כוח הטילים החדש של סעודיה - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
המכון למחקרי ביטחון לאומי המכון למחקרי ביטחון לאומי המכון למחקרי ביטחון לאומי
המכון למחקרי ביטחון לאומי
  • מחקר
    • זירות
      • יחסי ישראל-ארצות הברית
      • רוסיה
      • ישראל-סין
      • אירופה
      • איראן
      • מדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • סוריה
      • לבנון
      • חזבאללה
      • יחסי ישראל - פלסטינים
    • נושאים
      • בקרת נשק וביטחון אזורי
      • משפט וביטחון לאומי
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • ביטחון סייבר
      • אנרגיה, מים ותשתיות
      • כלכלה וביטחון לאומי
      • צבא ואסטרטגיה
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • פרוייקטים
      • תכנית ליפקין-שחק
      • מתווה אסטרטגי לזירה הישראלית—פלסטינית
      • יהדות ארצות הברית כמרכיב בביטחון הלאומי
      • החזית האזרחית בישראל
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • צבא וחברה
      • תקשורת וביטחון לאומי
      • דעת קהל וביטחון לאומי
      • דה-לגיטימציה ו- BDS
      • המרכז למשא ומתן יישומי
      • תפיסת הביטחון
      • איומים קיומיים על מדינת ישראל
      • היום שאחרי עבאס – משמעויות אסטרטגיות לישראל בתרחישים אפשריים
  • פרסומים
    • לכל הפרסומים
    • מבט על
    • הערכה אסטרטגית לישראל
    • עדכן אסטרטגי
    • מזכרים
    • סייבר, מודיעין וביטחון
    • ספרים
    • שורטי
    • מעבר לרשת
    • ידיעון חודשי
    • ארכיון
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • ייעוד ומטרות
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הוועד המנהל
    • חבר הנאמנים הישראלי
    • חבר הנאמנים הבינלאומי
    • מרכז מידע
    • מלגות ופרסים
    • התמחות במכון
  • מדיה
    • כתבות תקשורת
      • מאמר
      • ציטוט
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
  • פודקאסטרטגי
  • ניוזלטר
  • צור/י קשר
  • English
03-640-0400 info@inss.org.il
  • מחקר
    • זירות
      • יחסי ישראל-ארצות הברית
      • רוסיה
      • ישראל-סין
      • אירופה
      • איראן
      • מדינות המפרץ
      • טורקיה
    • 1
      • מצרים
      • ירדן
      • סוריה
      • לבנון
      • חזבאללה
      • יחסי ישראל - פלסטינים
    • נושאים
      • בקרת נשק וביטחון אזורי
      • משפט וביטחון לאומי
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • ביטחון סייבר
      • אנרגיה, מים ותשתיות
      • כלכלה וביטחון לאומי
      • צבא ואסטרטגיה
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • תכנית ליפקין-שחק
      • מתווה אסטרטגי לזירה הישראלית—פלסטינית
      • יהדות ארצות הברית כמרכיב בביטחון הלאומי
      • החזית האזרחית בישראל
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • דה-לגיטימציה ו- BDS
    • 2
      • צבא וחברה
      • תקשורת וביטחון לאומי
      • דעת קהל וביטחון לאומי
      • המרכז למשא ומתן יישומי
      • תפיסת הביטחון
      • איומים קיומיים על מדינת ישראל
      • היום שאחרי עבאס – משמעויות אסטרטגיות לישראל בתרחישים אפשריים
  • פרסומים
    • 3
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • הערכה אסטרטגית לישראל
      • עדכן אסטרטגי
      • סייבר, מודיעין וביטחון
    • 4
      • מזכרים
      • ספרים
      • מעבר לרשת
      • ידיעון חודשי
      • ארכיון
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • ייעוד ומטרות
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הוועד המנהל
    • חבר הנאמנים הישראלי
    • חבר הנאמנים הבינלאומי
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • מרכז מידע
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסטרטגי
  • צור קשר
  • ניוזלטר
  • English
פרסומים

דף הבית > פרסומים > מבט על > כוח הטילים החדש של סעודיה

כוח הטילים החדש של סעודיה

English
שתף
יפתח שפיר

מבט על, גיליון 520, 23 בפברואר 2014

השבועון האמריקאי ניוזוויק דיווח לאחרונה, בהתבסס על "מקור בכיר בקהילת המודיעין" בארצות הברית, כי סעודיה רכשה ב-2007 טילי קרקע-קרקע מסוג DF-21) CSS-5) מסין. בעבר הופיעו דיווחים בנושא אך המייחד את המידע שנחשף כעת הוא האישור שניתן לו ממקור רשמי, גם אם אנונימי, והעובדה כי העסקה הסעודית-סינית נעשתה הפעם בידיעת האמריקנים ובשיתופם. המניע הסעודי לרכישת הטילים הוא התקדמות תכנית הטילים האיראנית והגידול והשיפור בארסנל טילי הקרקע-קרקע של האחרונה. הטילים החדשים הם אומנם בעלי טווח קצר יותר מקודמיהם אך הם בעלי דיוק משופר, שמעניק להם ערך הרתעתי רב יותר בראיית הסעודים. הדיווח מעלה שאלות רבות באשר למניעיה של הממלכה כמו גם להשלכות העסקה ולעיתוי פרסומה.
השבועון האמריקאי ניוזוויק דיווח לאחרונה, בהתבסס על "מקור בכיר בקהילת המודיעין" בארצות הברית, כי סעודיה רכשה ב-2007 טילי קרקע-קרקע מסוג DF-21) CSS-5) מסין. בעבר הופיעו דיווחים בנושא אך המייחד את המידע שנחשף כעת הוא האישור שניתן לו ממקור רשמי, גם אם אנונימי, והעובדה כי העסקה הסעודית-סינית נעשתה הפעם בידיעת האמריקנים ובשיתופם. הדיווח מעלה שאלות רבות באשר למניעיה של הממלכה כמו גם להשלכות העסקה ולעיתוי פרסומה. 

    בשל סירובה של ארצות הברית למכור לממלכה טילי קרקע-קרקע, סעודיה רכשה ללא ידיעתה בשנות השמונים כעשרה משגרים וכמה עשרות טילים סיניים מסוג DF-3A (כינוי נאט"ו – CSS-2) שעברו, ככל הנראה, התאמה לנשיאת ראש קרב קונבנציונלי. הטילים הוצבו בכמה אתרים בסעודיה, ותוחזקו בידי טכנאים סינים. העסקה הביאה למשבר ביחסי ריאד ו-וושינגטון הן בשל העובדה, כי היא התבצעה בחשאי והן בשל העובדה, כי הטילים יועדו במקור לשאת ראש קרב גרעיני. המשבר הסתיים לאחר שסעודיה הסכימה להצטרף ל-NPT. טילי ה-DF-3A היו מיושנים כבר כאשר סעודיה רכשה אותם והייתה זו שאלה של זמן עד אשר הסעודים יבקשו להחליפם או להוסיף לצדם טילים חדישים יותר. טילים אלו מונעים בדלק נוזלי, הכנתם לשיגור מסורבלת ומסוכנת ורמת הדיוק שלהם נמוכה. 

 דיווחים על הרחבת מערך הטילים בסעודיה קיימים מזה כמה שנים. בין השאר התפרסם (כבר ב-2009) דבר קיומם של אתרים נוספים, החשודים כשייכים למערך הטילים הסעודי. ספר שפורסם ב-2010 על ידי עובד ה-CIA לשעבר אף טען שהסעודים רכשו – בידיעת ארצות הברית – טילי קרקע-קרקע מתקדמים, בעלי יכולת נשיאת ראש קרב גרעיני, כבר ב-2003. ב-2010 גם הופיעו ידיעות שבישרו על "שדרוג מערך הטילים האסטרטגיים" וחנוכה של מתקן פיקוד ושליטה חדש מחוץ לריאד, השייך לכוח הטילים של הממלכה. כבר אז הועלו ספקות באשר לצורך של הסעודים במתקן זה אם ברשותם נמצאים עדיין רק הטילים הישנים.1

    הפרסום האחרון מאשר את הדיווחים הקודמים: הסעודים אכן רכשו טילים מסין, ובידיעת ארצות הברית. אנשי ה-CIA, כך על-פי הדיווח, בחנו את הטילים על אדמת סעודיה, כדי לוודא כי אינם יכולים לשאת ראש קרב גרעיני. יתכן שהעסקה לא נחשפה עד כה משום שהאמריקאים בדקו את תכונותיו של הטיל ולא היו מודאגים, או בשל רצון להימנע ממבוכה הדדית. יתכן שהאמריקאים גם הבינו כי אם הם לא יהיו מעורבים במהלך, סעודיה תוכל "ללכת בלעדיהם" כפי שעשתה בעבר והעדיפו לשמור על שליטה בתהליך. 

    הטיל Dong Feng-21 (“רוח מזרחית"-21) הינו טיל בליסטי דו-שלבי, המונע בדלק מוצק, דבר המקצר את זמן ההכנה לשיגור ומקל על תחזוקת הטיל. טווחו כ-1700 ק"מ והוא מסוגל לשאת מטען של כ-600 ק"ג. הוא טיל מדויק בהרבה מן ה-DF-3A הישן, ומעגל הפיזור שלו (CEP) מוערך בכ-300–400 מטר. דגמיו המאוחרים מצוידים בהנחיה סופית, המאפשרת פגיעה ב"מטרות נקודה" אולם לא סביר שטילים כאלה יוצאו לסעודיה. יתכן שבנוסף לטילי ה-DF-21 רכשה סעודיה טילים נוספים. אלה יכולים להיות טילים מדגמים אחרים המיוצרים בסין (דוגמת ה-DF-11 שנמכר לפקיסטן, או ה-DF-15) או טילים מתוצרת פקיסטן, דוגמת אחד מטילי סדרת ה"שאהין" (שגם הם פותחו בעזרת טכנולוגיה סינית). 

     למאמצי הסעודים להצטייד בנשק ארוך טווח יש גם ממד נוסף: טילי שיוט. דווח כי במסגרת השבחת מטוסי הטורנדו של הממלכה נמכרו לה, על-ידי הבריטים, טילי שיוט מדגם Storm Shadow. הטיל הוא בעל טווח של כ-500 ק"מ (ועל כן יצואו מוגבל במסגרת הסכמי MTCR). אישור, לא רשמי, על מכירת הטיל הופיע במסמכי "ויקיליקס" כבר ב-2009. מכירה זו פרצה את הדרך ובשנת 2013 פורסם, כי גם ארצות הברית הסכימה למכור לסעודיה טילי שיוט מדגם SLAM-ER שאותם סירבה למכור להם בעבר. 

    הדיווח האחרון מעלה שוב תמיהות באשר לכוונותיה של הממלכה בתחום הגרעיני. בכירים בסעודיה, הנמצאת בעיצומה של התעצמות צבאית קונבנציונלית משמעותית, הצהירו לא פעם כי הממלכה מתרכזת בקידום תכנית גרעין שתכליתה לענות על צרכי האנרגיה של הממלכה ולהפחית את תלותה בנפט. ואולם, סעודיה בחנה בעבר את הנתיב הגרעיני הצבאי ואף הידקה לשם כך את שיתוף הפעולה עם מספר מדינות, בראשן פקיסטן, שעמה היא מקיימת שיתוף פעולה צבאי רב-שנים ובמסגרתו אף מימנה חלק מפרויקט הגרעין הפקיסטני. 

    בשורה של התבטאויות חריגות בנושא הגרעיני מאז 2011 בולטת, שוב, נכונות סעודית לבחון את הנתיב הגרעיני אם לא יעלה בידי הקהילה הבינלאומית לעצור את איראן בדרכה ליכולת גרעינית צבאית. בשל היותה חסרת תשתית ידע עצמאית, ניתן להעריך, כי אם סעודיה תחליט לפנות לנתיב הגרעיני, היא תעדיף לרכוש מרתיע גרעיני "מן המדף".

    הטילים החדשים הם אומנם בעלי טווח קצר יותר מקודמיהם אך הם בעלי דיוק משופר, שמעניק להם ערך הרתעתי רב יותר בראיית הסעודים, גם אם מורכב עליהם ראש קרב קונבנציונלי משום יכולתם לפגוע במבני ממשל, מתקנים אסטרטגיים ובסיסים צבאיים באיראן. האם הימצאות טילים אלו משנה באופן משמעותי את המאזן הצבאי באזור? לא כל עוד הטילים נושאים ראש קרב קונבנציונלי. 

    המניע הסעודי לרכישת הטילים הוא התקדמות תכנית הטילים האיראנית והגידול והשיפור בארסנל טילי הקרקע-קרקע של האחרונה. יתכן שהתקדמות תוכנית הגרעין של איראן תביא להגברת הלחץ הסעודי על פקיסטן לספק לה ביטחונות גרעיניים כלשהן, אם על-ידי הרתעה מורחבת, אם על-ידי הצבת כוחות גרעיניים בשטח הממלכה ואם על-ידי העברה (באופן מוסדר או תוך "עצימת עין") של ראשי קרב גרעיניים לידי הסעודים. 

    הדאגה הסעודית מאיראן לא פחתה לאחר החתימה על הסכם הביניים עם איראן בנובמבר 2013. ניתן לומר שאף התעצמה ולו משום משמעות ההסכם למעמדה הבינלאומי והאזורי של איראן. הסעודים חרדים מההתעצמות האיראנית ויתכן ש"הגילויים" בנושא הם חלק מניסיון של הסעודים לתת פומבי לחששותיהם. עיתוי הפרסום מעורר תמיהה בעיקר בכל האמור למעורבות האמריקאית והעובדה כי הוא מגיע על רקע ביקור צפוי של הנשיא אובמה בסעודיה, ביקור המתחייב לאור יחסי המדינות והצורך להפחית את החששות בריאד מפני המדיניות האמריקאית באזור שנתפסת בריאד כמסכנת את האינטרסים הביטחוניים של הממלכה. 

    בשנים האחרונות השיח בנושאים אסטרטגיים בממלכה ומחוצה לה הפך פומבי יותר ולכן סביר, כי "גילויים" נוספים צפויים בהמשך הדרך. זאת, על רקע המשא ומתן עם איראן והמשמעות שמייחסים בריאד לאיתותים הרתעתיים מסוג זה. העסקה הנדונה משמעותית גם משום שהיא מראה את העניין הגובר בסין במכירת אמצעי לחימה מתקדמים לאזור (ולסעודיה - ספקית הנפט הגדולה ביותר של סין) אך אולי גם את החלשות המעמד האמריקאי באזור.  

    בעת הנוכחית אין עדות מוצקה כי סעודיה אכן מתכוונת ללכת בכיוון הגרעיני, למרות שהימצאות של נשק גרעיני בידי איראן יהווה איום חמור מבחינתה. אולם, נוכח עושרה הרב וחולשתה הצבאית היחסית סביר, כי סעודיה תבקש למסד סידורי ביטחון כאלו שיעניקו לה יותר עצמאות בקבלת החלטות. זאת, לאור המתיחות ביחסים עם ארצות הברית והחשש שמא האחרונה תפחית ממעורבותה באזור לאחר שיפור יחסיה עם איראן, דבר שיהפוך את איראן, ביתר שאת, לכוח הדומיננטי במפרץ.  



    לא ברור אם ישראל קיבלה ביטחונות כלשהם מארצות הברית (אולי אף מסעודיה) לגבי העסקאות הנדונות. ישראל, ככלל, אינה רואה בחיוב הצטיידות של מדינה ערבית באמצעי לחימה מתקדמים, המסוגלים בתרחישים מסוימים לאיים גם עליה. בעבר התנגדה ישראל לכל התעצמות שכזו ואף נאבקה בה. אולם, בשנים האחרונות, לנוכח האיום האיראני המשותף, העדיפה ישראל להעלים עין מההתעצמות הצבאית של סעודיה (ושאר מדינות המפרץ) שנתפסה בירושלים אף כיתרון. אולם, הצטיידות סעודיה בטילים בליסטיים חדישים היא עובדה שצריכה להדאיג את ישראל. בנוסף לעובדה שהמדובר בנשק הרתעתי בידי מדינה שהייתה עוינת לישראל, יש בהצטיידות, ובפרט בקשר השתיקה שאופף אותה ובאופי המעורבות האמריקאית, בשורה רעה ליציבות האזור ולמאבק בפרוליפרציה של טילים. 

1. יואל גוז'נסקי, "האופציה הגרעינית הסעודית", מבט על, גיליון 176, 25 באפריל 2010.

סוג הפרסום: מבט על | נושאים: העולם הערבי, יחסי ישראל-ארצות הברית, ישראל-סין, מדינות המפרץ
English
ביטחון לאומי, פייק ניוז והקרב על התודעה בעידן הדיגיטלי
7 בנובמבר, 2019
המכון למחקרי ביטחון לאומי, Chaim Levanon Street, Tel Aviv-Yafo, Israel
כנס בינלאומי שיתמקד בהשפעות של תופעות הפייק ניוז, פוסט-אמת ומאמצי השפעה על קבלת החלטות בנושאי ביטחון לאומי בעידן הדיגיטלי. נערך בשיתוף עם King’s Centre for Strategic Communications (KCSC) at King’s...
לדף האירוע>>>
  • פופולרי
  • אחרונים
מתווה אסטרטגי לזירה הישראלית—פלסטינית
עמוס ידליןאודי דקלקים לביא
תקציב הביטחון לשנים 2018-2017
שמואל אבןערן ישיב
הערכה אסטרטגית לישראל 2017-2016
ענת קורץשלמה ברום
האיום האיראני בסוריה – הכצעקתה?
אודי דקלכרמית ולנסי
איראן תוקעת יתדות בסוריה
אפרים קם
ההפגנות במצרים: קריאת השכמה?
אופיר וינטראורית פרלוב
קווים מנחים לתפיסת ביטחון לישראל
גדי איזנקוטגבי סיבוני
אתגרי פנים מאיצים פרגמטיזציה רוסית מול המערב
דניאל ראקוב
מתווה אסטרטגי לזירה הישראלית—פלסטינית
עמוס ידליןאודי דקלקים לביא
הערכה אסטרטגית לישראל 2017-2016
ענת קורץשלמה ברום
קווי מתאר מדיניים וצבאיים לעימות עתידי עם חזבאללה
גדעון סעררון טירה
תפיסת ביטחון לאומי מעודכנת לישראל
אודי דקלעומר עינב
headline-heb1 memo196_6-1 89205-1_Kol Koreh 89477-10-banners-660x400-2 2020

על המחבר/ת

יפתח שפיר
יפתח שפיר

פרסומים נוספים בנושא

הטלטלה בצפון אפריקה משקפת חזונות מתחרים לסדר...

16 באפריל, 2019
מבט על, אפריקה

ביטחון לאומי במציאות ׳נזילה׳

28 במרץ, 2019
מזכרים, אירופה

אתגר המדינתיוּת של מצרים אחרי 'האביב הערבי'

28 במרץ, 2019
פרק בקובץ, האביב הערבי

הכנס השנתי הבינלאומי ה-12: סיכום ותובנות

20 במרץ, 2019
פרסום מיוחד, איראן

תסיסה בצפון אפריקה: מה מבשרות המחאות...

14 במרץ, 2019
מבט על, אפריקה

הטלטלה בת שמונה - אפשרויות מתחרות להבנת...

25 בפברואר, 2019
מבט על, איראן
  • מחקר
  • זירות
    • יחסי ישראל-ארה"ב
    • רוסיה
    • ישראל-סין
    • אירופה
    • איראן
    • מדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • סוריה
    • לבנון
    • חזבאללה
    • יחסי ישראל - פלסטינים
    • נושאים
    • בקרת נשק וביטחון אזורי
    • משפט וביטחון לאומי
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • ביטחון סייבר
    • אנרגיה, מים ותשתיות
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • צבא ואסטרטגיה
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
  • פרויקטים
    • תכנית ליפקין-שחק
    • מתווה אסטרטגי לזירה הישראלית—פלסטינית
    • יהדות ארצות הברית כמרכיב בביטחון הלאומי
    • החזית האזרחית בישראל
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • צבא וחברה
    • תקשורת וביטחון לאומי
    • דעת קהל וביטחון לאומי
    • דה-לגיטימציה ו- BDS
    • המרכז למשא ומתן יישומי
    • תפיסת הביטחון
    • איומים קיומיים על מדינת ישראל
    • היום שאחרי עבאס – משמעויות אסטרטגיות לישראל בתרחישים אפשריים
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • הערכה אסטרטגית לישראל
    • עדכן אסטרטגי
    • סייבר, מודיעין וביטחון
    • צבא ואסטרטגיה
    • מזכרים
    • ספרים
    • שורטי
    • מעבר לרשת
    • ידיעון חודשי
    • ארכיון
  • אודות
    • ייעוד ומטרות
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הוועד המנהל
    • חבר הנאמנים הישראלי
    • חבר הנאמנים הבינלאומי
    • מרכז מידע
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
  • מדיה
  • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית
  • אירועים
  • צוות
  • צור קשר
  • ניוזלטר
  • English
חיים לבנון 40 ת.ד. 39950 תל אביב | טלפון: 03-6400400 | פקס: -03-7447590 | דוא"ל: info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.