עשוי לסייע בחימום הקשרים בין עמי ומדינות האזור לבין ישראל....
היבט מעצב משמעותי במזרח התיכון הוא המתיחויות והיריבויות בקרב המחנה הסוני. המדינות הסוניות נחלקות, בין היתר, על פי מידת תמיכתן באסלאם הפוליטי על גווניו השונים. מעבר לכך, מתנהלת תחרות בין המדינות הסוניות על מעמד והשפעה באזור ומעורבים בה גם אינטרסים כלכליים. המתיחות מתבטאת בין השאר בהמשך המצור על קטאר, בתמיכה בצדדים יריבים במלחמת האזרחים בלוב, ואף בתחרות על שליטה במיקומים אסטרטגיים לחופי הים האדום. ישראל אף היא הפכה במהלך השנים מגורם המאחד את העולם הסוני לגורם מפלג: טורקיה וקטאר מבקרות את מצרים ומדינות המפרץ על כי אינן עושות די על מנת...
המשבר הכלכלי שמדינות המפרץ חוות בעת הנוכחית נובע מהשלכות מגפת הקורונה על המשק המקומי והעולמי כאחד, לרבות הירידה החדה במחיר הנפט. במאמר זה נבחנת התמודדותן עם המשבר. הדילמות שבפני המשטרים כוללות באיזו מידה לפגוע ב"חוזה" בינם לבין האזרחים, המבטיח רווחה כלכלית, בלי לעורר תסיסה שתערער את היציבות; עד כמה לצמצם את תעסוקת העובדים הזרים בלי לפגוע בתפקוד המשק; ועד כמה לנצל את יתרות המט"ח ולהגדיל את החוב – על חשבון המשאבים הדרושים בעתיד. דילמות נוספות הניצבות בפני המשטר הסעודי הן האם לסגת מפרויקטים שאפתניים שעליהם גאוות...
