תלאות ''המשותפת'' - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים הדים תלאות ''המשותפת''

תלאות ''המשותפת''

הדים, גיליון 6, יולי 2019

סלים בריק

הקמת הרשימה המשותפת לקראת הבחירות לכנסת ה-20 הייתה מלכתחילה תוצר של אילוץ. כאשר בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן סיכמו את אחוז החסימה במסגרת חוק המשילות, הם לקחו בחשבון את הישגי המפלגות הערביות בבחירות לכנסת ה-19 ואת האפשרויות לצמצם את הייצוג הערבי בכנסת באופן משמעותי. בבחירות לכנסת ה-19 קיבלו חד"ש 2.99 אחוזים; בל"ד 2.54 אחוזים ו-רעם-תע"ל 3.65 אחוזים. על בסיס תוצאות אלה סביר היה להניח ששתי מפלגות לא יעברו את אחוז החסימה, דבר שיביא להפחתה משמעותית בשיעור ייצוג הערבים בכנסת. ח"כ אחמד טיבי ציין לא אחת שהקמת הרשימה המשותפת הייתה "בזכות ליברמן" שהביא את המפלגות להכרה שהן חייבות להתאחד במסגרת רשימה אחת כדי לשרוד.

תהליך הקמת הרשימה התנהל בעצלתיים בתקווה שאחוז החסימה ירד והמפלגות היריבות לא ייאלצו לשבת יחדיו. רק בינואר 2015, ובסיוע מסיבי של וועדת פיוס שהוקמה לצורך העניין, סוכמה הקמתה, כאשר המחלוקות החריפות איימו להביא לפיצוץ המגעים עד ממש לפני ההכרזה עליה.

תהליך הקמת הרשימה זרע את ליקויי ההמשך. מבחינה מהותית אידיאולוגית יש ניגודים חריפים שהקשו על תפקודה והביאו לעימותים חריפים נמשכים בין מרכיביה בנושאים מגוונים. אחד הניגודים החריפים היה בתחום מדיניות השיתוף היהודי-ערבי של חד"ש ו-ח"כ טיבי, לעומת הגישה הבדלנית של בל"ד ורשימה האסלאמית. מחלוקת חריפה אחרת שאיימה על קיומה הייתה סביב האירועים בסוריה שבהם בל"ד צידדה בארגוני האופוזיציה ואילו חד"ש צידדה במשטר אסד החילוני.

עוד נחשפו אז פגמים חשובים לא פחות ברמה הארגונית-תפקודית. הראשון היה ההסכמה על רף של מכנה משותף פוליטי נמוך, שהקשה מאד על פעילות אפקטיבית משותפת. העדר אסטרטגיה מגובשת ומשותפת גרם לכך שכל צד ימשיך למעשה למשוך לכיוון אחר, מצב שחייב מאמץ תמידי לתחזק את הקשרים בין הסיעות השונות, גם ע"י אותה וועדת פיוס. כאן המקום להזכיר שהרשימה המשותפת שהוצגה פומבית כרצון הציבור, הייתה מלכתחילה חיבור טכני בין גופים בעלי יריבות היסטורית, כמו חד"ש מול בל"ד, שלא היה בו כדי לגשר באמת על פני ניגודים קוטביים, כמו למשל בין גורמים ליברליים חילוניים ופמיניסטיים לבין כוחות שמרניים ודתיים.

השאיפה של מפלגות השלטון לפגוע בייצוג הערבי בכנסת אינו מנותק מהקונטקסט הכללי של ייצוג הערבים בפוליטיקה הישראלית. מדובר בקבוצת מיעוט ילידי לא רצוי, הניצב בפני כמעט קונצנזוס מלא להדיר אותה ממוקדי הכוח במערכת הפוליטית. זאת, לצד תהליכי הדרה ומאמצי השליטה במיעוט. ככל שעלה שיעור הייצוג הערבי (מ-2.5 אחוז בכנסת הראשונה עד יותר מ-12 אחוזים בכנסת ה-20), וככל שהשתפרה איכות הייצוג הערבי, כך התעצמה העוינות לח"כים הערבים והעמיקו תהליכי ההדרה והדה-לגיטימציה.

תהליך דה-לגיטימציה של הערבים החל עוד מאז קום המדינה, כולל המגמה לטרנספר והקשחת היחס לערבים הנותרים בארץ, מניעת זכויות פוליטיות, או לפחות מניעת השפעתם. החריג למדיניות זו היה בעידן הגוש החוסם של ממשלת רבין השנייה, אשר הביא להישגים לא מבוטלים למיעוט הערבי, בעיקר במגמת הגברת שילובם בחיי המדינה. אולם בתקופת ראש הממשלה נתניהו שבה המטוטלת למגמת הדה-לגיטימציה של הערבים, שבאה לידי ביטוי גם בתקופת ממשלו של אהוד ברק.

הסיבות ההיסטוריות לדה-לגיטימציה של הערבים בזירה הפוליטית נבעו מעצם היותם מיעוט לא רצוי. אולם ממשלות הימין חיזקו מגמה זו מאמצע שנות ה-90 והפכו אותה ללבנה מרכזית באסטרטגיה שלהן, גם משום שסברו שמפלגות המרכז-שמאל לא יכולות להגיע לשלטון ללא שותפות עם הערבים. כך שמבחינת מפלגות הימין לא מדובר רק באידיאולוגיה, אלא גם באסטרטגיה פוליטית. כמובן, שתחת מדיניות כזו קשה מאוד לח"כים הערבים לרשום הישגים משמעותיים כלשהם למען האוכלוסייה שלהם.

מעבר לכך, הבעיות הפנימיות של הרשימה המשותפת היו כרוניות. למשל, העדר מנגנון דמוקרטי שיסדיר את הרכב הרשימה, יחסי הכוחות בין המפלגות, ייצוג פלחים שונים באוכלוסייה וכדומה. דוגמה טובה לכך היא התנהלותו של ח"כ טיבי, ותיק חברי הכנסת והמשפיע שבהם, ואשר זכה לתמיכה גבוהה, מעבר לתמיכה ב-יו"ר הרשימה המשותפת, איימן עודה. טיבי טען שחייב להיות מנגנון בחירה דמוקרטי, כשלעומתו ניצבות המפלגות המבוססות על מבנה עדתי. כך למשל חד"ש (המבוססת על מבנה עדתי, בו הנציג הראשון הוא מוסלמי, השני נוצרי, השלישי יהודי, הרביעי שמור לאום אל-פחם והחמישי לדרוזי (חצי מנדט) והשישי לבדווי), בל"ד (המקפידה על ייצוג נוצרי מובטח), או התנועה האסלאמית (המייצגת מוסלמים בלבד) התנגדו לגישתו בחריפות, דבר שתרם לפירוק הרשימה וליצירת שתי רשימות לקראת הבחירות לכנסת ה-21.

את הביקורת הזו ניתן היה להדוף בטענה (הנכונה) שיותר ממחצית חברי הכנסת נבחרו במסגרת מפלגות לא דמוקרטיות, אולם את הטענה בדבר הפיכת ה"רשימה" לקרטל שאחז ברוב המצביעים הערבים קשה היה להדוף. תופעה זו של "מצביעים שבויים" הביאה לגל של מחאה והתנגדות שרק החריפו במרוצת הזמן. התנגדות זו מצאה את ביטויה בשני אופנים בבחירות לכנסת ה-21: ירידה תלולה בשיעור ההצבעה, ל-49 אחוזים בלבד לעומת 62.8 אחוזים, ועלייה של 50 אחוזים בהצבעה לרשימות ציוניות. במילים אחרות, רק שליש מבעלי זכות ההצבעה הערבים תמכו בשתי הרשימות שהרכיבו קודם את הרשימה המשותפת.

כעת, וכתוצאה מהמחאה והכעס בציבור הערבי, קמה קבוצה של אינטלקטואלים שקראה תגר על המפלגות המבוססות (כינו אותן "חנויות") הנגועות לא רק בהעדר דמוקרטיה פנימית, אלא גם בנפוטיזם, העדר שקיפות ובשיטות פעולה וחלוקת טובין על בסיס מפלגתי-אישי ולא לפי קריטריונים ואמות מידה ציבוריות ראויות. מעבר לכך, בציבור הערבי התקוממו על התערבות מדינות וגופים זרים בנעשה בקרב הערבים בישראל דרך מימון מפלגות, כמו בל"ד ואף חד"ש, שנטען שמקבלת מימון מה-רש"פ. ביקורת חריפה השמיעו ה"עצמאיים" הללו גם כנגד העדר השפעה אמיתית של חברי הכנסת הערבים והיכולת שלהם לקדם את האינטרסים של האזרחים הערבים. לכך נתנו שתי דוגמאות מרכזיות: הגברת האלימות והפשיעה בקרב הערבים והעדר תכנית ראויה להתמודד עם תופעות אלה מצד המפלגות וחברי הכנסת הערבים. זאת, בצד העברת "תיקון קמיניץ" לחוק התכנון והבנייה, כמו גם "חוק הלאום" שפגעו קשות באזרחי המדינה הערבים.

בימים אלה מרכיבי המשותפת החלו להפנים את עוצמת המשטמה נגדם וחלקם אף אמרו בגלוי ש"למדו את הלקח" וזה הביא אותם לפעול על ארגון-מחדש של הרשימה המשותפת, שוב תחת מטריית ועדת הפיוס וכמובן תוך התעלמות מופגנת מהעצמאיים והאינטלקטואלים הביקורתיים. מהצהרות נציגי המפלגות ונציגי וועדת הפיוס נראה שמלאכת ההקמה מחדש של הרשימה חוזרת על אותם פרמטרים מלפני ארבע שנים, ללא דיון נוקב בבניית "הרשימה" על בסיס של מנגנון מוסדר, תקנון מחייב וכדומה. לא יהיה זה מופרך לומר שהנרטיב הנוכחי להקמת הרשימה חוזר על אותם פרמטרים של העבר וכנראה באופן בלתי נמנע, גם על אותן טעויות שהביאו להתפרקותה.

ד"ר סלים בריק הוא מרצה באוניברסיטה הפתוחה ומכללת עמק יזרעאל.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום הדים
נושאיםיחסי יהודים-ערבים בישראלחוסן חברתי והחברה הישראלית

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
הזנחת המאבק בפשיעה בחברה הערבית: איום על הביטחון הלאומי
ברקע המלחמה הנמשכת כבר 8 חודשים, נראה כי נושא הפשיעה בחברה הערבית נעדר מסדר העדיפויות של הממשלה ומערכת אכיפת החוק. כאשר במחצית הראשונה של השנה נרשמו יותר ממאה נרצחים במגזר הערבי, המשך הזנחת ההתמודדות עם האלימות הגואה טומנת בחובה השלכות מסוכנות לביטחון הלאומי של ישראל
24/06/24
Mostafa Alkharouf / Anadolu
החברה הערבית בישראל שבעה חודשים למלחמה: בין איפוק למחאה
שבעה חודשים לתוך המלחמה בעזה נשמרת הרגיעה בין המגזר היהודי לערבי בישראל – גם במהלך חודש הרמדאן, חרף החששות שהושמעו במערכת הביטחונית והמדינית. עם זאת, במציאות הקשה של המלחמה הנמשכת, צפות ועולות סכנות העלולות לפגוע ביציבות היחסים הרגישים. מהן אותן הסכנות, וכיצד יש להתמודד עמן?
09/05/24
REUTERS/Carlos Barria
קיצוץ בתקציבי תוכניות החומש לחברה הערבית – איום בפגיעה בביטחון ובחוסן הלאומי
למרות הצורך בקיצוץ רוחבי בעקבות המלחמה בעזה, חשוב להזהיר - קיצוץ נרחב בכספי תוכניות החומש המיועדות לחברה הערבית עלול לפגוע בצורה חמורה לא רק בחברה הערבית, אלא גם בכלכלה הישראלית ובביטחון המדינה
01/02/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.