פרסומים

מלחמת 12 הימים בין איראן לישראל ביוני 2025 הייתה העימות הישיר הראשון בהיקף מלא בין שתי המדינות. חרף מִשכה הקצר יחסית היא נחשבת לאירוע מטלטל במיוחד ברפובליקה האסלאמית, בעיקר לנוכח מהלומת הפתיחה של ישראל, הצטרפות ארצות הברית למערכה והיקף הנזק למערכי הגרעין והטילים האיראניים. מאז תום המלחמה מצויה איראן בתהליך מתמשך של הפקת לקחים בעקבות הפערים הניכרים שנחשפו ביכולות ההרתעה וההגנה שלה. הצורך בשיפורים ובהתאמות בתפיסת הביטחון הלאומי אינו נעלם מעיני ההנהגה האיראנית, אך נראה כי לעת עתה אין בכך כדי לחולל שינוי מהותי באסטרטגיה הכוללת. נראה כי...

מושג הניצחון הפך טעון פוליטית, ובעיקר המושג ״ניצחון מוחלט״. בשיח רווח גם המונח "הכרעה", כשהאבחנה בין שני המושגים אינה שיטתית וברורה. במאמר זה מנותח המושג "ניצחון" מנקודת מבט מקצועית, תוך אבחנה בינו לבין "הכרעה". לאבחנה מושגית זו השלכות ישירות על תפיסת הניצחון של ישראל במלחמה מול חמאס, וכן על מידת הנכונות של הציבור בישראל לקבל מציאות שבה המלחמה תסתיים באופן שונה מציפיותיו של חלק מהציבור לגבי מצב הסיום (חמאס ממשיך להתקיים). במובן זה, התכנית לסיום המלחמה ולהחזרת החטופים הישראליים, שהציג הנשיא טראמפ בספטמבר...

בקרן אפריקה והים האדום – מרחב שחשיבותו הביטחונית-אסטרטגית לישראל התבלטה שוב בשנתיים האחרונות – מתבססת סומלילנד, מדינה עצמאית ופרו-מערבית, שאינה מוכרת על ידי הקהילה הבינלאומית. מטרתה העליונה היא לזכות בהכרה בינלאומית ולבסס בריתות עם מדינות שיסייעו לה מול אויבתה: ממשלת סומליה של מוגדישו. בשנים האחרונות היא מכוננת קשרים הדוקים עם איחוד האמירויות וטייוואן. עליית ממשל טראמפ והימצאותם של בכירים במפלגה הרפובליקנית התומכים בהכרה בה מפיחים תקוות במנהיגי סומלילנד ועל רקע זה הוגברו מאמציה לזכות בהכרה, לרבות מול ישראל. במאמר זה נבחנת...

בשיח הציבורי בישראל נשמעו בשנה האחרונה אמירות בנוסח "טורקיה היא איראן החדשה". אף שהתבטאות זו בעייתית במספר מובנים, בין היתר מכיוון שהיא ממעיטה באיום האיראני שעודנו בתוקף וטורקיה היא חברת נאט"ו, היא מצביעה על חששות מאנקרה. ניכרת דאגה מהנוכחות הצבאית הטורקית בסוריה, מהמעורבות של אנקרה בסוגיה הפלסטינית וכן מפוטנציאל חיכוך במזרח הים התיכון. בנוסף, טורקיה מתעצמת צבאית, מתבטאת באופן ביקורתי מאוד כלפי ישראל ואף נוקטת נגדה שיח של דה-לגיטימציה. לצד זאת, מעורבות אמריקאית בהרגעת המתיחות בין ישראל לטורקיה, כפי שהיא כבר מתנהלת...

ציון מסורות מערביות וטרום-אסלאמיות באיראן, דוגמת "ליל כל הקדושים" ו"יום כורש הגדול", שב ועורר לאחרונה ויכוח ציבורי בין חוגים שמרנים, הרואים בהן איום על ערכי המהפכה האסלאמית והאמונה הדתית, לבין הסבורים כי הן משקפות תהליכי שינוי בקרב הדור הצעיר, שיש להשלים עימם. במקביל, החלטת שלטונות טהראן לחנוך פסל של מלך פרסי קדום ביטאה מאמץ גובר מאז מלחמת 12 הימים עם ישראל לגייס את הציבור סביב הלאומיות האיראנית, לרבות באמצעות סמלים המזוהים עם העבר הטרום-אסלאמי. נראה כי השלטונות אינם יכולים עוד להתעלם ממגמות העומק בחברה האיראנית,...

סוגיית החוץ המרכזית שהעסיקה את מצרים בעת האחרונה הינה המלחמה ברצועת עזה. יש לבחון את המדיניות שנקטה מצרים ביחס למלחמה בפרט ולישראל בכלל לאור שתי עובדות מרכזיות – מלחמה ממושכת על תוצאותיה הקשות ברצועת עזה הגובלת במצרים, ותרומתה החשובה של המלחמה תרמה לחשיבות שממילא מצרים מעניקה לסוגיה הפלסטינית, הבאה באופן בולט לידי ביטוי בדעת הקהל המצרית. מהבחינה הזו מדובר בהתרחשות חסרת תקדים במהלך 45 שנות יחסי השלום בין מצרים לישראל. המלחמה הציבה בפני היחסים בין מצרים לישראל מבחן רב משמעות. וברקע, ההנהגה המצרית חייבת להתחשב בסדר היום הפנימי...

ישראל מרוחקת מהחוג הארקטי, אולם יש לה אינטרסים באזור, ואלה מתפרסים על פני היבטים של ביטחון, דיפלומטיה וכלכלה. ההיבט הביטחוני הניב יתרונות במקרים רבים, אולם זה הדיפלומטי מציב אתגרים לא פשוטים. האינטרסים הכלכליים משמעותיים פחות בהשוואה להיבטים האחרים, אך גם בהם אין להקל ראש. התנהלות ישראל מול כל אחד מהיבטים אלה יקבע האם מעורבותה באזור הארקטי תתרום או תזיק לאינטרסים הלאומיים הרחבים שלה.

הגברת המעורבות של מדינות המפרץ באפריקה מביאה לידי ביטוי שאיפה לבסס מוקדי כוח והשפעה בזירה הגלובלית, תוך ניצול חלון ההזדמנויות שנפתח בעקבות הפחתה מסוימת במעורבות האמריקאית ביבשת. לצד שיתופי פעולה נקודתיים, התחרות המחריפה בין ערב הסעודית, איחוד האמירויות וקטר על השפעה באפריקה יוצרת חיכוכים, בין היתר בסודן וקרן אפריקה, ומשקפת מאבק על הגדרת הסדר האזורי החדש. מבחינת מדינות אפריקה עצמן, מדובר במגמה כפולה: הזדמנות להשקעות אדירות ולתשתיות מודרניות, אך גם סכנה לתלות כלכלית ולמעורבות פוליטית חיצונית שעלולה להחריף חיכוכים קיימים וליצור חדשים....

כטב"מים תוקפים – UCAV – Unhabited Combat Air Vehicles – הם כלי טיס בלתי מאוישים נשלטים מרחוק, שנושאים חימושים שניתן לשגרם נגד מטרות נבחרות.

דונלד ג׳יי טראמפ הוא נשיא ייחודי. עד כה הוא הוכיח עצמו כתומך נלהב של ישראל וכמי שמוביל מדיניות חוץ המשנה את המזרח התיכון ואת הזירה העולמית. בהנחה שמציאות שכזו לא תימשך בהכרח לאחר סיום כהונתו, יש לנתח מה המדיניות הישראלית הנדרשת עד היום שאחרי טראמפ, בהתבסס על השינויים המתהווים כיום במערכת העולמית, האזורית והישראלית-פלסטינית. נייר מדיניות זה מתאר את השינוי המתחולל במערכת האמריקאית ואת השפעותיו על יחסי ישראל-ארצות הברית, ומסוכם בהמלצה על מדיניות שתשפר את היציבה האסטרטגית הישראלית לאורך שנים. זאת, תוך ניצול זמן החסד הנוכחי והערכות לשינוי...

ארצות הברית מפגינה נחישות רבה בהתקדמות ליישום מתווה הנשיא דונלד טראמפ לסיום המלחמה ולעיצוב רצועת עזה מחדש, בלי חמאס וכשהאזור מפורז מיכולות צבא וטרור. הפער בין היעד האסטרטגי לבין אתגרי היישום מצביע על כך שהצלחת המתווה תדרוש מעורבות אמריקאית כופה וממושכת, תיאום הדוק עם ישראל, ושכנוע אמריקאי את מדינות ערב המתונות להתערבות פעילה בייצוב, פירוז ושיקום רצועת עזה. אשר לכוח הייצוב הבינלאומי המתגבש (ISF), על ישראל לעמוד על כך שיפעל בהתאם ליעדים מוכווני ביצוע, החל מייצוב ראשוני, דרך תהליך פירוק מנשק ועד העברת השליטה לרשות הפלסטינית, לאחר שזו...

אנו אחרי שנתיים סוערות – אחת התקופות המשמעויותיות ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, ולמרות שאת רוב ההשלכות מוקדם לנתח לאשורן, ועל אף שעדיין לא ברור האם המלחמה הסתיימה, נדרש סיכום ראשוני. גם אם תחודש הלחימה רצוי שהיא תהיה שונה ורצוי שהמערכה הבאה תותאם לנסיבות החדשות, שיש להבינן. מאמר זה מנתח ומסכם את האירועים העיקריים ואת מהלכי המלחמה החשובים, ומצביע על עיקר השינויים שהמלחמה יצרה: 1) ערעור מעמדה הבינלאומי של ישראל ועלייה משמעותית באנטישמיות ברחבי העולם; 2) עליית מעמדה של המלחמה ביחסים הבינלאומיים; 3) היחלשות הציר השיעי ועליית ציר...