70 שנות אונר״א – עת לרפורמה מבנית ותפקודית - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מזכרים 70 שנות אונר״א – עת לרפורמה מבנית ותפקודית

70 שנות אונר״א – עת לרפורמה מבנית ותפקודית

מזכר 199, המכון למחקרי ביטחון לאומי, מאי 2020

English
קובי מיכאל
מיכל חטואל רדושיצקי

בשנת 2020 מלאו 70 שנה לתחילת פעילותה של אונר״א (סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב), המטפלת בפליטים פלסטינים החיים ברצועת עזה, בגדה המערבית, בירדן, בסוריה ובלבנון. מאז הקמת הסוכנות, המופעלת מכוח מנדט הניתן לה על ידי העצרת הכללית של האו״ם, לא הצליחה אונר״א להביא לשיקום אמיתי של פליטים פלסטינים ולהקטנת מספרם שעלה מכ־700 אלף ערב הקמתה של מדינת ישראל לכ־5.5 מיליון פליטים בשנת 2020. השפעות הטלטלה האזורית על הפליטים הפלסטינים, הקיפאון בתהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים, הפיצול בזירה הפלסטינית, המצוקה ההומניטרית ברצועת עזה, מרכזיותה של סוגיית הפליטים בנרטיב הפלסטיני, והחלטת הממשל האמריקאי מ־2018 להפסיק לממן את אונר״א, מעמידים את הסוכנות בפני אתגרים מורכבים עוד יותר. לאור ההבנה בדבר ההכרח שבשינוי דפוסי הפעולה של הסוכנות והתאמתם לאתגרי המציאות העכשווית, ועל רקע סיכול כל הניסיונות וההמלצות לרפורמות משמעותיות בדפוסי הפעולה של הסוכנות לאורך השנים, מזכר זה דן בתפיסת ההפעלה של אונר״א ובאופן תפקודה, ומציג ארבעה מודלים אלטרנטיביים לפעולה, לצד מתודולוגיה לניתוח החלופות השונות.


 

תקציר

מטרתו של מזכר זה להוות בסיס לחשיבה אסטרטגית על המשך קיומה ותפקודה של סוכנות אונר"א, המטפלת בפליטים פלסטינים החיים ברצועת עזה, בגדה המערבית, בירדן, בסוריה ובלבנון. התפקוד ותפיסת ההפעלה של אונר"א דורשים התייחסות בשל אי־הצלחת הסוכנות ביישוב הפליטים הפלסטינים, וראיה לכך היא גידול אוכלוסיית המוטבים של הארגון מכ־700 אלף פליטים ערב הקמתה של מדינת ישראל לכ־5.5 מיליון פליטים בשנת 2020. הנושא ראוי למחקר ולהתייחסות בעת הזו בשל הפרספקטיבה הכרונולוגית המתאפשרת משבעה עשורים שזה עתה מלאו לייסוד אונר"א, ולאור ההתפתחות מ־2018 שלפיה הממשל האמריקאי, שהיה התורם הגדול ביותר לסוכנות, החליט להפסיק לממנה. ברקע: מציאות הומניטרית וביטחונית מורכבת באזורי הפעולה השונים של אונר"א, הטלטלה האזורית והשפעותיה על אוכלוסיית הפליטים הפלסטינים, הקיפאון בתהליך המדיני ומרכזיותה של סוגיית הפליטים בסכסוך הישראלי־פלסטיני... קרא/י עוד

מבוא: מדוע עכשיו ומדוע שוב?

בשנת 2020 תיכנס סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב (UNRWA - UN Relief and Works Agency, להלן "אונר"א") לעשור השמיני לקיומה. לנוכח המורכבות במציאות ההומניטרית והביטחונית באזורי הפעולה השונים של אונר"א (בפרט ברצועת עזה, בלבנון ובסוריה), הקיפאון בתהליך המדיני, הטלטלה האזורית והשפעותיה על אוכלוסיית הפליטים הפלסטינים ומרכזיותה של סוגיית הפליטים הפלסטינים בסכסוך הישראלי־פלסטיני, יש מקום ואף חובה למבט רענן על הייעוד, המטרות והתפקוד של אונר"א במציאות הנוכחית...קרא/י עוד

פרק ראשון: רקע

ב־29 בנובמבר 1947 אישרה העצרת הכללית של האו"ם את החלטה 181, שקבעה את סיום השלטון הבריטי בארץ ישראל המנדטורית ואת חלוקת הארץ לשתי מדינות נפרדות: מדינה יהודית ומדינה ערבית. ישראל קיבלה את התוכנית, אך העולם הערבי דחה אותה. ב־14 במאי 1948 הכריזה ההנהגה היהודית על הקמת מדינת ישראל, וזמן קצר לאחר מכן פלשו צבאות ערב למדינה. כתוצאה מהמלחמה שפרצה נעקרו וברחו מבתיהם מאות אלפי ערבים... קרא/י עוד 

פרק שני: סוגיות שדורשות התייחסות בתפקוד אונר"א

בשנת 1950, בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ושנה לאחר הקמת סוכנות אונר"א לטיפול בפליטים הפלסטינים, הוקמה הנציבות העליונה של האו"ם לפליטים (UNHCR). כעבור שנה, ב־1951, אושרה אמנת הפליטים על ידי 145 מדינות שהסכימו להגדרת מיהו פליט. מטבע הדברים, הקמת UNHCR הציפה את סוגיית מקומם של הפליטים הפלסטינים במסגרת פליטים חדשה זו. מדינות ערב, אשר היו נחושות להבטיח כי הסוגיה הפלסטינית תישאר על סדר היום של הקהילה הבינלאומית וראו בה מנוף להפעלת לחץ על מדינת ישראל הצעירה, התעקשו שפליטי פלסטין יישארו באחריות אונר"א. הטיעון שבו השתמשו היה כי הגדרה אוניברסלית של פליטים תעשה עוול לפליטים שזכותם לשיבה למולדתם כבר הוכרה על ידי העצרת הכללית. כיוון שכך, אמנת הפליטים כללה סעיף הקובע פרמטרים נפרדים עבור פליטים פלסטינים, באמצעות הניסוח: "אמנה זו לא תחול על אנשים שנכון לעכשיו מקבלים הגנה וסיוע מזרועות או סוכנויות של האו"ם שאינן הנציבות העליונה של האו"ם לפליטים"... קרא/י עוד

פרק שלישי: אונר"א לאן? חלופות אפשריות

בשל הבעייתיות המוסברת בפרקים הקודמים בהקשר להגדרת המשימה, הגדרת הפליטות ואופן התפקוד של סוכנות אונר"א, ובניסיון להיחלץ ממעגל הפליטות ההולך וגדל — וכן מתרומת אי־פתרון נושא הפליטים לליבוי הסכסוך הישראלי־פלסטיני — אנו רואים חשיבות בשרטוט חלופות עקרוניות למצב הקיים. מתוך תפיסה פרגמטית זו, פרק זה מצביע על ארבע חלופות (שלוש עקרוניות ואחת מודולרית), שאותן בחרנו והגדרנו על בסיס מאמצים או רעיונות שהועלו במהלך השנים בכל הנוגע לרפורמות אפשריות ונדרשות באונר"א. החלופות המוצעות לא הוצגו בהכרח ככאלו על ידי גורם כלשהו בעבר, והבחירה להציגן נשענת על ממצאי המחקר. לכל אחת משלוש החלופות הראשונות יתרונות וחסרונות, כשלמעשה אף לא אחת מהן יכולה לעמוד בזכות עצמה. בחרנו להציג חלופות אלו כדי להמחיש את הבעייתיות הכרוכה באימוץ חלופה המושתתת על היגיון אחד. החלופה הרביעית היא חלופה מודולרית, המשלבת יתרונות יחסיים של כל אחת משלוש החלופות הראשונות, ואשר אפשר "לתפור" אותה (tailor made) להקשרים השונים בהתייחס לכל אחת מזירות הפעולה של אונר"א ולהשפעה של ההתקדמות בתהליך המדיני, אם יתחדש ויתקדם. המודל המוצע הוא מודל עקרוני, שאת ההיגיון המארגן שלו ניתן לפתח ולהתאים לשיקולים ולסדרי העדיפויות של מקבלי ההחלטות ... קרא/י עוד

פרק רביעי: דיון ומסקנות

סוכנות אונר"א הוקמה על בסיס החלטה 302 (IV) של העצרת הכללית של האו"ם מדצמבר 1949. החלטת העצרת כיוונה להקמת סוכנות סיוע שתפעל במשך תקופה קצרה של שנתיים עד שלוש, משום שעד אז אמור היה לפוג מצב החירום שנוצר בעקבות המלחמה שהסתיימה בפברואר 1949, וכ־700 אלף פליטים שהועברו לטיפולה אמורים היו להיות מיושבים מחדש. באותן שנים אוכלוסיית הפליטים הפלסטינית היוותה רק חלק קטן מאוכלוסיית הפליטים בעולם בעקבות מלחמת העולם השנייה, אלא שברבות השנים ולהבדיל מאוכלוסיות פליטים אחרות שטופלו על ידי האו"ם, שמספרן צומצם במידה משמעותית, אוכלוסיית הפליטים הפלסטינית רק גדלה, וכיום עומד מספר הפליטים הפלסטינים בטיפול אונר"א על כ־5.5 מיליון... קרא/י עוד

נספחים לחצ/י להורדה

 

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מזכרים
נושאיםהאו"םיחסי ישראל-פלסטיניםרצועת עזה וחמאס
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
הצבעות בעצרת הכללית של האו"ם – מלחמת ישראל-חמאס​
06/05/25
World Food Programme/Handout via REUTERS
הסוגייה ההומניטרית: כיצד מטעה האו"ם לגבי הרעב בעזה
מחקר המכון למחקרי ביטחון לאומי: דוחות האו"ם בנוגע לרעב בעזה מציגים תמונה מסולפת – המשמשת בסיס לטענות נגד ישראל
04/07/24
Shutterstock
ישראל בדרך לבידוד מדיני
מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מתקפה מדינית, תקשורתית וציבורית נגדה, ובדרך להפיכה למדינה תחת בידוד בינלאומי. מהן ההשלכות של מצב זה – וכיצד עוד ניתן לעצור את ההידרדרות המסוכנת?
23/06/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.