פרסומים
בתוך: שישה ימים וחמישים שנה, קובי מיכאל, גבי סיבוני, ענת קורץ, עורכים. המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, 2017

בין מומחים צבאיים וחוקרי תופעת המלחמה שוררת הבנה כי בכול מלחמה ישנם מאפיינים חד־פעמיים המכוננים אותה כאירוע היסטורי שלא יחזור שנית, אף לא במתכונת דומה. מאפייניה החד־פעמיים של מלחמת ששת הימים מובהקים במיוחד. ובכול זאת, עדיין קיימת בשיח הביטחוני הישראלי נימה גלויה של כמיהה לראות שנית את צה"ל מנצח כמו באותם שישה ימים ביוני 1967 .
הניצחון בששת הימים ממשיך לסמן את רף הציפיות מצה"ל לנצח במלחמה, ללא הבדל ממשי בין ימין לשמאל בחברה הישראלית. מכאן גם נובע התסכול מהתמשכותם של מבצעים צבאיים, כמו הלחימה במבצע "צוק איתן" בקיץ 2014 שנמשכה 51 יום. גם אלופים במילואים, מפקדי מלחמת ששת הימים, תובעים מצה"ל ניצחון כמו אז.
למרות ציפיות אלו, ראוי לתת את הדעת על שינוי מהותי שהתרחש מאז בעולם המלחמה ולא רק בסביבתה הקרובה של ישראל: מלחמת 1967 הייתה למעשה ההתנגשות הצבאית האחרונה בדפוסי מלחמת העולם השנייה. מאמר זה מתאר את תמצית השינויים שהפכו את מלחמת ששת הימים לנחלת העבר וקובע כי מלחמה זו חדלה להיות רלוונטית במבחן האתגרים החדשים בפניהם ניצבת מדינת ישראל.