עסקת הנשק הסעודית - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • מבצע שאגת הארי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • מבצע שאגת הארי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על עסקת הנשק הסעודית

עסקת הנשק הסעודית

מבט על, גיליון 200, 16 באוגוסט 2010

English
יפתח שפיר
ב- 13 באוגוסט דיווחו מספר כלי תקשורת בארה"ב על תכניות של ממשל אובאמה למכור לערב הסעודית נשק בכ- 60 מיליארד דולר, על פני עשר שנים. העסקה אמורה לכלול, על פי המדווח, 84 מטוסי F-15S, כ- 60 מסוקי תקיפה מדגם AH-64D Apache Longbow, וכ- 70 מסוקי תובלת סער מדגם UH-60.Black Hawk. כן תכלול העסקה סימולטורים, השבחות למטוסי קרב קיימים, וחבילות הדרכה ותחזוקה.

ב- 13 באוגוסט דיווחו מספר כלי תקשורת בארה"ב על תכניות של ממשל אובאמה למכור לערב הסעודית נשק בכ- 60 מיליארד דולר, על פני עשר שנים. העסקה אמורה לכלול, על פי המדווח, 84 מטוסי F-15S, כ- 60 מסוקי תקיפה מדגם AH-64D Apache Longbow, וכ- 70 מסוקי תובלת סער מדגם UH-60.Black Hawk. כן תכלול העסקה סימולטורים, השבחות למטוסי קרב קיימים, וחבילות הדרכה ותחזוקה.

המגעים לעסקאות אלו התנהלו בחשאי, בשל רגישויותיו של הצד הסעודי, אך בה בעת, מפוזרים רמזים על כך שהעסקה לא תכלול פריטי ציוד שעשויים לעורר התנגדות קשה מצד ישראל, כגון טילי אויר קרקע ארוכי טווח.

הדיווחים הם בשלב ראשוני בלבד, שכן מדובר בשלב זה בהודעה לא רשמית של הממשל לועדות הקונגרס העוסקות בנושא מכירות נשק. עסקת מכירת נשק מחייבת על פי החוק בארה"ב הודעה רשמית לקונגרס, הרשאי לעצור אותה תוך 30 יום ממסירת ההודעה. הודעה רשמית כזו טרם נמסרה, אך היא צפויה להיות מוגשת לקונגרס, עם שובו מפגרת הקיץ, בחודש הבא.

עסקה זו היא במסגרת מדיניות שהחל בה הנשיא ג'ורג' וו. בוש, שהכריז עליה עוד בחודש יולי 2007. במסגרת מדיניות זו, התכוון ממשל בוש לאשר מכירות נשק בהיקפים נרחבים למדינות החברות במועצה לשיתוף פעולה ביטחוני במפרץ (GCC). מכירות הנשק אמורות לחזק את יכולת עמידתן של מדינות המפרץ לנוכח האיומים הניצבים בפניהן – קרי – האיום האיראני כמו גם להוות כלי לגיוס תמיכתן של מדינות אלו במדיניות ארה"ב כנגד איראן – מחד גיסא, ואולי לשחרר במידת מה את נטל ההגנה על המפרץ מעל כתפי הכוחות המזויינים האמריקנים – מאידך גיסא.  ממשלו של הנשיא אובמה המשיך במדיניות זו, ואף הרחיב אותה.

כאשר הכריז הנשיא בוש על מדיניותו זו, דובר על מכירות נשק , בסכום כולל של 40 מיליארד דולר (מהם 20 מיליארד דולר לסעודיה, ו- 20 מיליארד דולר לשאר מדינות המפרץ. מאז, נחתמו כבר חוזים בהיקפים של מיליארדי דולרים עם מדינות אחרות במפרץ – כויית, קטר, ואיחוד האמירויות.

לעומת זאת, לא נחתמה עד כה עסקה בסדר גודל דומה עם ערב הסעודית. אין זאת אומרת שסעודיה נמנעה מלרכוש נשק אמריקני: . עד כה נמסרו לקונגרס בקשות רשמיות למספר רב של עסקאות לרכישת נשק חדש והשבחות לנשק קיים – בהיקפים מצטברים של כ- 4  מיליארד דולר.  אולם בקשות רבות מאלו טרם הבשילו לחוזים חתומים (ראה נספח), וסך החוזים החתומים עומד כיום על כמחצית הסכום הנ"ל (רוב הסכום הוא חוזה לרכש רכב משוריין למשמר הלאומי).

כאמור לעיל, הדיווחים על העסקה הם בשלב ראשוני בלבד. גם אם תוגש הודעה לקונגרס, אין היא מהווה אלא שלב ראשון בלבד. לאחר ההודעה, צפוי להתחיל שלב ארוך של משא ומתן, וזה עלול לקום או ליפול על פרטים כגון פריטי ציוד מסוימים, מחירים ותנאי תשלום,ומועדי הספקה, היקף חבילות התחזוקה וההדרכה וכו'. יצוין, כי הודעות רבות לקונגרס על כוונות למכירות נשק לא מתממשות בסופו של דבר. משא ומתן כזה עשוי להימשך מספר שנים, ולאחר מכן, שלב ההספקה ימשך אף הוא מספר שנים.

הערות על העסקה

כמה הערות על העסקה, כפי שהיא מצטיירת עתה.

א. בעוד איחוד האמירויות וכויית העדיפו להשקיע את רוב כספן בציוד הגנתי (ובעיקר ציוד הגנה אווירית והגנה בפני טילים בליסטיים), העסקה הסעודית היא לציוד אווירי התקפי. (מטוסי קרב ומסוקי קרב).

ב. מטוסי ה- F-15S שהוזכרו בידיעות אינם בגדר ציוד חדש ולא מוכר. ערב הסעודית רכשה 72 מטוסי F-15S  עוד בראשית שנות ה- 90. מטוס ה- F-15S הוא גרסה מותאמת לסעודיה של מטוס ה F-15E Strike Eagle (שגרסתו הישראלית מכונה F-15I "רעם"). לא מיוצר היום דגם חדש של מטוס ה- F-15,  אם כי חברת בואינג, היצרנית, חשפה לאחרונה הצעה שלה לתחליף למטוס ה F-35 – דגם שכונה Silent Eagle בעל יכולות חמקנות מסוימות. המדובר עדיין בהצעה, שלא נכנסה לשלבי פיתוח. לפיכך, אם תתממש העסקה הנוכחית – היא תכלול מטוסים שאינם שונים בהרבה מאלו שכבר מצויים בידי חיל האוויר הסעודי.

ג. כך הדבר גם לגבי המסוקים שהוזכרו בידיעות. ערב הסעודית מחזיקה מאז תחילת שנות ה- 90 ב- 12 מסוקי AH-64A, ולפני כשנתיים הועברה לקונגרס בקשה לאישור מכירת 12 מסוקי AH-64D. כן ביקשה סעודיה השבחת המסוקים הישנים לסטנדרט זהה. בסעודיה משרתים גם כמה עשרות  מסוקי UH-60  ומספר נוסף מהם הוזמן לאחרונה (ראה להלן). לפיכך, גם בתחום המסוקים, מדובר כנראה בהגדלת מספרם של מסוקים מסוגים קיימים בסד"כ חיל האוויר הסעודי.

ד. חיל האוויר של ערב הסעודית החל לאחרונה לקלוט את מטוסי ה"טייפון". ערב הסעודית רכשה מבריטניה  24 מטוסים מדגם זה – עם אופציה לעוד 48 מטוסים. זוהי עסקת ענק בהיקף של7-9 מיליארד דולר. לצורך חתימתה נאלץ ראש ממשלת בריטניה להורות על הפסקת חקירת שחיתות סביב העסקה ועסקאות נשק קודמות עם חברת BAe הבריטית.

חיל האויר של ערב הסעודית מפעיל, מזה שנים רבות, מערכים מקבילים של מטוסי קרב מתוצרת ארה"ב ומתוצרת בריטניה. מטוסי ה"טייפון"  יטוסו לצידם של מטוסי "טורנאדו" (הן מדגם היירוט והן מדגם התקיפה). מטוסים ישנים אלו לא יצאו משירות, אלא אדרבא, במסגרת עסקת ה"טייפון"  נכללים שיפוצים והשבחות למטוסים אלו.

אם הרכישות יתממשו, מדובר אם כן בהתרחבות ניכרת של חיל האוויר הסעודי, ובפרט במרכיב מטוסי הקרב שלו. הדבר יחייב הכשרת כוח אדם בהיקפים ניכרים – גם אם נניח שבדומה לעבר, ישענו הסעודים על מערך תחזוקה ומערך הדרכה המבוססים רובו ככולו על עובדים זרים, העובדים כעובדי חברות זרות. ספק אם יש בכוחה של סעודיה, שבה השירות הצבאי אינו חובה, למצוא די אנשים לאייש התרחבות זו.

סיכום

בשנים האחרונות, הזמינה ערב הסעודית נשק בהיקף ניכר, הן מארה"ב והן ממדינות אחרות. יכולותיה של המדינה לרכוש, ועוד יותר מזה, לקלוט מערכות נשק בהיקפים כה גדולים – מוגבלת, והסבירות שהיא תהיה מוכנה להשקיע סכומים בהיקפים כה גדולים – קטנה.

הוכחה לכך ניתן לראות בפער בין הגשת הבקשות, כפי שבאה לידי ביטוי בהודעות הממשל לקונגרס, לבין החוזים שנחתמו בפועל. בולטת במיוחד העובדה שפרט לעסקת ה"טייפון" – העסקה הגדולה שאכן נחתמה – היא עבור חידוש ציודו של המשמר הלאומי הסעודי . זהו גוף שהמלך עבדאללה עמד בראשו לפני שעלה על כס המלוכה, ונותר יקר לליבו של המלך. גוף זה מיועד להגן על המשטר  הקיים, יותר מכפי שהוא נועד להתגונן בפני איום חיצוני כלשהוא.

ההודעה על המכירה עומדת בקנה אחד עם מדיניות ממשל אובמה, לחזק את יכולת ההגנה של בעלות בריתה של ארה"ב במפרץ, לנוכח האיום האיראני. נראה, כי במקרה הסעודי, הפרה רוצה להיניק, הרבה יותר מאשר העגל רוצה לינוק.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםסעודיה ומדינות המפרץ
English

אירועים

לכל האירועים
איראן, ארה"ב, ישראל ויהודי התפוצות
10 במרץ, 2026
13:00 - 12:00
Shutterstock

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Planet Labs PBC/Handout via REUTERS
מדינות המפרץ בצל המלחמה עם איראן
כיצד רואות המפרציות את המערכה בין ישראל וארה"ב למשטר האייתולות, במהלכה עריהן המרכזיות מותקפות באופן יומיומי על ידי המשטר בטהראן?
18/03/26
שעון החול של שוק האנרגיה: מדוע הלחץ הכלכלי עשוי להגיע דווקא ממדינות המפרץ?
ניתוח מצב השוק מראה כי ייתכן שהלחץ המרכזי לעצירת המלחמה לא יגיע מיבואניות האנרגיה במערב או באסיה, אלא דווקא מיצואניות האנרגיה במזרח התיכון
09/03/26
שינויים בגישת ערב הסעודית לישראל ולתהליך הנורמליזציה
מדוע רעיון הנורמליזציה בין ירושלים לריאד הולך ומתרחק – ואיך בא הדבר לידי ביטוי בתוך הממלכה הסעודית?
23/02/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • מבצע שאגת הארי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.