מהומות הדלק באיראן: תמונת מצב ומשמעויות ראשוניות - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על מהומות הדלק באיראן: תמונת מצב ומשמעויות ראשוניות

מהומות הדלק באיראן: תמונת מצב ומשמעויות ראשוניות

מבט על, גיליון 1228, 17 בנובמבר 2019

English
רז צימט
המשטרה מנסה לפזר מפגינים נגד העלייה במחיר הדלק. טהראן, 16 בנובמבר 2019

מאז ה-15 בנובמבר מתקיימות ברחבי איראן הפגנות מחאה בעקבות החלטת השלטונות להעלות בשיעור חד את מחירי הדלק ולקצוב את השימוש בו. מהלכים אלה שבים ומעידים על עוצמת המשבר הכלכלי בפניו ניצבת איראן בעקבות השבת הסנקציות. הממשלה, שוויתרה בעבר על כוונתה ליישם צעדי צנע כלכליים מחשש לחידוש המחאה העממית, נאלצה ליטול סיכון מחושב בניסיון לשפר את יכולתה להתמודד עם השפעות הסנקציות. במישור הפוליטי, עשויה החלטת הממשלה להחליש עוד יותר את מעמדו הציבורי והפוליטי הרעוע ממילא של הנשיא רוחאני, במיוחד לקראת הבחירות הפרלמנטריות הצפויות בראשית 2020. בשלב זה, נראה כי המשטר מחזיק בידיו יכולות דיכוי משמעותיות ומוכן לעשות בהן שימוש במקרה הצורך. עם זאת, המחאה מחדדת את הדילמה בפניה ניצבים השלטונות המחויבים לצעדי צנע והתייעלות, אך חוששים מהעצמת המחאה העממית. חרף מציאות זו, לא נראה בשלב זה כי בכוונת ההנהגה האיראנית להיכנע לדרישות הממשל האמריקאי, להסכים לחזור למשא ומתן ללא הקלה בסנקציות או לשנות את הערכתה כי יש בכוחה "למשוך זמן" לכל הפחות עד לבחירות הבאות לנשיאות ארצות הברית בנובמבר 2020.


מאז ה-15 בנובמבר מתקיימות ברחבי איראן הפגנות מחאה רחבות היקף, בעקבות החלטת השלטונות להעלות בשיעור חד את מחירי הדלק ולקצוב את השימוש בו. במסגרת זו, הועלה מחיר ליטר בנזין רגיל מעשרת אלפים ריאל (כ-9 סנט אמריקני) ל-15 אלף ריאל (כ-12.7 סנט אמריקני). כמו כן נקבע כי ההקצבה החודשית עבור מכונית פרטית תעמוד על 60 ליטר. כל רכישה נוספת מעבר למכסה זו תעלה 30 אלף ריאל (כ-26 סנט) לליטר. המחאה התפשטה לעשרות ערים, בהן טהראן, משהד, אצפהאן, תבריז, שיראז, סננדג', כרג' וכמה ערים במחוז ח'וזסתאן העשיר בנפט שבדרום-מערב איראן. במהלכה, הציתו מפגינים תחנות דלק, בנקים ובנייני ציבור וחסמו כבישים. כוחות הביטחון, שתגברו מראש את נוכחותם בערים המרכזיות, פועלים לפיזור ההפגנות והחל מה-16 בנובמבר נחסמה באורח כמעט מוחלט הגישה לרשת האינטרנט. עד כה דווח על למעלה מ-15 הרוגים, אך רוב הדיווחים טרם אומתו.

הפגנות הנוכחיות הן החמורות ביותר שפרצו באיראן מאז גל המחאה, שפרץ בדצמבר 2017 – ינואר 2018. בדומה לסבב הקודם, גם המניע למחאה הנוכחית הנו במהותו כלכלי, אף כי היא כוללת קריאות בעלות אופי פוליטי ואנטי-ממסדי. במהלך ההפגנות, כבעבר, נשמעות קריאות בגנות המנהיג עלי ח'אמנהאי והנשיא חסן רוחאני וכן קריאות נגד פעילות המשטר האיראני מחוץ לגבולות המדינה הגובה מחיר כלכלי כבד על חשבון הטיפול במצוקותיהם של אזרחי איראן.

בכירי הממשל האיראני, ובראשם המנהיג, ח'אמנהאי והנשיא, רוחאני, ממשיכים להביע תמיכה בהחלטה בתחום הדלק, שלדבריהם התקבלה בהסכמה ונובעת מהרצון לשפר את מצב השכבות החלשות. הם הודיעו, כי ההכנסות הצפויות מהעלאת מחירי הדלק ישמשו באופן בלעדי לצורך העברת קצבאות ל-18 מיליון משפחות נזקקות. הנשיא רוחאני ציין, כי הממשלה לא יכלה לספק מענה למצוקות הכלכליות של השכבות החלשות בשל הגרעון התקציבי החמור ולכן נאלצה להעלות את מחירי הדלק, אף כי בשיעור נמוך מהמלצות המומחים הכלכליים. עוד טענו בכירי הממשלה, כי ההחלטה תאפשר לאיראן להמשיך ולייצא דלק בשנים הקרובות חרף הגידול הנמשך בצריכת דלק מקומית וכן תסייע במאבק בהברחות דלק ובזיהום אוויר.

החלטת הממשלה מסמנת חזרה למדיניות הקצבת הדלק, שהוצגה לראשונה בשנת 2007 על-ידי הנשיא לשעבר, מחמוד אחמדינז'אד, על רקע הביקוש הגובר לדלק לתצרוכת מקומית והחשש מהחרפת הסנקציות הכלכליות על איראן. גם אז בעקבות ההחלטה פרצו מחאות אלימות בכמה ערים מרכזיות, ובהן טהראן, שדוכאו על-ידי השלטונות. מדיניות הקצבת הדלק נפסקה בשנת 2015 בעקבות הסכם הגרעין עם איראן והסרת הסנקציות הכלכליות. עיתוי ההחלטה הנוכחית קשור, ככל הנראה, להגשת תקציב המדינה על-ידי הנשיא לאישור הפרלמנט האיראני (מג'לס) הצפויה בשבועות הקרובים. יוזכר, כי בעקבות גל המחאה שפרץ ברחבי איראן ערב הגשת התקציב בראשית 2018, נאלץ רוחאני להכניס שינויים משמעותיים בהצעה שכללה העלאת מחירים, הכבדה במיסוי וצמצום משמעותי במספר הזכאים לקצבאות ממשלתיות. בצעד חריג הצביעו אז רוב חברי המג'לס נגד הצעת התקציב המקורית ואילצו את הממשלה לחזור בה מכוונותיה להעלות בעשרות אחוזים את מחירי הדלק ולבטל את זכאותם של מיליוני אזרחים לקצבאות.

חידוש הסנקציות הכלכליות נגד איראן בנובמבר 2018, ועוד יותר מכך ביטול ההיתר למספר מדינות לרכוש נפט מאיראן במאי 2019, הביא, כצפוי, להחרפה במצבה הכלכלי הרעוע ממילא של איראן. החרפת המשבר הכלכלי חייבה את הממשלה לממש כעת חלק מצעדי הצנע שתוכננו כבר בעבר, חרף ההערכה כי ההחלטה תעורר מחאה ציבורית, במיוחד לנוכח המחאות העממיות הנמשכת בעיראק ובלבנון, שהגבירה את הדאגה מצד שלטונות איראן מפני גלישת ההפגנות לשטחה. על רקע זה, ככל הנראה בחרו לפרסם את ההחלטה בחצות הלילה שבין חמישי לשישי (יום השבתון באיראן).

ההחלטות בנושא הדלק והתפרצות המחאה בעקבותיהן טומנות בחובן מספר משמעויות:

  • במישור הכלכלי - הן מהוות עדות לעוצמת המשבר הכלכלי בפניו ניצבת איראן בעקבות השבת הסנקציות הכלכליות. הירידה החדה בהכנסות המדינה מנפט כבר חייבה את הממשלה לפתוח מחדש את תקציב המדינה ולנקוט בשורה של צעדים על מנת לצמצם את הגרעון, כמו משיכה של יותר מ-10 מיליארד דולרים מקרן הפיתוח הלאומית, במטרה לשמר חלק מהכנסות הנפט כדי למנוע זעזועים במשק בשל שינוי מחירים בשוק העולמי, ומשיכת עשרות מיליארדי דולרים מיתרות מטבע החוץ.
  • ההחלטות אומנם הביאו להתרחבות המחאה, אך הן עשויות גם לסייע לממשלה לקדם רפורמות כלכליות מבניות, שיגבירו את יעילות המשק האיראני. שלטונות איראן נמנעו משך שנים מיישום המלצות כלכלנים איראנים וקרן המטבע העולמית לצמצם את הסובסידיות על דלק ולהמירן בתשלומי העברה ממוקדים. אם המהלכים יביאו לצמצום צריכת הדלק ולהתייעלות כלכלית, הדבר עשוי לסייע בתהליך ההסתגלות ההדרגתית של המשק האיראני למשטר הסנקציות. זאת, בהמשך לצעדים שכבר ננקטו על-ידי הממשלה לצמצום התלות בהכנסות המדינה מנפט ולייצוב שער המטבע המקומי (ריאל) ביחס לדולר האמריקאי.
  • במישור הפוליטי - עשויה החלטת הממשלה להחליש עוד יותר את מעמדו הרעוע ממילא של הנשיא רוחאני. דוברי הממשלה הדגישו אומנם, כי ההחלטה לעלות את מחירי הדלק התקבלה בפורום ראשי שלוש הרשויות (המבצעת, המחוקקת והשופטת). עם זאת, מתנגדי הנשיא בימין השמרני הזדרזו לנצל את ההחלטה ואת המחאה המתפשטת כדי לתקוף את הנשיא ואת מדיניותו. הם טענו, כי ההחלטה אינה חוקית משום שהיא מחייבת את אישור המג'לס וכי התקבלה בעיתוי שגוי, שכן אזרחי איראן סובלים כבר כיום ממצוקות כלכליות מחריפות ומאינפלציה של כ-40 אחוזים. הגם שהסיכוי לבטל את ההחלטה נראה קלוש, במיוחד לאור הצהרת התמיכה מצד ח'אמנהאי, ניכר כי בכוונת מבקרי הנשיא לנצל את המחאה הגוברת על מנת להגביר את מאמציהם לפגוע במעמדו הפוליטי והציבורי, במיוחד לקראת הבחירות הפרלמנטריות הצפויות בפברואר 2020. בחירות אלה יהיו מבחן כוח משמעותי לשני המחנות הפוליטיים המרכזיים: המחנה הפרגמטי והימין השמרני, לקראת הבחירות לנשיאות איראן הצפויות בקיץ 2021.

נראה, כי המחאה הנוכחית מגבירה את תחושת האיום מצד המשטר האיראני, במיוחד לנוכח התמשכות המחאה בעיראק ובלבנון, ומחזקת את הכרתו בצורך להגביר את המאמץ לדכא כל איום פוטנציאלי על יציבותו. להערכתנו, המשטר נערך בשנים האחרונות לאפשרות של חידוש המחאה, מחזיק בידיו יכולות דיכוי משמעותיות ומוכן לעשות בהן שימוש במקרה הצורך. יכולות אלה יעילות במיוחד לנוכח הקושי להפוך את המחאה לתנועה מאורגנת ובעלת הנהגה, שיכולה להציע חלופה פוליטית למשטר הנוכחי. המשטר גם נהנה כבעבר מהיכולת להסיט לפחות חלק מהביקורת הציבורית כלפי הממשלה ולהציג את הנשיא כאחראי למשבר הכלכלי. אף על-פי כן, גל המחאה שב ומצביע על עוצמת התסכול הציבורי והוא ניזון מחוסר אמון גובר מצד האזרחים כלפי השלטונות ומכישלונם לספק פתרונות יעילים למצוקות האזרחים.

בסיכומו של דבר, שלטונות איראן ניצבים כיום בפני דילמה מורכבת. מחד גיסא, הם מחויבים לצעדי צנע והתייעלות כלכלית כדי לצמצם את הגרעון התקציבי תוך מתן מענה להשפעת הסנקציות. מאידך גיסא, צעדים אלה עלולים להגביר את מצוקתם הכלכלית של האזרחים ולהעצים את המחאה העממית. חרף מציאות זו, לא נראה בשלב זה כי בכוונת ההנהגה האיראנית להיכנע לדרישות הממשל האמריקאי או לשנות את הערכתה כי יש ביכולתה להמשיך במאמצים "למשוך זמן" לכל הפחות עד למועד הבחירות הבאות לנשיאות ארצות הברית בנובמבר 2020.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראן
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
בין הסדרה גרעינית לתקיפה צבאית באיראן – לקראת הכרעה
השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו קשה להעריך מראש. עם זאת, בהיעדר יכולת להגיע להסדרה שתחסום את דרכה של איראן לנשק גרעיני ובהינתן החלטה לפנות לאופציה צבאית, על ישראל לתאם זאת עם ארצות הברית – גם אם אין בכך כדי להבטיח השתתפות אמריקאית פעילה בתקיפה. התיאום ושיתוף הפעולה עם ארצות הברית דרושים לישראל להגנה מפני תגובה איראנית, לשימור ההישג לאחר תקיפה ולתמיכה אמריקאית במאמצים למנוע את מאמצי השיקום של תוכנית הגרעין, בין אם באמצעים צבאיים קינטיים, חשאיים או מדיניים. בכל מקרה, יש להדגיש את הצורך במערכה כוללת נגד איראן ולא רק נגד תוכנית הגרעין. תקיפה אמריקאית-ישראלית יכולה לספק פתרון מיטבי לאתגר, ובתנאי שתהיה חלק ממערכה רחבה מול הרפובליקה האסלאמית, וכך צריך לתכננה. בסופה של מערכה זו נדרש להוביל מהלך מדיני משלים, שיוודא את מימוש כלל היעדים האסטרטגיים אל מול איראן, ובכלל זה חסימת דרכה לנשק גרעיני, פירוק הציר הפרו-איראני ומגבלות על פרויקט הטילים.
06/05/25
Shutterstock
שיחות הגרעין בין ארצות הברית לאיראן - סיכויי ההבשלה להסכם ומשמעויות לישראל
הפערים בין טהראן ו-וושינגטון עדיין לא הצטמצמו בצורה משמעותית, אך נראה ששני הצדדים נחושים להגיע להסכם ולמנוע הידרדרות להסלמה צבאית. כיצד על ישראל, הנמצאת בשולי השיחות, לפעול במצב זה?
04/05/25
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.