פרסומים

תמורות במערך המילואים משפיעות על חלקים נוספים בצה"ל כמו המערך הסדיר ומערך הקבע. לפיכך, בחינה ממוקדת של שינוי בהרכב מערך המילואים — כפי שנבחן במאמר הזה בנוגע למבנה הארגוני של מג"דים במנמ"ש — הוא הכרחי לא רק להבנת המקרה עצמו כי אם גם להבנת שינויים עכשוויים ופוטנציאליים בכלל חלקי המערכת הצבאית. במאמר הנוכחי הוצגו האתגרים הנובעים מהמבנה הארגוני של מג"דים במנמ"ש. הודגש שמדובר באתגרים גם למג"דים שבמנמ"ש וגם למערכת הצבאית כולה, והוצגו כמה פתרונות אפשריים לאתגרים האלה שאותם העלו המפקדים שרואיינו ושאותם אף יישמו בגדודיהם. גבולות חדירים להשפעות שונות קיימים לא רק בין מערך המילואים לבין המערך הסדיר בצה"ל כי אם גם בין מערך המילואים לחברה האזרחית ולכן הם הופכים את מערך המילואים לסיסמוגרף לרחשי החברה. משמעות הדבר: מערך המילואים רגיש, חשוף ופגיע לתמורות בחברה האזרחית עוד לפני שאר מרכיביו של הצבא. ובהקשר של המאמר הזה: יש לזכור שלצד היתרונות וההזדמנויות הטמונים ביישום המבנה הארגוני של מג"דים במנמ"ש יש גם סיכונים וחסרונות הטמונים בהשלכות החברתיות של הפיכת המבנה הארגוני הזה לשכיח בצה"ל. אין זה סוד שמספר האזרחים הישראלים המשרתים במילואים הולך ופוחת ושנטל השירות נופל על כתפיה של קבוצה חברתית קטנה. במקביל לכך מתפתח ניכור הולך וגדל בין החברה האזרחית לבין אנשי הקבע. מגמה כזאת עלולה ליצור פערים וקרעים בתוך המערכת הגדודית במקרה שהמג"ד הוא איש קבע ואילו פקודיו הם אנשי מילואים. הפערים והקיטוב בין המג"ד במנמ"ש לבין משרתי המילואים אף עלול לגדול כתוצאה מהתרבות הארגונית השונה שממנה מגיעים שני הצדדים. לסיום, נראה כי התופעה הזאת של תפקיד משני מתחילה לזלוג גם לדרגות נמוכות יותר בגדודים, ולא רק סמג"דים במנמ"ש אלא אף מ"פים במנמ"ש הופכים לתופעה יותר ויותר נפוצה. המערכת הצבאית והחברה הישראלית בכללותה נדרשות לעקוב אחרי המגמות האלה ולבחון את השפעתן בשני הכיוונים.