פרסומים

הבחירות הקרובות, בפעם הרביעית בשנתיים האחרונות, מעידות יותר מכל על אי היציבות החוקתית והפוליטית בישראל. משבר הקורונה המשולב (הבריאותי, הכלכלי-חברתי והפוליטי), והקושי להתמודד אתו ועם השלכותיו הקשות, החמיר בישראל משלל סיבות, שאולי החשובה ביניהן הינה הפוליטית. המשבר הפוליטי המתמשך ועמו המשבר הממשלי שנחשף בעקבות האתגרים של ההתמודדות עם מגפת הקורונה, מחלישים מאד את מדינת ישראל ואת יכולתה להתמודד עם שורה של בעיות יסוד, שאך הוחרפו עקב הקורונה. כבר עכשיו ברור כי ביסוד הדברים עומדות סוגיות סוציו-פוליטיות בלתי פתורות, ששורשיהן עמוקים ויכולת הפתרון שלהן נמוכה למדי ואולי אף הנכונות הישראלית להתמודד אתן באומץ ציבורי הינה נמוכה. עוד אחד מסממני החולשה הפנימית.

אחת מהן מתמקדת ביחסים המורכבים בין הרוב היהודי למיעוט הערבי. שורשי המורכבות הקשה נעוצים בסכסוך הישראלי – פלסטיני העמוק והממושך, שיצר השלכות רוחביות ניכרות על החברה היהודית והערבית בישראל ועל היחסים ביניהן. לאחר שנים רבות של נתק, הדרה ואפליה, ניכרת תנועה בין שתי האוכלוסיות, בעיקר מצד הציבור הערבי, המגלה יותר ויותר רצון לקדם את השתלבותו במרקם האזרחי הישראלי. עיקר ההתקדמות מתחוללת במישור התעסוקתי והכלכלי ובמידה מסוימת גם החברתי. הציבור הערבי מוכן ברובו לדחות את העיסוק הפוליטי בנושא הפלסטיני ולהתמקד בחתירה להתפתחות ולשוויון אזרחי. גם ממשלת ישראל, יותר מרוב הציבור היהודי, מבינה את היתרונות הגלומים בהשתלבות האזרחים הערביים במדינה ועושה הרבה יותר מבעבר בעניין זה, בעיקר בתחום הכלכלי. הדרך עוד ארוכה, הפערים עדין גדולים מאד, היחס המדיר של מרבית הציבור היהודי עדין מעכב התקדמות, אולם הרכבת נמצאת בתנועה. עכשיו גם במישור הפוליטי.

מה שמנותח בסדרת המאמרים בקובץ זה מצביע על אפשרות שתוצאות הבחירות הקרובות יהוו שינוי של ממש בהרחבת מגמת השילוב של המיעוט הערבי בישראל גם בתחום הפוליטי. לכך יש בצד הערבי מפלגה, רע"מ, החותרת בגלוי למעבר מייצוג בכנסת להשפעה ישירה במוקד קבלת ההחלטות – הממשלה עצמה. זאת, על מנת לקדם בפועל את הצרכים הדחופים של החברה הערבית, ביניהם תופסת סוגיית הפשיעה והאלימות מקום מאיים מרכזי.

הדרך למימוש מגמה זו, וודאי להצטרפות רע"מ לקואליציה, עדין ארוכה ורצופה מכשולים רבים. יש ספק רב אם הבטחות שהושמעו מצד הליכוד בעניין זה יתגשמו, אלא בדלית ברירה פוליטית. אולם חשוב לציין כי הנדבכים למימוש אפשרות כזו כבר הצטברו לרמה קריטית של סבירות. אם היא תתממש, היא עשויה לשמש מפנה לא רק בזירה הפוליטית, אלא אולי גם כפתיחה לעידן בו רעיון השילוב של המיעוט הערבי הגדול יעבור מחזון כללי לזירת המעשים. אפשרות כזו, גם אם היא נראית עתה קלושה, עשויה לתרום רבות לא רק לחברה הערבית ולצמצום ניכר בפערים העמוקים בינה לבין החברה היהודית, אלא גם למדינת ישראל בכלל, הזקוקה מאד לכך, בין היתר לצורך ההתאוששות הכלכלית הנדרשת בעקבות משבר הקורונה.