הקרב במסגד ברפיח - שילוב של מאבקי כוח ותפיסות עולם, - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • מלחמת ישראל-איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • מלחמת ישראל-איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על הקרב במסגד ברפיח -- שילוב של מאבקי כוח ותפיסות עולם,

הקרב במסגד ברפיח -- שילוב של מאבקי כוח ותפיסות עולם,

מבט על, גיליון 125, 21 באוגוסט 2009.

English
יורם שוייצר

האירוע האלים האחרון בעזה, שהתנהל סביב מסגד אבן תיימיה ברפיח במחצית אוגוסט, בין חמאס לבין קבוצת תומכי אל-קאעדה מארגון "ג'ונד אנצאר אללה" וגרם למותם של יותר מעשרים איש ולפציעתם של עשרות רבות של פלסטינים, המחיש שוב את הדרך האלימה והיד הקשה וחסרת הרחמים בהן פועל חמאס נגד יריביו הפוליטיים. בה בעת נחשף באופן בוטה קיומו של מאבק כוחות בעל פוטנציאל נפיץ המתנהל בעזה על מידת שליטת החמאס באוכלוסיה ברצועה כמו גם על המחלוקת הקיימת בקרב האוכלוסייה המקומית לגבי הדרך בה ראוי לנהל את אורחות החיים ואת אופי השלטון הן בסוגיות פנימיות והן מול יריבים חיצוניים.


האירוע האלים האחרון בעזה, שהתנהל סביב מסגד אבן תיימיה ברפיח במחצית אוגוסט, בין חמאס לבין קבוצת תומכי אל-קאעדה מארגון "ג'ונד אנצאר אללה" וגרם למותם של יותר מעשרים איש ולפציעתם של עשרות רבות של פלסטינים, המחיש שוב את הדרך האלימה והיד הקשה וחסרת הרחמים בהן פועל חמאס נגד יריביו הפוליטיים. בה בעת נחשף באופן בוטה קיומו של מאבק כוחות בעל פוטנציאל נפיץ המתנהל בעזה על מידת שליטת החמאס באוכלוסיה ברצועה כמו גם על המחלוקת הקיימת בקרב האוכלוסייה המקומית לגבי הדרך בה ראוי לנהל את אורחות החיים ואת אופי השלטון הן בסוגיות פנימיות והן מול יריבים חיצוניים.

מול החמאס, כתנועת "האחים המוסלמים בפלסטין", המשלבת תפיסה דתית אסלאמית עם תפיסה לאומית פלסטינית פרטיקולארית, הדוגלת בהשתתפות פעילה בחיים הפוליטיים לצד הפעלת כוח צבאי וטרור, ניצב זרם רעיוני המזוהה עם התנועות הג'יהאדיסטיות-סלאפיות בעולם המוסלמי. קבוצות אלה רואות בהשתתפות חמאס בפעילות פוליטית על-פי כללים שאינם מוכתבים באופן בלעדי על ידי השריעה, סטייה מדרך האסלאם עד כדי האשמת הארגון בכפירה. בשונה מחמאס, הקבוצות הללו דוגלות בניהול מלחמה מתמדת, חסרת פשרות וריסונים נגד כל מי שמוגדר כאויב האסלאם, ודורשות לאמץ גישה זו בראש בראשונה בקונפליקט מול ישראל.

הכרזתו של שייח עבד אל לטיף מוסא, מנהיג "ג'ונד אנצאר אללה" במהלך תפילה במסגדו על הקמת "הנסיכות האסלאמית של פלסטין" הוותה ביטוי קיצוני ופומבי למחלוקת הזו ונתפסה על ידי חמאס כקריאת תיגר חמורה על הלגיטימיות של שלטונו שעליה לא יכול היה הארגון לעבור לסדר היום מבלי לדכא בכוח את הקבוצה המורדת.

מאז נבחר לראשות הממשלה הפלסטינית בבחירות בשנת 2006 שאף חמאס להשיג בלעדיות בניהול השלטון ברצועה, ולצורך כך כבר הוכיח בעבר כי לא יהסס להשתמש בכוח רב נגד כל מי שינסה לערער את שלטונו. חמאס נהג כך ביריביו מתנועת פתח, כאשר נציגיה מהרשות הפלסטינית סרבו לקבל עליהם את מרות כוחות הביטחון שלו. כתוצאה מהעימות האלים ביניהם הם סולקו מכל מוקדי הכוח שהחזיקו בהם ברצועה. כך גם עשה חמאס כשנתקל בערעור על שלטונו בעזה, מצד גורמים המזהים עצמם עם אל-קאעדה כדוגמת אנשי "צבא האסלאם", בראשות חמולת דוע'מוש, כשהללו סירבו לתביעת החמאס לשחרר משביו את העיתונאי הבריטי החטוף, אלן ג'ונסטון. כאשר הבינו ראשי חמאס כי המשך החזקתו של ג'ונסטון תפגע בתדמיתם ובלגיטימיות של שלטונם במערב, הם פעלו בנחרצות ובכוח לשחררו וכך גם פעלו מול אנשי חמולת דע'מוש, כאשר הללו סרבו להסגיר את אחד מאנשיהם לידי כוחות הביטחון.

ראוי להדגיש כי העימות במסגד ברפיח אינו מפתיע לנוכח המציאות הנרקמת בעזה בשנים האחרונות, מציאות שבה הזרם הסלאפי ג'האדיסטי צובר תנופה בקרב צעירים רבים אשר מצטרפים לקבוצות שונות המזדהות עם אל-קאעדה ועם זרם הג'האד העולמי. התופעה הזו זכתה לכינוי "ג'לג'לאת" על שם הכינוי שהופיע בקליפ שפורסם באחד האתרים באינטרנט ובו תואר גל הצעירים המוסלמים מרחבי העולם המצטרפים לג'האד העולמי כ"רעם מתגלגל" שירעיד את אמות הסיפים במערב. בקרב הקבוצות המשייכות עצמן לזרם הזה בעזה ניתן למצוא שמות כמו צבא האסלאם, צבא האומה, צבא המאמינים – אל-קאעדה בפלסטין, תחריר ועוד. היקף התופעה ומספר החברים הפעילים בקבוצות השונות אינו ידוע במדויק אך ההערכה היא כי מדובר בכמה עשרות פעילים וכמה מאות אוהדים ותומכים בכל אחת מהקבוצות הגדולות ומספרים קטנים יותר בקבוצות הקטנות. אופי פעילותן של קבוצות אלה וכוונתן לבצע פעילות טרור בכל מחיר מבטיח כי פוטנציאל הנזק שעלול להיגרם חורג בהרבה מעבר למידתם.

התגברות התמיכה בקבוצות הללו בשנים האחרונות נובעת בעיקר מאכזבתם של צעירים רבים בעזה, כולל חברים לשעבר בחמאס ובג'יהאד האסלאמי, מכך שלאחר שחמאס תפס את השלטון בעזה הוא נמנע מלהחיל לאלתר את שלטון השריעה, כנוהג המכוון והמנהל את חיי היום יום ובעיקר בשל הפסיביות שנוקט הארגון בלחימה מול ישראל. פעילים מקרב הקבוצות הללו פעלו ביוזמתם לאכיפת חוקי השריעה על סמלי "החילון" המערבי בעזה. הם תקפו בתי קפה וחתונות שבהן נוגנה מוסיקה, ללא הפרדה בין הנשים והגברים החוגגים, שרפו בתי אינטרנט-קפה, ואף ניסו לפגוע בזרים.

בעוד חמאס – המבקש לקבל לגיטימציה לשלטונו בעולם הערבי והמערבי – אימץ אסטרטגיה משולבת של הפעלת כוח וניהול הסכסוך מול ישראל בחסות הפסקות אש קצרות מועד (תהדיה), ראו חברי הקבוצות הג'האדיסטיות הסלאפיות הכרח בניהול לחימה מתמדת נגד ישראל מגבולותיה, ללא כל מגבלות וריסונים, הנובעים משיקולים מדיניים. גם לאחר מבצע 'עופרת יצוקה' הם המשיכו לנסות ולשגר רקטות לעבר ישראל ולפגוע בחיילי צה"ל, כולל בפעולת ראווה שסוכלה ביוני האחרון במעבר קרני (התקפת הסוסים).

בשלב זה, קשה לחזות כיצד תשפיע התקרית ברפיח על יחסי החמאס והקבוצות הסלאפיות-ג'האדיסטיות בעזה, במיוחד לנוכח דברי הביקורת החריפה וקריאות הנקם שנשמעו מקרבם נגד ראשי החמאס. ברור, כי גורמים אלה ינסו לנצל את האירוע לגיוס תמיכה בדרכם, ולהדגיש את בידולם מדרכו וממדיניותו של חמאס. למרות המאמצים שהשקיעו ראשי חמאס לאחר התקרית בניסיון להרגיע את הרוחות ולהגיע להבנות עם ראשי הקבוצות הללו על הימנעות משפיכות דמים וממעשי נקם, נראה כי אלה עשויים לכל היותר לדחות את העימות הצפוי הבא ביניהם. אולם, אין בכך כדי למנוע מהקבוצות האלו להמשיך ולגייס עוד צעירים לשורותיהם ולנסות לבצע פעולות טרור נגד ישראל במטרה ליצור פרובוקציה שתיאלץ את ישראל להגיב מול חמאס וכך לאתגר את מדיניות התהדיה בה נוקט חמאס.

מתוך שיקולי עלות-תועלת משמש חמאס – כמו גם משטרים ערביים אחרים באזור – כבלם לניסיונות הפיגוע והחדירה מצד גורמי הג'האד העולמי ותומכי אל-קאעדה לשטח ישראל מגבולה הדרומי. נראה כי למרות האתגרים והלחצים שעוד צפויים לחמאס מצד הגורמים הללו, לא תשתנה מדיניותו זו ואנשיו יקפידו לשמור על בלעדיות שלטונו גם אם יצטרך להשתמש בכוח ברוטאלי נגד המערערים עליו מכל זרם שהוא.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםטרור ולוחמה בעצימות נמוכהיחסי ישראל-פלסטינים
English

אירועים

לכל האירועים
המאבק המתמשך של ישראל על מעמדה הבינלאומי
11 בדצמבר, 2025
16:30 - 13:30

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25
Shutterstock
טרור איראני בזירה הבינלאומית – נקמה אפשרית בישראל
נוכח השהיית התגובה האיראנית להתנקשות בהנייה, עולה האפשרות כי בטהראן מתכננים לגבות מחיר מישראל בזירה הבינלאומית. כיצד יש להיערך לאתגר?
03/09/24
צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם
היום הנורא שנצרב בזיכרון האנושי ובדפי ההיסטוריה – ה-11 בספטמבר 2001 – היווה צומת דרכים מרכזי בהתמודדות הבינלאומית עם הטרור של ארגוני הסלפייה-ג'האדייה. הפיגועים המחרידים וחסרי התקדים בניו יורק ובוושינגטון הפכו את "הג'האד העולמי" מתופעה שולית בזירה הבינלאומית לאיום הטרור העיקרי מאז ועד היום. מתקפת הטרור ההיא שינתה את ההתייחסות של ארצות הברית ושל מדינות המערב כלפי האיום הגלובלי המתפתח, והן הפעילו נגדו מגוון אמצעים צבאיים, פוליטיים, משפטיים, דיפלומטיים וכלכליים ואף יצאו לשלוש מלחמות באפגניסטן, בעיראק ובסוריה בשם "המלחמה בטרור העולמי". מדינת ישראל, שצברה ניסיון רב בלחימה בטרור הפלסטיני והשיעי, נדרשה לבצע התאמות במדיניות הביטחון שלה למול הטרור הג'האדיסטי הסוני, שכוון נגד יעדים ישראליים ויהודיים בתוך ישראל, לאורך גבולותיה ומחוצה לה. ספר זה הוא הראשון שנכתב בעברית ובוחן במבט לאחור את פיגוע הטרור החמור ביותר בהיסטוריה ואת תוצאותיו בחלוף יותר משני עשורים. הוא כולל ניתוח נרחב של התפתחות ציר הטרור הסלפי-ג'האדי מהקמת אל-קאעדה ועד ארגון דאע"ש, שבשיאו קמה "המדינה האסלאמית" כישות מדינתית קצרת ימים, ששלטה על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה וגייסה אלפי מתנדבים מרחבי העולם למאבק אל מול ציר בינלאומי שלחם נגדה. הספר מתאר כיצד למרות אובדן הטריטוריה הגיאוגרפית של "המדינה האסלאמית" ועל אף ההצלחות בחיסול מנהיגי אל-קאעדה ודאע"ש, הגחלים של תופעת "הג'האד העולמי" עודן לוחשות במזרח התיכון, בערבות אפריקה ובכרכים הגדולים של אסיה, והעשן העולה מהן מרחף גם מעל מדינות המערב. פעילי הג'האד מצפים להתאוששות ולבואו של דור חדש שיפיח את להבות הטרור הסלפי-ג'האדי בצומת הבא.
29/06/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • מלחמת ישראל-איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.
לפודקאסט זה אין גרסת שמע