פרסומים

הפרק בו התארחה ד״ר רות מאיו, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, עוסק במנגנונים הפסיכולוגיים שגורמים לאנשים להאמין למידע שקרי, בקשר בין הנטייה להאמין למידע שקרי לאי-האמון הקיים בחברה במוסדות המזוהים עם המדינה ובתקשורת, ובאמצעים בהם ניתן להשתמש לצורך התמודדות עם אמון הציבור במידע שקרי. הנושאים הללו הודגמו באמצעות אירועים הקשורים למגיפת הקורונה, ובפרט למבצע החיסונים נגד הנגיף וההתנגדות לו, שהפכו לקרקע פוריה לתיאוריות קונספירציה ולפייק ניוז על רקע תקופה שמאופיינת בחוסר וודאות ובמציאות המשתנה במהירות.

מדוע אנו מאמינים למידע שקרי? 

לפי ד״ר מאיו, כברירת מחדל בני אדם נוטים להאמין למידע משום ששלילה ודחייה של מידע כרוכים בתהליך שצורך זמן, מאמץ מחשבתי ומשאבים קוגניטיביים - ולכן, בהיעדר מוטיבציה אחרת, ברירת המחדל של בני אדם היא להאמין למידע אליו נחשפו. תהליך הפנמת מידע כרוך במספר שלבים הכרחיים הכוללים את הבנת משמעותו והיעדר מידע סותר אליו שמבוסס על ידע קודם או כזה שנחשפים אליו במקביל. בנוסף, גורמים שמפיצים את המידע השקרי משתמשים במנגנונים שגורמים לציבור להאמין לו, דוגמת שימוש  באמצעים וויזאוליים ואמצעי שמע (למשל מוזיקת רקע), הדגשת מידע מדאיג ואמצעים נוספים שמושכים את תשומת לב למידע המועבר. מנגנונים נוספים שנועדו לגרום לכך שהציבור יאמין לפייק ניוז הוצגו בפרקים קודמים בפודקאסט.

אי אמון כגורם לעליה בתפוצה ובאמון במידע שקרי 

סוגייה מרכזית אותה חוקרת מאיו שנמצאת בבסיס לסוגיות שהוזכרו היא אמון. לפי ההגדרה של מאיו, אמון משתקף במוכנות שלנו, כחברה או כאינדיבידואלים, לשים את עצמנו בידיים של מישהו אחר שיעשה את הדבר הנכון ולא יפגע בנו כשאנחנו נמצאים במצב פגיע. אי אמון, לעומת זאת, מתבטא בחשש שאותו גורם יפגע בנו. מאיו מציינת בפרק כי סוגיית אי האמון רלוונטית בעת הנוכחית בה אמון הציבור במוסדות המדינה ובתקשורת הולך ויורד. בניגוד לברירת המחדל במסגרתה אנו נוטים לאמץ מידע שלא מוצג לו אלטרנטיבה, במצב של אי אמון אנשים נוטים לחשוב על סיבות נסתרות להפצת המידע ועל מניעים זרים שקיימים אצל הגורמים שמפיצים אותו, וממציאים אלטרנטיבות במקרים שהן אינן קיימות בפועל. לדברי מאיו, במצב של אי אמון אנשים נוטים להאמין למי שהם חושבים שאכפת להם מהם - גם אם מפיצים מידע שקרי, בעוד גורמים שנתפסים ככאלו שאינם לטובתם נתפשים כלא אמינים.

בפרק מסבירה מאיו במצב של אי אמון במוסדות ששולטים במדינה, קיימת נטייה שלא להאמין לדברים שנאמרים מטעם המדינה והתקשורת, ובמקום אלה ישנה נטייה להאמין לקבוצת השייכות, למשל - הסתמכות על אנשים שדומים לחברי הקבוצה שחולקים תפיסת עולם ואידיאולוגיה דומה. במציאות הקורונה אי האמון, בשילוב מחלה שלעיתים קשה לדמיין ולהבין אותה, מביאים למצב שבו ישנם כאלו שחושבים על מניעים סמויים להפצת המידע.

לצורך בדיקת הקשר בין רמות גבוהות של אי אמון במדינה ובתקשורת לנטייה להאמין למידע שקרי, נערך ניסוי במעבדה של מאיו באוניברסיטה העברית, שתוצאותיו עתידות להתפרסם בקרוב, בו השתתפו שתי קבוצות: קבוצה שמתנגדת לחיסון וקבוצה שאינה מתנגדת. בניסוי הוצגו לשתי הקבוצות עובדות נכונות ועובדות אלטרנטיביות (מומצאות ושקריות), שלא היו קשורות לחיסון או למגיפה. בניסוי נמצא שאנשים שחוששים מהחיסון, נוטים להאמין פחות לעובדות האמיתיות ולהאמין יותר לעובדות האלטרנטיבות, כלומר ההבחנה שלהם בין מה שנכון ללא נכון קטנה יותר. בניסוי נמצא מתאם בין הקבוצה שהתנגדה לחיסונים לרמות גבוהות של חוסר אמון, הסתמכות על אינטואיציה, ורמה נמוכה של ענווה אינטלקטואלית (כלומר - עד כמה אנשים צנועים ומבינים שאינם יודעים).

הפתרון: הצגת מידע אלטרנטיבי כאמצעי לשלילת מידע שקרי

לפי מאיו אחד המנגנונים המשמשים לשלילת מידע שקרי הוא שימוש במידע אלטרנטיבי, כלומר מידע שונה מהמידע השקרי שיפריך אותו. לדבריה, מידע שקרי מצליח לעיתים קרובות להגיע לחשיפה נרחבת במקרים שבהם אין אלטרנטיבה אחרת שמוצגת לציבור. לצורך הפרכת המידע השקרי לא מספיק לציין שהמידע המוצג הינו לא נכון, אלא יש להציג חלופה, עם נרטיב או עובדות שונים, בעזרתם הציבור יכול לשלול באופן מהיר וספונטני את המידע השקרי, מבלי להפעיל מאמץ רב לצורך כך.

מאיו מציינת כי במקרים בהם הציבור נחשף למידע בנושא שהוא אינו מכיר לעומקו ולא מבין את המשמעויות הנגזרות ממנו, הוא עלול להאמין למידע שקרי שמועבר באמצעות מסרים פשוטים להבנה ובאמצעות דימויים שניתן להתחבר אליהם בקלות. כך למשל, חלקים גדולים בציבור לא יודעים כיצד נראים חולי חזרת, חצבת ואדמת ואת ההשלכות הנלוות למחלות הללו. לכן, בהיעדר ייצוג למשמעויות של המידע השקרי, ישנם אנשים שיבחרו שלא להתחסן למחלות - מבלי להביא בחשבון את ההשלכות של בחירה זו, שלעיתים, כפי שיתואר בהמשך, מבוססת על מידע שקרי. גם בסוגיית הקורונה, רבים בציבור לא נחשפו לחולים קשות ולמשמעויות של תחלואה קשה בנגיף, ולכן הם עלולים להאמין לאמירות כמו ״אין קורונה״ או ״הנגיף נועד לשלוט בציבור ולגרום לנו להשאר בבתים״.

מאחר ובמקרים רבים, בעת פרסום מידע שקרי אין מידע אלטרנטיבי שניתן להשתמש בו, חסרים אמצעים לצורך הפרכתו. במצבים אלה יש להיאבק במידע השקרי לאחר פרסומו ולאורך זמן ממושך לאחר שהופץ בקנה מידה רחב. לפעמים בטווח הארוך הציבור מאמץ את המידע השקרי כמידע אמיתי לאחר הפרכתו.

דוגמא בולטת לכך שציינה מאיו היא החיבור בין חיסונים לאוטיזם שגרם לאנשים רבים להתנגד לחיסונים. החיבור נעשה בעקבות מאמר מפוברק שפורסם בכתב העת הרפואי הנחשב Lancet שטען לקשר בין החיסון המשולש (MMR - נגד חזרת, חצבת ואדמת) להופעת אוטיזם זמן קצר לאחר מכן. המאמר התברר כמפוברק, והתגלה שהרופא דאז שכתב אותו, אנדרו וייקפילד, ובית החולים קיבלו כסף מעורכי דין שרצו להוכיח שחיסונים אינם בטוחים. המאמר הוסר מכתב העת והמחקר נפסל 12 שנים לאחר פרסומו. מהרופא נשלל רישיונו. ובכל זאת, עד היום מתנגדי חיסונים טוענים שחיסונים גורמים לאוטיזם.

מאיו ציינה בפרק כי גם לאחר שהמאמר נחשף כשקרי, אנשים ממשיכים להאמין לו, ונותר הפחד שחיסונים גורמים לאוטיזם. מאיו השתמשה בדוגמה זו כדי להמחיש כיצד גם כאשר קיים מידע אלטרנטיבי, לרוב הוא יהיה משעמם יותר ופחות ימשוך את הציבור, שתשומת ליבו תיטה לכיוון מידע שמציג מציאות מפחידה או מרגשת יותר.

השלבים להתמודדות עם פייק ניוז על בסיס המחקר בתחום האמון ואי האמון: 

מאיו ממליצה לאמץ סקפטיות בריאה, מאחר ומצבים של אי אמון כרוני מצד אחד, ואמון מוחלט מצד שני, עלולים לגרום לציבור להאמין למידע שקרי.

אלו השלבים המומלצים כאשר נחשפים למידע החשוד כשקרי:

1.     כאשר נחשפים למידע צריך להעריך האם זו עובדה או דעה, ולהתייחס למידע בהתאם.
2. בשלב הבא יש לנסות להפריך את המידע - כלומר כמו בשיטה המדעית לבדוק האם קיים מידע שסותר אותו (ולא לנסות לאשש אותו).
3.     אם קיים מידע חלופי ומתקן - להציג ולהפיץ אותו.
4. חשוב לא לחזור על מידע שגוי ולא להפיץ אותו אלא להדגיש רק את המידע הנכון. זאת מאחר וקיימת תופעה שגורמת לכך שחזרה על מידע מספר רב של פעמים מביאה לכך שמי שנחשפו אל המידע נוטים יותר להאמין שהמידע נכון, בין אם הוא שקרי ובין אם אמיתי.
5. אם אין מידע אלטרנטיבי ונכון שסותר את המידע השקרי, מומלץ לספק הסברים אחרים שיחלישו את המידע השקרי. למשל להסביר למה המקור שלו הוא בעייתי ולספק ייצוג אחר לאותו מידע.
6.   ניסיון לחשוף עובדות שקריות בפני הציבור צריך להיות מלווה בהצגת אלטרנטיבות למידע השקרי. כשאומרים לאנשים לא לעשות משהו או שמידע מסוים אינו נכון זה לא מועיל, וייתכן שרק יחזק את המידע השקרי.

כיצד ניתן להפחית את אי אמון במבצע החיסונים נגד הקורונה?

לפי מאיו על מנת להגביר את האמון של המתנגדים למבצע החיסונים נגד הקורונה, יש לשקם את האמון שלהם במדינה ובתקשורת כמקורות מידע, להפגין כלפיהם אמפתיה ואכפתיות, ולא לזלזל בהם על מנת שלא להגביר את אי האמון שלהם הגבוה ממילא. מאיו מסבירה כי ברגע שישנו אמון בגורם שמוסר את המידע אנשים נוטים להקשיב למה שנאמר להם, להבדיל ממצב של אי אמון בו הם לא מקשיבים וחושבים על אלטרנטיבות. לכן, במצבים של התנגדות חשוב להיות אמפתיים ואמינים, לנסח בצורה פשוטה וברורה את המידע המתקן, להדגיש את ההשלכות הקיימות עבורם ועבור החברה להתנגדות שלהם להתחסן לעומת היתרון שבחיסון.

מידע נוסף בנוגע למסגרת התיאורטית, התובנות והמסקנות המופיעות כאן מפורטים במאמרה של ד"ר רות מאיו: -  https://openscholar.huji.ac.il/ruth.mayo/publications/knowledge-and-distrust-may-go-long-way-battle-disinformation-mental-processes