פרסומים

כיצד באה לידי ביטוי נוכחותן של מצלמות סיניות בישראל, מהם הסיכונים – ואיך ניתן להתמודד איתם?

מה היו המטרות של כל צד לקראת הפגישה ההיסטורית בין שני הנשיאים – והאם הן הושגו?

חרף הרושם הרווח בדבר נסיגה של סין מהמזרח התיכון בשנת 2025 על רקע התחזקות מחודשת של ארצות הברית באזור והיעדר מעורבות סינית משמעותית במלחמת ישראל-איראן, המציאות מורכבת יותר. ניתוח רב-ממדי של סחר, השקעות, טכנולוגיה וכן קשרים ביטחוניים ודיפלומטיים מראה כי סין לא זו בלבד שלא נסוגה מהמזרח התיכון, אלא המשיכה לבסס ולהעמיק את אחיזתה הכלכלית בו, תוך שימור דפוס פעולה עקבי: הימנעות ממחויבות ביטחונית לצד הרחבת השפעה כלכלית. סבב העימות בין ישראל, ארצות הברית ואיראן בתחילת 2026 מדגיש מגמה זו: סין נותרת שחקן שולי בזירה הצבאית, אך פועלת בזהירות למנף את המשבר לצבירת השפעה ארוכת טווח. השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא האם וכיצד תהיה סין מעורבת בשיקומה של איראן לאחר המלחמה – ובפרט בשיקום יכולותיה והתעשייה הצבאיות שלה. סוגיה זו אינה תיאורטית: היא מחייבת את ישראל לפעול בזירה הבינלאומית, לצד שותפות אזוריות שנפגעו גם הן מאיראן, כדי להשפיע על סין להימנע ממעורבות שכזו ובייחוד בכל הקשור לשיקום הממד הצבאי האיראני. בנוסף, על ישראל להיערך להתגברות התחרות הבין-מעצמתית במזרח התיכון, אולי במתכונת שונה וחריפה מזו שנרשמה בעשור האחרון.