פרסומים

מלחמת ששת הימים הייתה אירוע מעצב בתולדותיה של מדינת ישראל. הלקחים הנגזרים מהמלחמה בפרספקטיבה של יובל שנים הם לעתים דואליים ואף רבי פנים, ורבים מהם מכילים מתחים שיש להקדיש להם מחשבה וחשוב להבינם.

מאמר זה מתמקד בהשפעותיהן של המלחמה ושל תוצאותיה על מיצובה הגיאו־ אסטרטגי של ישראל במזרח התיכון, על מעמדה מול המעצמות, וכן על תפיסות מרכזיות של הביטחון הלאומי הישראלי ורכיביו. ישנן תפיסות שהן תקפות בעת הנוכחית כפי שהיו ב־ 1967 , ולעומתן ישנן סוגיות, שבאופן שיש בו מן האירוניה, כמעט "שינו כיוון" או הפכו ללא רלוונטיות. יותר מכך, ישנן סוגיות שנדרש לבחון כיום בפרספקטיבה אחרת לגמרי מזו שלפיה הן נבחנו לפני חמישים שנה.

שבוע אחד ביוני 1967 , לפני חמישים שנה, נראה היה כהתרחשותו של נס מקראי. חלקים נרחבים בציבור סברו אז שמדובר בשישה "ימי בריאה" מחדש של מדינת ישראל, שאחריהם יבוא היום השביעי ועמו השלום הנכסף. אלא שהיום השביעי לא הגיע, ובחלוף מספר שבועות מאז הניצחון הגדול במלחמה החלה מלחמת התשה קשה וארוכה, שגבתה יותר נפגעים מאשר מלחמת ששת הימים עצמה. ב־ 1973 אף פרצה מלחמת יום הכיפורים. הניגוד בין שתי המלחמות — בין "המכה המקדימה" של ששת הימים שבאה על רקע תחושת איום קיומי וחרדה, לבין הביטחון העצמי המופרז, שנסמך על הערכת העומק האסטרטגי שנוסף למדינת ישראל לאור תוצאותיה הטריטוריאליות של מלחמת ששת הימים והוכחת יכולותיו של צה"ל — הוא רכיב מרכזי בניתוח היסטורי ואסטרטגי של הביטחון הלאומי הישראלי.

בפרספקטיבה של חמישים שנה, נראה כי נכון יהיה להתייחס לשנים שבין 1967 ל־ 1973 כאל "מלחמת שבע השנים". בראייה היסטורית, מלחמה זו הסירה את האיום הקיומי החיצוני על ישראל מצד מדינות ערב, ואף חוללה תהליך שאחריתו שלום עם שתיים משכנותיה: מצרים, הגדולה והמובילה במדינות ערב בעת חתימת הסכם השלום עמה, וירדן, המדינה השכנה שלה הגבול הארוך ביותר עם ישראל. גם סוריה אינה עוד איום קיומי, ומלחמת האזרחים המתחוללת בה שמה למעשה קץ לאיום הצבאי שהיה גלום בה. כך אירע ששלוש מדינות אויב, שעם צבאן התמודדה ישראל ב־ 1967 , אינן עוד איום צבאי ואסטרטגי עליה. על רקע זה, השונה מהותית, ניתן לנתח את התמורות האסטרטגיות שחלו בסביבתה החיצונית של ישראל במספר רבדים: הממד הביטחוני־צבאי; השינוי במאזן הכוחות האזורי; מעמדה הבין־לאומי של ישראל; התפתחותן של הזדמנויות, שהחליפו את האיום הקיומי שניצב ב־ 1967 בפני מדינת ישראל.