פרסומים

בחלוף כשנה וחצי של מלחמה ברצועת עזה, ישראל ניצבת בצומת דרכים ונדרשת לגבש אסטרטגיה רלוונטית ביחס לעתיד הרצועה. לפניה מנעד עגום למדי של חלופות, כולן בעייתיות במשמעויותיהן ובמידת התכנותן: עידוד "הגירה מרצון" – חלופה שהשלכותיה האסטרטגיות לא נבחנו לעומק בישראל ומידת האפשרות למימושה נמוכה; כיבוש הרצועה והטלת ממשל צבאי מתמשך – שעשויים להסב פגיעה קשה בחמאס, אך ללא יכולת להבטיח את מיגורו, ובמחיר סיכון החטופים הישראליים שבידיו ומחירים נוספים כבדי משקל וארוכי טווח לישראל; הקמת שלטון פלסטיני מתון ברצועה בסיוע בינלאומי וערבי, חלופה שמחיריה מבחינת ישראל נמוכים, אך לעת עתה אינה מציגה מנגנון אפקטיבי לפירוז הרצועה ולפירוק נשקו של חמאס; ולבסוף, אפשרות שיוזמות מדיניות וצבאיות לייצוב הרצועה ייכשלו, ויותירו את חמאס בשלטון.

תובנות מסימולציה שנערכה במכון למחקרי ביטחון לאומי, העוסקת בהתנהגות השחקנים השונים בכל הנוגע לשלב השני של המתווה לשחרור החטופים

בשבעה באוקטובר 2023, נפתחה נגד ישראל מתקפת פתע נרחבת מצד חמאס וארגוני טרור נוספים ברצועת עזה. במהלכה, כ-6,000 מחבלים חדרו ליישובי העוטף ולבסיסי צה"ל במרחב, ובמקביל – שוגרו 4,300 רקטות אל לב העורף הישראלי. במתקפה נרצחו 1,163 ישראלים ונחטפו 251. מאז, צה"ל הכריע את היכולת הצבאית של חמאס – תקף מעל ל-44 אלף מטרות, חיסל כ-17 אלף מחבלים, בהם הנהגת חמאס, פגע בכ-90% מהמערך הרקטי שלו והשמיד כ-40% מרשת המנהרות. רוב החטופים חזרו הביתה, בעיקר במסגרת הסכמי חילופים, אך המשימה טרם הושלמה. לצד הישגים צבאיים ואסטרטגיים מרשימים, מלחמת "חרבות ברזל" גבתה מחירים כבדים ובראשם למעלה מ-1,860 ישראלים הרוגים ומעל ל-24 אלף פצועים. מפה זו מציגה את פעילות צה"ל בעזה, לרבות אזורי תקיפה, שליטה ופינוי. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.