פרסומים

בדצמבר 2025 פרסם חמאס מסמך המסכם את המלחמה ברצועת עזה בחלוף כשנתיים מתחילתה. המסמך, הנושא את הכותרת: "הנרטיב שלנו, מבול אלאקצא, שנתיים של עמידה איתנה ושאיפה לשחרור", דומה במתכונתו למסמך שפרסם הארגון בינואר 2024 אך שונה בתוכנו. הקודם, שהיה מעין כתב הגנה נוכח הביקורת שהוטחה בחמאס וחששותיו מהמשך המלחמה, היה ניסיון להסביר מדוע הכריז מלחמה על ישראל. לעומת זאת, במסמך הנוכחי מנסה הארגון להסביר מדוע המתקפה הייתה כדאית ומהם הישגיה, ומדגיש את מעמדו כחלק מרכזי בחברה הפלסטינית וכיריב לזרם הלאומי. במקביל הוא מתעלם לחלוטין מהביקורת...

הבינה המלאכותית נתפסת בעיני ערב הסעודית ואיחוד האמירויות – ובהיקף מצומצם יותר, גם בקטר – כנכס אסטרטגי שבכוחו להחליף בעתיד את הנפט והגז כמקור לצמיחה כלכלית, ליציבות משטרית, לעוצמה גלובלית ולנכסיות ביטחונית. באמצעות הקמת מרכזי מחשוב ותשתיות ענן, שותפויות עם ענקיות הטכנולוגיה העולמיות והכשרת הון אנושי, שואפות מדינות המפרץ לשלוט בחלק ניכר מייצור והפעלת הבינה המלאכותית בעולם בשורה אחת עם המעצמות הגדולות, תוך ביסוס יכולת טכנולוגית עצמאית. התלות המפרצית בשבבים אמריקאיים, לצד הצורך הגובר של ארצות הברית וסין בחשמל שמדינות המפרץ יכולות לספק,...

הטיית הידע בוויקיפדיה והמגמתיות הפוליטית בשיח לגבי ערכים רגישים עוררו ביקורת גוברת וצמיחתן של חלופות דיגיטליות, ביניהן גרוקופדיה וג׳סטפדיה. מאמר זה מציע ניתוח איכותני של חקר מקרה (Case Study), המתבסס על בחינה השוואתית של עיצוב ומסגור הידע על אודות הציונות בשלוש הפלטפורמות ושל הפערים בנרטיבים שהן מייצרות. הניתוח מתמקד במשפטי הפתיחה לאורך ארבעה צירים: הטון המשתמע, הרציונל הפרשני, עוגני הלגיטימציה ומיקום הסכסוך בנרטיב המשתמע. הממצאים מעלים כי בוויקיפדיה האנגלית ננטש עקרון הניטרליות והוחלף במסגור פוסט-קולוניאלי ביקורתי, המציג את הסכסוך...

2027 נחשבת על ידי רבים כשנה שבה הצבא הסיני יתקוף את טאיוואן – במיוחד לאחר הצהרתו של ראש ה-CIA לשעבר, וויליאם ברנס, בשנת 2023 כי "באמצעות מודיעין אנו יודעים שהוא [שי ג'ינפינג] הנחה את צבא השחרור העממי להיות מוכן עד שנת 2027 לבצע פלישה מוצלחת לטאיוואן". מכוני מחקר מערביים דוגמת Brookings עשו את 2027 לשנת הייחוס בניתוחיהם. גם במרחב הקרוב לסין וטאיוואן, למשל ביפן ובהודו, שנת 2027 עולה שוב ושוב כנקודת התייחסות. כל זאת, למרות שאין גורם סיני רשמי שהצהיר בגלוי ש-2027 היא שנת היעד לאיחוד עם טאיוואן. ייתכן שהמודיעין האמריקאי נכון...

אמרתו הידועה של הברון פון קלאוזביץ – "המלחמה אינה אלא המשך המדיניות באמצעים אחרים" – ממשיכה להדהד במרחב הציבורי. החוקר גל פרל (מערכות, ספטמבר 2021) וחה"כ לשעבר, החוקר ועיתונאי עפר שלח, לאחרונה במספר התבטאויות, חידדו את הרלוונטיות שלה למלחמות ישראל: המלחמה אינה תכלית או מטרה, אלא אמצעי בלבד להשגת מטרה מדינית. קלאוזביץ כתב לתקופתו, כאשר המלחמה נוהלה בין צבאות סדירים ונועדה למימוש אינטרסים מונרכיים של שליטה בנתינים וכיבוש טריטוריות. לעומת זאת, בדמוקרטיות מערביות מודרניות, המלחמה אינה עוד "המשך המדיניות" ו"אמצעי אחר" להשגת מטרות...

הניסיון הבינלאומי מלמד כי הפעלת כוחות דוגמת כוח הייצוב המוצע בתוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ לייצוב רצועת עזה דורשת מנדט ברור, הכשרה ייעודית ותיאום הדוק בין כל הגורמים המעורבים, תוך התמודדות עם אתגרים תרבותיים ומבצעיים מורכבים, במיוחד בסביבה רוויית אוכלוסייה אזרחית, עוינת ואלימה. הצלחת המשימה תלויה בהגדרת מנדט חזק מכוח פרק 7 של אמנת האו"ם, בהכשרה מקיפה של הכוח, ובצמצום מספר המדינות המשתתפות כדי להבטיח תפקוד אורגני ואפקטיבי. כן יש להבטיח שיתוף פעולה מודיעיני ומבצעי בין הכוח לבין ישראל ולשלב בו מומחים ויחידות ממדינות מערביות...

כשנה אחרי עליית אלשרע לשלטון ניכרת התקרבות מחודשת בין רוסיה לסוריה, בפרט בתחום הביטחוני. זאת, לאחר תקופה של חשדנות וזהירות בתחילת הדרך, שילוב של מאמצי ריצוי דיפלומטיים מצד מוסקבה והפנמה בדמשק של האיומים הביטחוניים על סוריה. בחודשים האחרונים נרשם דיאלוג אינטנסיבי בין משרדי ההגנה והצבאות של שתי המדינות, לרבות בחינת סיוע לשיקום צבא סוריה והרחבת הפריסה הרוסית בשטח מדינה. אמנם טרם זוהה מימוש התוכניות בשטח, אך בכל מקרה התגבשות שותפות ביטחונית זו אינה משרתת את ישראל, ואף מייצרת סיכונים ליכולת הפעולה שלה.

הסדר העולמי הליברלי ניצב בפני אתגר כפול: גברה סכנתה של המלחמה הבין-מדינתית, בעלת עצימות גבוהה, ומצד שני התערערה המטרייה הביטחונית האמריקאית לבעלות בריתה. השלכות אלה של השינויים בסדר העולמי על הביטחון הלאומי של ישראל ניכרות ביותר, שכן הן מגבירות איומים עליה. בה בעת, הן מצביעות על פוטנציאל ירידה שלהם. כך גם לגבי היכולות: התמורות בסדר העולמי מאתגרות את היכולות של ישראל אך חלק מהשינויים עשויים לחזק אותן. מבחינת האיומים, העלייה בהם באה לידי ביטוי בהידוק הציר הסמכותני של סין-רוסיה-צפון קוריאה-איראן, העוין את ישראל. ציר נוסף העלול להגביר את...

איראן הקימה לאורך השנים מערך הגנה אווירית (הגנ"א) רחב היקף. בראשית הדרך התבססה איראן על הצטיידות במערכות מתוצרת חוץ, אולם בהמשך הקימה והרחיבה את יכולות הפיתוח והייצור העצמיות שלה. מהלך זה חייב ביסוס מומחיות וניסיון בטכנולוגיות רבות: הנדסת מערכת, טילאות, בקרת טיסה, ניווט, מכ"ם, אלקטרוניקה ומיקרו-אלקטרוניקה, ובשנים האחרונות גם AI. מאמר זה מתמקד במערכות ההגנה האווירית האיראניות מתוצרת עצמית.

תמצית הממצאים רוב מובהק בציבור (80.5 אחוזים) סבור כי קיימת בצה״ל פוליטיזציה במידה כלשהי; למעלה ממחצית הציבור (57 אחוזים) מעדיפים הקמת ועדת חקירה ממלכתית על פני ועדה שתמונה בידי חברי הכנסת; כשני שלישים מהציבור (64 אחוזים) מעריכים כי חקיקה שתפטור את מרבית הציבור החרדי משירות בצה״ל תפגע במוטיבציה לשירות קרבי; מחצית מהציבור מעריכים כי אישור הצעת החוק לקביעת חובת עונש מוות למחבלים לא ירתיע מחבלים מפני ביצוע פיגועי טרור; רק שליש מהציבור (33 אחוזים) סבור כי החלטת ראש הממשלה למנות את מזכירו הצבאי, האלוף רומן גופמן, לראש המוסד התקבלה בעיקר...

הפסקת מימון חקר האקלים מצד הממשל האמריקאי יצרה פער נתונים חמור שיש למלאו במהירות. למרות שאין לה נוכחות טריטוריאלית באזור הארקטי, סין היא המדינה בעלת הפוטנציאל הרב ביותר למלא את הפער שנוצר במחקר הארקטי, במיוחד בנוגע להתחממות המואצת של האזור. סין מסוגלת לכך משום שהיא המדינה היחידה בעלת המשאבים העצומים הנדרשים לשם החלפת המחויבות האמריקאית בהקשר זה.

מתווה ביסמוט נבנה כך שדינו לסכל כל סיכוי של צה"ל לגייס לוחמים חרדים, כולל את אלו שכבר מחזיקים בידיהם צו עם תאריך נקוב לגיוס החל מינואר הקרוב. הוא טומן בחובו סעיף מרכזי אחד, הגוזר את משמעותו של המתווה כולו וסיכוייו לגייס:  סעיף "דחיית השירות", המקבע את גיל הפטור על 26, הוכח כמהלך הרסני הדוחק את החרדים לישיבות ומסכל כל סיכוי לגיוס לצה"ל ושילוב בתעסוקה.  מן הטעם הזה לבדו, המתווה המוצע לא זו בלבד שהוא לא יכול להביא לגיוס חרדים, אלא שהוא עולה לכדי סכנה ממשית לביטחון הלאומי ולריבונות היהודית בארץ ישראל.