פרסומים
צבא ואסטרטגיה, גיליון 1, כרך 3, מאי 2011.
פעולת התמרון העיקרית של צה"ל הינה באופן מסורתי – חזיתית. פעולות בעומק שטח האויב הוקדשו תמיד למשימות מיוחדות, והשפעתן על משך הלחימה ותוצאותיה הייתה מוגבלת. לאור השתנותו של האיום, ראוי לשקול האם על צה"ל להמשיך ולמקד את התמרון שלו רק בחזית, או לבחון בניית יכולת לבצע תמרון משמעותי גם בעומק. מטבע הדברים, העברה של כוח תמרון משמעותי, הפעלתו ותִחזוקו בעומק, יחייבו התבססות על יכולות ימיות כפלטפורמה העיקרית. יכולות הסער האוויריות יהוו מרכיב תומך ומשלים להן.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום צבא ואסטרטגיה
נושאיםצבא ואסטרטגיה