פרסומים

באוגוסט 2018 פורסם דו"ח ביקורת מיוחד של משרד מבקר המדינה, בעניין התמודדות משטרת ישראל עם אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית והישובים המעורבים. הדו"ח מפרט את הליקויים והכשלים של משטרת ישראל בהתמודדות מול תופעות פשיעה אלה, ועומד על סיבותיהם. מהמסמך ניתן להתרשם שמשטרת ישראל אינה מצליחה להתמודד עם עבירות אמצעי לחימה (אמל"ח) והשימוש בנשק ביישובים הערביים ולא עולה בידה לרכוש את אמון הציבור הערבי. גם אמצעי התקשורת השונים הצטרפו לביקורת על תפקוד המשטרה, ובסיקור דו"ח המבקר הודגשו כישלונותיה כעיקר הממצאים.

אירועי הירי והחזקת אמצעי לחימה ביישובים הערביים בישראל הן תופעות שכיחות שמוכרות היטב לתושבים הערביים, אך רחוקות מתודעתו ומעניינו של מרבית הציבור בישראל. על כן, לדו"ח המבקר ישנה חשיבות רבה בהצבת הנושא בסדר היום של החברה הישראלית. ניתן להסכים עם המבקר שקיימים קשיים אמתיים ואובייקטיביים בהתמודדות עם תופעות אלו, ולקבל את המלצותיו לצמצום היקפן. יחד עם זאת, בשונה מהתמונה המוצגת בדו"ח, ניתן לקבוע שמשטרת ישראל נוקטת מדיניות ברורה של התמודדות כנגד עברייני הנשק, ואף מצליחה במידה גוברת לייצר אמון בציבור הערבי. תמונה זו עולה גם מעיון בנתוני אירועי הירי משנת 2009 ועד לשנת 2017. ההסבר לכך נעוץ בתגבור משמעותי של תחנות המגזר הערבי במספר השוטרים (כך למשל, תחנת קדמה שמנתה בשנת 2008 כ-100 שוטרים מונה כיום כ-350 שוטרים), בפתיחת נקודות שחלקם הפכו לתחנות משטרה חדשות, וכן בטיפול ממוקד יותר לשיפור השירות ביישובי המגזר הערבי, המדגיש את הנגישות של הציבור לשירותי המשטרה. תמונה זו שונה מדו"ח המבקר המתבסס רק על השנים 2014 עד 2016.

באפריל 2016 הוקמה מנהלת המגזר הערבי במשטרת ישראל, כעדות לעליית העדיפות שמעניקה המשטרה לנושא, במטרה מוצהרת לשפר את הביטחון האישי ביישובים הערביים ולהגביר את האמון של החברה הערבית בגורמי האכיפה. הנתונים מראים, כי משטרת ישראל החלה בגיוס שוטרים מיד עם קבלת התקציבים, ועמדה על הצורך בגיוס שוטרים ערבים ושוטרים דוברי השפה הערבית. המבקר טוען, בצדק, שמשטרת ישראל אינה מצליחה לגייס כמות מספקת של שוטרים מוסלמים לתחנות בישובים הערביים, בהתאמה ליחסם בחברה. אולם, יש לתלות את הקולר בעניין זה בעיקר בחברה הערבית, שרחוקה מלעודד את בניה לשרת במשטרה. יחד עם זאת, הנתונים מראים כי יותר ויותר צעירים וצעירות ערביים מתגייסים כיום למשטרה ומקבלים על עצמם באומץ רב את הקשיים בהובלת השינוי. לפני פתיחת המנהלת התגייסו למשטרה בכל שנה כ-25 מוסלמים, בשנת 2016 (פתיחת המנהלת) גויסו 70 מוסלמים ובשנת 2017 גויסו 160 שוטרים מוסלמים.

תחנת קדמה יכולה להיות מקרה בוחן בתחום אירועי הירי. מהנתונים ניתן להבחין בעליה איטית ומתמדת בכמות האירועים שדווחו למשטרה בשנים 2008 ועד 2016. מגמה זו חופפת את העלייה בכמות השוטרים בתחנה. תקינת תחנת קדמה החלה לגדול בשנת 2011 עם פתיחת הנוכחות המשטרתית בטירה, ומאוחר יותר בשנת 2013 בכפר קאסם. מהנתונים ניתן לראות שעד לשנת 2011 כמות הדיווחים למשטרה היו דומים, ועמדו בממוצע של כ- 120 אירועים לשנה, אולם בשנים בהם גדלה תקינת התחנה חלה עליה חדה בכמות האירועים המדווחים, שהגיעו לשיא בשנים 2014 עד 2016 בהן עסק דוח מבקר המדינה.

מדו"ח מבקר המדינה ניתן אולי להסיק כי העלייה בכמות האירועים נגרמת בגלל העלייה בפשיעה. אולם ניתן גם לטעון שהעלייה נגרמה דווקא בגלל הפעילות המשטרתית הגוברת נוכח גיוס השוטרים, ובעיקר בגלל הזמינות לשירותי המשטרה, שמעלה את מספר המדווחים על פשיעה בכלל וירי בפרט. מניתוח הנתונים ניתן להבחין בתופעה חיובית בולטת לפיה יותר אזרחים מקומיים מתקשרים לדווח על אירועי הירי ומזדהים בפרטיהם, להבדיל מדיווחים אקראיים ואנונימיים בעבר. שינוי זה מצביע על התגברות המעורבות של החברה הערבית ורצונה לחולל שינוי, וכן על עלייה מסוימת באמון החברה במשטרה.

אמנם המצב הקיים רחוק מלהיות סביר, ויש צורך להעמיק את מעורבות החברה הערבית ולהגדיל באופן ניכר את האמון במשטרת ישראל, אולם חשוב גם להתייחס למגמות השינוי בתחומים אלה. כך, נתוני שנת 2017 הינם טובים מנתוני העבר, וניכרת ירידה בכמות אירועי הירי. ניתן לקבוע, אפוא, שהמאמצים שנעשו בעשור האחרון לפתיחת תחנות משטרה, לגיוס שוטרים ולרכישת מעורבות הציבור הערבי בלחימה בתופעה, החלו לתת את פירותיהם.