פרסומים

הממשל האמריקאי הנוכחי מקדם עסקת ענק בשווי של למעלה מ-700 מיליון דולר למכירת מנועי F110 לטורקיה עבור פרויקט מטוס ה-KAAN. חרף ניסיונות הממשל לעקוף את חסמי הקונגרס, המהלך אינו אירוע מבודד אלא מאיץ אסטרטגי שנועד לסלול את חזרתה המלאה של אנקרה לתוכנית ה-F-35. בעוד שהרציונל בוושינגטון חותר לשמר את טורקיה כעוגן בנאט"ו, בפועל הוא מייצר דילמה חריפה ומציב משולש סיכונים כבדי משקל: ערעור נאט"ו מבפנים: העצמת שחקן המנהל תחרות אגרסיבית מול בנות ברית מערביות (כמו יוון) ומקבע נוכחות צבאית מתריסה בקפריסין. הזנת החיכוך האזורי: מתן לגיטימציה למעצמה תחרותית המעניקה מקלט לחמאס ותומכת במשטר א-שרע בסוריה. סיכון מערכתי לרשת ה-F-35 הגלובלית: הצבת יכולות דור 5 בסמיכות למערכות ה-S-400 הרוסיות מעמידה בסכנת פיצוח את ביטחון המידע של הפלטפורמה כולה. איום זה אינו מתמצה בשחיקת היתרון היחסי של ישראל וחשיפת תעשיותיה, אלא מהווה איום ישיר על כל מדינה בעולם שהצטיידה ב-F-35, לצד חשש מהפצת מטוסי ה-KAAN לצבאות נוספים במרחב הסוני

בינה מלאכותית משתלבת כיום בליבת העשייה הביטחונית, המודיעינית והכלכלית, אך אמינותה נשענת לחלוטין על שלמות הנתונים שמהם היא לומדת. במזכר חדש מאת ד"ר שי הרשקוביץ, נבחנת אחת מנקודות התורפה המשמעותיות ביותר בעידן הבינה המלאכותית: "הרעלת נתונים" – מניפולציה חשאית ומכוונת של מערכי נתונים או מודלים. המזכר מראה כיצד איום זה חורג מבעיית סייבר טכנית ומהווה איום אסטרטגי וקוגניטיבי עמוק. יריבים יכולים לנצל חולשות אלו כדי להטמיע "הרעלות רדומות", שיישארו בלתי מורגשות בשגרה אך יעוותו את תהליכי קבלת ההחלטות ברגעי משבר. המזכר המנתח את ממדי האיום האסימטרי ומציג שורת המלצות אסטרטגיות לבניית חוסן לאומי ומוסדי מול אתגר זה.

כיצד באה לידי ביטוי האסטרטגיה של אזרבייג'ן, שותפתה הקרובה של ישראל, במהלך המלחמה במדינה השכנה לה?