חידוש פולמוס החלוקה: השלכות מלחמת ששת הימים על הפוליטיקה הישראלית ומעמדה הבינלאומי של ישראל

מלחמת ששת הימים שינתה באופן חד וברור את מעמדה האסטרטגי של מדינת ישראל במזרח התיכון. ממדינה קטנה המצליחה אמנם להגן ולשמור על קיומה למרות הסכנות האורבות לה מכול שכנותיה הנהנות מגיבוי סובייטי ומעושר הנפט, היא הפכה למעצמה אזורית שאין ספק בעדיפות כוחה הצבאי. המלחמה גם הבהירה לעולם הערבי, אם כי לא תמיד במפורש, כי אין לו היכולת לחסל את מדינת ישראל. גם הקשיים שעמדו מול ישראל במלחמת יום הכיפורים לא שינו באופן יסודי עובדה זו. מלחמת ששת הימים העמידה את ישראל על מפת העולם בצורה דרמטית ומהפכנית, העניקה לה עומק אסטרטגי, מרחב תמרון ומעמד שלא היה לה קודם לכן בדעת הקהל העולמית, בקרב קברניטי המדיניות הבינלאומית ובציבורים היהודיים בעולם כולו. היה לכך מחיר — ניתוק היחסים הדיפלומטיים מצד הגוש הסובייטי ולאחר מכן מצד מדינות באפריקה — אולם המאזן החיובי היה ברור לכול.

מעֵבר להיבטים אלה, שנדונו בעשרות אם לא במאות ספרים ובאלפי מאמרים שפורסמו בארץ ומחוצה לה, היו למלחמת ששת הימים ולתוצאותיה השלכות מרחיקות לכת על השיח הפוליטי והמבנה הפנימי של ישראל, כמו גם על מעמדה הבינלאומי. למרות שלא הייתה זו כוונתה של ישראל בהחלטתה לצאת למלחמה, תוצאותיה פתחו מחדש את הדיון בסוגיה של חלוקת ארץ ישראל — סוגיה שהייתה אחת מנקודות המחלוקת העיקריות של היישוב היהודי בארץ ובתנועה הציונית בשנים הקריטיות שבין המלצות ועדת פיל ( 1938 ) ובין החלטת החלוקה של עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 . עוצמת החרדות ערב המלחמה ב־ 1967 , כמו גם עוצמת הניצחון, הסיחו את הדעת מתהליך זה, שמשמעותו התבררה רק בהדרגה ולעתים לא הופנמה לחלוטין.