פרסומים
בתוך: 'צוק איתן' - השלכות ולקחים, ענת קורץ ושלמה ברום, עורכים. המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, 2014
עקבו אחרינו בגוגל
מגבלותיה של ההרתעה הישראלית, כפי שהתגלו במבצע 'צוק איתן', מצביעות על כך שיעדיו של ראש הממשלה נתניהו — המשך החלשתו של חמאס ושיקום ההרתעה כלפיו — סותרים זה את זה. הבחירה האסטרטגית של ישראל בזירה הדרומית בהקשר זה היא בעצם בחירה בין שני תרחישים מרכזיים: חמאס מוחלש, אך קשה להרתעה; וחמאס מיוצב אל מול מנופי הרתעה אפקטיביים יותר. במאזן הכולל, חשיבות ההרתעה היא משנית לעומת היעד של החלשת חמאס. שימור מגמת ההיחלשות של חמאס — בכלים מדיניים־כלכליים ואף צבאיים במקרה הצורך — הוא יעד אקטיבי שנועד לייצר מציאות טובה יותר לישראל, ואילו יעד ההרתעה פסיבי יותר מטבעו, ותכליתו בעיקר להרוויח זמן בין סבבי הלחימה. הרתעה ישראלית, מוצלחת ככל שתהיה, תספק רק זמן נוסף לקראת סבב הלחימה הבא.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום פרק בקובץ