המשפט ההומניטרי הבין-לאומי בעימותים מזוינים על-לאומיים ואסימטריים: אתגרים עכשוויים מרכזיים - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים ספרים המשפט ההומניטרי הבין-לאומי בעימותים מזוינים על-לאומיים ואסימטריים: אתגרים עכשוויים מרכזיים

המשפט ההומניטרי הבין-לאומי בעימותים מזוינים על-לאומיים ואסימטריים: אתגרים עכשוויים מרכזיים

המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, 2017

לחצ/י לרכישת עותק דיגיטלי
English
אליאב ליבליך
אואן אלתרמן

על רקע המתח והממשק המתפתח בין דיני המלחמה והמשפט ההומניטרי הבין-לאומי לבין דיני זכויות אדם, עוסק ספר זה במסגרת הנורמטיבית המסדירה הפעלת כוח בעימותים חמושים על-לאומיים ואסימטריים. הספר סוקר את העמדות השונות בשיח הבין-לאומי בנוגע לדילמות הקיימות, מנסה לגשר ביניהן כל אימת שניתן, ועומד על מקרים שבהם גישור כזה אינו בר-השגה. במסגרת ההתמקדות בלוחמה האסימטרית, מתרכז המחקר שלפנינו בהיבטים הבעייתיים יותר של סוג לוחמה זה: כיצד ליישם את עיקרון ההבחנה (בין לוחמים לשאינם לוחמים, בין מטרות צבאיות לשאינן מטרות צבאיות) ואת דרישת המידתיות, וכיצד להבטיח ציות לחוק (במיוחד החובה לחקור הפרות לכאורה). התכלית של ספר זה היא לספק "מורה נבוכים" מעשי. לשם כך היה חיוני ללמוד את האתגרים, להבין את הדין הרלוונטי להם, ולזקק את ההבנות המשפטיות שנועדו להנחות את העושים במלאכה: יועצים משפטיים ושופטים, אך בראש ובראשונה מפקדים צבאיים המכירים בכך שבלוחמה העכשווית עליהם לדעת טוב יותר את ציפיותיו של הדין מהם.


לחצ/י כאן להסבר על אפשרויות רכישת הספר

 

תוכן עניינים

הקדמה

מפתח פסקי דין

מבוא

פרק 1: עימות מזוין על־לאומי ואסימטרי: הגדרה ומסגרת משפטית

פרק 2: עיקרון ההבחנה בעימות מזוין על־לאומי ואסימטרי: אנשים כמטרות תקיפה

פרק 3: עיקרון ההבחנה בלוחמה על־לאומית ואסימטרית: פגיעה מכוונת באובייקטים

פרק 4: מידתיות בלוחמה אסימטרית וסוגיות קשורות

פרק 5: מספר הערות על החובה לחקור הפרות לכאורה של המשפט הבין־לאומי במהלך עימות מזוין

הערות מסכמות

סיכום מפורט

מקורות נבחרים

==========================================================

 

מקורה של האפשרות להסדיר את דיני המלחמה מצויה בסוגי המלחמות שחוותה אירופה במהלך המאה התשע עשרה, ובמאמץ האירופי המשותף לשמר את מאזן הכוחות שהתקיים באותה עת. מלחמות אלה היו עימותים צבאיים קונבנציונליים ומובחנים, שנערכו בין צבאות מדינה סדירים שפעלו באזורים דלילי אוכלוסייה, על-פי עקרונות דומים ותוך שימוש באמצעי לוחמה דומים. דיני המלחמה הללו נוצרו באמצעות הסכמה משותפת בין הצדדים, ונאכפו מכוח ההבטחה והאיום הטמונים בעיקרון ההדדיות. במבט ראשון נראה שדינים כאלה אינם מתאימים להסדרת לוחמה אסימטרית, המתנהלת בין צבאות סדירים ובין מיליציות בלתי סדירות שאינן מדינות. דומה כי האתגר המהותי ביותר שמציבה לוחמה אסימטרית בפני יישומם של דיני המלחמה הוא ניצולם על-ידי המיליציות כנכס צבאי, באמצעות הפיכת ההגנה המשפטית על בלתי מעורבים בלחימה למגן ולבסיס למתקפות חסרות הבחנה.

אולם, לוחמה אסימטרית אינה תופעה חדשה. הניסיון והמשפט גם יחד מלמדים שלמרות חוסר הסימטריה, על היריב הסדיר לציית להוראות החוק, חרף שאלות שאכן מתעוררות באשר לישימותו ולפרשנותו. החלופה מסוכנת אף יותר לצבא הסדיר עצמו, ואינה הוגנת כלפי האזרחים הבלתי מעורבים בלחימה.

עליית העימות האסימטרי והעל־לאומי בשנים האחרונות וכניסתן לשימוש של טכנולוגיות לוחמה חדשות האיצו דיונים בדבר הצורך בחשיבה מחודשת על דיני המלחמה, או לפחות בעדכונם, כך שיתנו מענה לתנאי הלוחמה הנוכחיים. יש הטוענים ששבירת ההדדיות בין הצדדים הלוחמים משחררת את הצבא הסדיר ממחויבויותיו. אחרים גורסים שהמצב האסימטרי מחייב את הצד הסדיר להמציא משאבים נוספים, ואפילו לקחת על עצמו סיכונים נוספים, כדי להגן על אזרחים משני צדי המתרס. הוויכוח בין שתי העמדות עדיין סוער, אם כי דומה שהקריאות לשינוי רדיקלי בדיני המלחמה פחתו, ואפשר כבר להעריך הן את נקודות השוני והן את הקונצנזוס המסתמן באשר להמשך הדרך.

מטרת המחקר הנוכחי להציג את האתגרים המרכזיים שמציבה הלוחמה האסימטרית בפני דיני המלחמה, ואת המענה שמספק כיום הדין הבין־לאומי לאתגרים אלה. התכלית אינה לספק ניתוח אקדמי נוסף, אלא מורה נבוכים מעשי. לשם כך היה חיוני ללמוד את האתגרים, להבין את מטרות הדין הרלוונטי להם, ולזקק את התגובות המשפטיות שנועדו להנחות את אלה העוסקים בדין: יועצים משפטיים ושופטים, אך בראש ובראשונה מפקדים צבאיים המכירים בכך שבלוחמה העכשווית עליהם לדעת גם את ציפיותיו של הדין מהם.

במסגרת ההתמקדות בלוחמה האסימטרית, מתרכז המחקר שלפנינו בהיבטים הבעייתיים יותר של סוג לוחמה זה: כיצד ליישם את עיקרון ההבחנה (בין לוחמים לשאינם לוחמים, בין מטרות צבאיות לשאינן מטרות צבאיות) ואת דרישת המידתיות, וכיצד להבטיח ציות לחוק (במיוחד החובה לחקור הפרות לכאורה). המטרה של כל פרק בספר להציג בבואה נגישה ומושכלת של הדין העכשווי בהקשרו הרלוונטי.

המחקר נערך על-ידי אליאב ליבליך (שכתב את המבוא ואת כל הפרקים, למעט פרק 3) ואואן אלתרמן (שחיבר את פרק 3), בסיוע צוות בינלאומי מסור, שכלל את יעל בר הלל, לי־אן מקצ'סני, מגדלנה פצ'ולסקה ודגלאס פיקארד. החתומים מטה ליוו את העבודה והציעו הערות. אנו מבקשים להכיר תודה להערותיה ולהצעותיה של פנינה שרביט ברוך.

לבסוף, ברצוננו להביע תודה והערכה מיוחדות לקרן משפחת ניובאוור, שהפכה מחקר זה לאפשרי הודות לתוכנית למשפט בין־לאומי וביטחון לאומי, ולתמיכה שהעניק המכון למחקרי ביטחון לאומי.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום ספרים
נושאיםמשפט וביטחון לאומי
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Doaa Albaz / Anadolu
מבצע "מרכבות גדעון" – האם נחצים קווים אדומים?
מטרת מאמר זה היא להתריע מפני היבטים בעיתיים בתוכנית המבצע בעזה, העולים מתוך התבטאויות של הדרג המדיני ואשר עלולים להוות הפרה של הדין הבינלאומי ואף להגיע לכדי פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות
29/05/25
הפסקת פעילות אונר"א: מהלך ראוי המחייב הערכות מקדימה
ב-30 בינואר 2025 ייכנסו לתוקף חוקי אונר"א, שנועדו לנתק את הקשר בין מדינת ישראל לבין אונר"א במטרה להגביל ולצמצם את פעילות הסוכנות. בעוד האינטרס של ישראל בהפסקת פעילות אונר"א ברור ומוצדק, בוודאי נוכח הגילויים בדבר מעורבות אנשי הסוכנות באירועי ה-7 באוקטובר ובהתחשב בתפקיד שהיא ממלאת בהעמקת הסכסוך והתמשכותו, המהלך החקיקתי אינו משרת את האינטרסים של ישראל. מעבר לכך שהוא משמש תחמושת נוספת במערכה הבינלאומית נגד ישראל, יישום החקיקה עלול לגרור את ישראל להידרש למלא את מקומה של אונר"א. לכן, המלצתנו היא לדחות את כניסת החוקים לתוקף ולגבש תחילה אלטרנטיבה מיידית לאונר"א ברצועת עזה, יהודה ושומרון וירושלים, וכן תכנית חלופית לטווח הארוך על בסיס העקרונות הבאים : (1) מינוי גורם או גוף קבוע שיספק במקום אונר"א שירותים נדרשים לאוכלוסייה בעזה, במסגרת הדיונים על "היום שאחרי שלטון חמאס"; (2) קידום מהלך שיוביל לכך שהרשות הפלסטינית תמלא את ה"וואקום" שייווצר עם הפסקת פעילות אונר"א ביהודה ושומרון; (3) מימוש אחריותה של עיריית ירושלים לאספקת השירותים שמעניקה אונר"א כיום לתושבים הפלסטיניים במזרח העיר.
06/01/25
שאטרסטוק, חיים צח לע''מ
צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג החלטה חמורה ומסוכנת – ומה הלאה?
המשמעויות וההשלכות של ההחלטה התקדימית להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט
26/11/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.