ההתנקשות במחמד סלימאן – בחיפוש אחר מניע - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על ההתנקשות במחמד סלימאן – בחיפוש אחר מניע

ההתנקשות במחמד סלימאן – בחיפוש אחר מניע

מבט על, גיליון 67, 11 באוגוסט 2008.

English
אמיר קוליק

ב-1 באוגוסט חוסל ביריות הגנרל הסורי מחמד סלימאן, ככל הנראה, על חוף הים סמוך לעיר הסורית טרטוס. מאז מותו העלו עיתונאים ופרשנים שונים השערות לגבי זהות המתנקש וסיבת ההתנקשות. התשובה לשאלה זו טומנת בחובה משמעויות שונות, לעיתים מנוגדות, למשטר הסורי, לישראל ולגורמים אחרים באזור. כמו בכל חקירת רצח השאלה הבסיסית והחשובה ביותר הינה שאלת המניע. במילים פשוטות, מי יכול היה לרצות במותו של סלימאן ומדוע.


ב-1 באוגוסט חוסל ביריות הגנרל הסורי מחמד סלימאן, ככל הנראה, על חוף הים סמוך לעיר הסורית טרטוס. מאז מותו העלו עיתונאים ופרשנים שונים השערות לגבי זהות המתנקש וסיבת ההתנקשות. התשובה לשאלה זו טומנת בחובה משמעויות שונות, לעיתים מנוגדות, למשטר הסורי, לישראל ולגורמים אחרים באזור. כמו בכל חקירת רצח השאלה הבסיסית והחשובה ביותר הינה שאלת המניע. במילים פשוטות, מי יכול היה לרצות במותו של סלימאן ומדוע.

על מנת לנסות לענות על שאלה זו יש לבדוק תחילה מי היה האיש ובמה עסק. מעבר לשכבת ההנהגה הבכירה, מרבית האישים הסורים המעורבים בפוליטיקה הפנימית, לא כל שכן בתחום הביטחוני והצבאי, נותרים לרוב בצל, ואינם זוכים לכיסוי תקשורתי כלשהו. למקורות השונים אשר מסרו מאז מותו פרטים אודות מחמד סלימאן אינטרסים ותחומי עניין שונים ובהתאם גם אופי הדיווחים. גורמי מודיעין מערביים מסרו כי היה מעורב בפרויקט הגרעין הסורי, גורמי ביון אמריקאים קשרו את סלימאן להעברות חומרי לחימה כימיים מעיראק לסוריה בשנת 2003 ערב פלישת ארצות הברית למדינה; התקשורת הישראלית הצביעה על מעורבותו של סלימאן בהעברות נשק לחזבאללה; מקורות לבנוניים מסרו כי סלימאן היה עד מפתח בפרשת חיסולו של ראש הממשלה המנוח רפיק אל-חרירי, ואילו גורמי אופוזיציה סוריים הסבירו, כי הגנרל הסורי היה אחד האישים הקרובים ביותר לנשיא אסד ושלח ידו הן בעניינים ביטחוניים והן בענייני המפלגה. לפיכך, הסבירו גורמים אלה, מותו מצביע על "קלקולים" בצמרת הסורית. פרשנים שונים אף העלו את האפשרות הקונספירטיבית כי מדובר בחיסול אותו יזמו גורמי חזבאללה כ"סגירת חשבון" על חיסול עמאד מע'ניה בדמשק בחודש פברואר השנה. לבסוף, לאחר חמישה ימי שתיקה רועמת, מסרו גורמים סוריים רשמיים דיווח לאקוני אופייני בו אישרו כי הגנרל הסורי אכן חוסל וכי מתקיימת חקירה למציאת האשמים.

נראה כי ניתן לאפיין שלושה תחומים מרכזיים בהם עסק סלימאן: הראשון, סוגיות סוריות פנימיות הקשורות לענייני משטר ומפלגה; השני, נושאים צבאיים רגישים; השלישי, נושאים שונים הקשורים ללבנון, במסגרת זו היה קשור, ככל הנראה, הן לחזבאללה והן לגורמים אחרים בזירה הפוליטית הלבנונית. בכל אחד מתחומים אלה עשויים להימצא גורמים שונים בעלי מניעים מגוונים אשר היו רוצים לראות בהסתלקותו של סלימאן. המשמעות הנובעת מחיסול סלימאן על ידי כל אחד מגורמים אלה שונה.

הזירה הסורית הפנימית נראית כמורכבת ביותר. העובדה, כי סלימאן הוגדר כאחד מהאישים הקרובים ביותר לאסד מעלה מספר גורמים העשויים להיות רלוונטיים לחיסולו. הראשון, אחד מאישי הצמרת הסורית, וזאת כחלק ממאבק כוחות בתוך צמרת המשטר. . תהליך התבססותו של בשאר אל-אסד בשלטון מאז שנת 2000 לוותה בהדחת אישים בכירים שונים, בהזזתם ממוקדי כוח ובהצבתם של אחרים – ממקורבי הנשיא – תחתיהם. הדוגמאות הבולטות ביותר בהקשר זה הן פרישתו של שר ההגנה הסורי, מצטפא טלאס בשנת 2004 ובריחתו הדרמטית של סגן הנשיא עבד אל-חלים חדאם שנה לאחר מכן לצרפת. זאת ועוד, לאחר חיסולו של עמאד מע'ניה בדמשק, אף התפרסמו דיווחים שונים בדבר מתיחות בין אאצף שוכת, ראש המודיעין הצבאי, לבין בשאר אל-אסד.

מוקד מתיחות אחר קיים, ככל הנראה, בין שוכת לבין אחיו של אסד, מאהר, המשמש כמפקד כוח העילית, משמר הרפובליקה. בהקשר זה, חיסול אחד ממקורביו של הנשיא עשוי לשמש כמסר מגורמי אופוזיציה מחוץ או מתוך המשטר עצמו. בשלב זה יהיה זה יומרני לנסות להסיק מכך לגבי יציבותו של המשטר הסורי בכלל. יחד עם זאת, ברור כי בהיבט הפנים סורי המשמעות הנובעת מחיסול סלימאן עבור המשטר בדמשק מדאיגה, שכן הפעולה מעלה את האפשרות כי במעגל הקרוב לנשיא פועלים גורמים אשר אינם נאמנים לו. הדחות, "היעלמויות" או הגליות של אישים סורים בכירים בחודשים הקרובים בהחלט עשויים להיות קשורים להירצחו של סלימאן ולמאבקי כוח פנימיים בצמרת השלטון.

באשר לתחום עיסוקו השני של סלימאן, נושאים צבאים ופרויקטים מיוחדים, נוכח המידע החסר בתחום זה קשה להצביע על מניע או גורם ספציפי שירצה בחיסולו. אם אכן היה סלימאן פעיל בתחום זה הרי שוודאי נחשף למידע טכנולוגי רגיש וודאי גם לסודות מדינה אחרים. אלה וגם אלה אינם סיבה מספקת לחיסול על ידי גורמים פנימיים. למשטרו של אסד יש דרכים אחרות להרחיק אישים שונים ממוקדי כוח, חיסול אינו הדרך הנפוצה שבהן, אלא אם כן סלימאן התכוון בדרך כלשהי לנצל לרעה את הידע שצבר, למשל באמצעות עריקה למערב, כפי שעשה הגנרל האיראני לשעבר עלי רזא עסכרי בשנת 2007. מבחינה זו עשוי החיסול לשמש מבחינת המשטר הסורי גם נקמה וגם מסר פנימי.

תחום שלישי בו היה מעורב מחמד סלימאן הוא, ככל הנראה, הזירה הלבנונית. לאורך השנים נכוו אישים רבים אשר היו מעורבים בקלחת הלבנונית, וסיימו את חייהם. יתכן כי הגנרל הסורי התוסף גם הוא לרשימה. מספר גורמים עשויים להיות רלוונטיים בהקשר זה. גורם ראשון – המשטר הסורי; אם אכן נכונים הדיווחים מלבנון כי סלימאן היה עד חשוב בסוגית חיסולו של ראש הממשלה רפיק אל-חרירי, וכי הוא אמור היה להיות מזומן לחקירה בנושא, הרי שלנשיא הסורי עצמו היה אינטרס בהעלמותו של סלימאן. אפשרות זו איננה מנותקת מהמציאות, ודי אם נזכיר בהקשר זה את התאבדותו/חיסולו באוקטובר 2005 של ראזי כנעאן, שר הפנים הסורי אשר שימש במשך שנים כ"נציב" הסורי בלבנון.

גורם שני אשר עשוי היה לרצות במותו של מחמד סלימאן הינה ישראל—במידה ואכן נכונים הפרסומים כי היה מעורב בהעברות נשק – ובמיוחד נשק נגד מטוסים - לחזבאללה (Sunday Times, 10.8.08). אפשרות זו בהחלט "קורצת" ועשויה לעורר את דמיונם של חובבי פרשיות הריגול והלחימה המודיעינית החשאית. עם זאת, קשה לדעת אם סלימאן באמת היה משמעותי בכל הנוגע לקשר עם חזבאללה. בה בעת, ברור כי שיתוף הפעולה בין סוריה לבין הארגון הינו הדוק ואיננו עומד על אדם זה או אחר. לכן גם העלמותו של סלימאן לא תפסיק שיתוף פעולה זה, אלא לכל היותר תשבש אותו זמנית. יתרה מזו, מנקודת המבט הישראלית יתכן כי הסיכון שטומנת בחובה פעולה מעין זו רב על התועלת, שכן לאחר תקיפת הכור בסוריה בספטמבר וחיסולו של עמאד מע'ניה בו מואשמת ישראל, עשויה ההתנקשות במקורבו של הנשיא הסורי להיות "הקש שישבור את גב הגמל", וידחוף את שתי המדינות לעבר הסלמה מסוכנת.

לבסוף, האפשרות כי סלימאן חוסל על ידי גורם לבנוני פנימי, חזבאללה או אחר, נראית קלושה. חזבאללה קרוב מדי למשטר הסורי מכדי לסכן את קשריו בחיסול אישיות סורית בכירה. גורם לבנוני אחר היה עשוי אולי לרצות במותו של סלימאן, אך שיטת החיסול, ירי מכיוון הים והצורך במודיעין מדויק ואינטימי לביצוע פעולה מעין זו, מפחיתים את סבירותה של אפשרות זו. בהקשר זה, דווקא מכונית תופת או מטען צד היו עשויים להצביע על גורם לבנוני פנימי כאחראי לחיסול.

כך או כך, כפי שקורה פעמים רבות בפוליטיקה המזרח תיכונית, סביר כי מידע מוצק יותר על נסיבות החיסול והגורמים הקשורים אליו יופיע בדרך זו או אחרת בחודשים הקרובים. עד אז, יהיה אשר יהיה הגורם אשר אחראי למעשה, אין ספק שההתנקשות הזו מהווה מקור לדאגה בקרב המשטר הסורי והנשיא אסד עצמו.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםלבנון וחזבאללהסוריה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS
שעת כושר להכבדת הלחץ על חזבאללה
לאחר המערכה של צה"ל בלבנון, וברקע הפגיעה הקשה בציר השיעי והלחצים מבית ומחוץ, חזבאללה חלש מתמיד – ועל ישראל לפעול לניצול ההזדמנויות שהמצב מייצר לה
05/05/25
מפה אינטראקטיבית: החזית הלבנונית
מפה זו כוללת תיעוד של התקיפות הישראליות בלבנון ואת תקיפות חזבאללה בישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל, לרבות מבצע "חיצי הצפון". המפה אף מסמנת אזורים בהם נרשמו הפרות של הסכם הפסקת האש, וכן את חמשת מוצבי צה"ל הממוקמים מצפון לקו הכחול. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
09/03/25
REUTERS/Mohammed Yassin
השינוי הפוליטי בלבנון - אתגרים לישראל
לבנון נכנסת לעידן חדש לאחר בחירת הנשיא שהביאה לסיומו של וואקום שלטוני מתמשך, והמכה הקשה שספג חזבאללה במלחמה. מהן המשמעויות של השינויים המתרחשים בארץ הארזים, וכיצד הדבר משפיע על ישראל?
28/01/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.