שיגור הלווין הישראלי TecSAR - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על שיגור הלווין הישראלי TecSAR

שיגור הלווין הישראלי TecSAR

מבט על, גיליון 44, 12 בפברואר 2008.

English
יפתח שפיר

הלווין הישראלי TecSAR שוגר ב-21 בינואר, באמצעות משגר הלווינים ההודי PSLV-C10 , מאתר השיגור SDSC ב- Sriharikota בדרום מזרח הודו. הוא נכנס למסלולו כ-80 דקות לאחר השיגור. ב-31 בינואר, כעשרה ימים לאחר שיגורו, שידר הלווין את תמונותיו הראשונות. התמונות, שצולמו בלילה סוער, הוגדרו על ידי אנשי התעשייה האווירית כבעלות איכות יוצאת מן הכלל. לווין ה-TecSAR הוא ללא ספק פריצת דרך טכנולוגית לתעשייה הביטחונית הישראלית. זהו לווין מתקדם, שאין כמוהו רבים בעולם. הוא ייחודי גם ביכולתו, וגם בגודלו (לוויני הביון האמריקנים המקבילים כבדים ממנו בהרבה). למערכת הביטחון הוא יעניק יכולת כיסוי של המזרח התיכון כולו. יחד עם לווין האופק–7 יאפשר ה- TecSAR מספר גדול יותר של "ביקורים" בנקודות חמות בפרק זמן נתון. ומעל לכל יוסיף ה-TecSAR יכולת כיסוי גם בלילה ובכל תנאי מזג אוויר.


הלווין הישראלי TecSAR שוגר ב-21 בינואר, באמצעות משגר הלווינים ההודי PSLV-C10 , מאתר השיגור SDSC ב- Sriharikotaבדרום מזרח הודו. הוא נכנס למסלולו כ-80 דקות לאחר השיגור. ב-31 בינואר, כעשרה ימים לאחר שיגורו, שידר הלווין את תמונותיו הראשונות..התמונות, שצולמו בלילה סוער, הוגדרו על ידי אנשי התעשייה האווירית כבעלות איכות יוצאת מן הכלל.

TecSAR נבנה על ידי מפעל מבת חלל של התעשייה האווירית והוא נושא מערכות של אלתא וחברות ישראליות נוספות (רפאל, תדיראן ספקטראלינק, רוקאר). הוא מצטרף ללוויני הביון מתוצרת התעשייה האווירית הישראלית המצויים כבר בחלל – הלווין אופק-7, ששוגר ב-יוני 2007 והלווין EROS-B, ששוגר ב-אפריל 2006. עם זאת, הלוויין TecSAR ייחודי בכמה וכמה מובנים. ראשית, לווין ה-TecSAR הוא לווין המשתמש בטכנולוגיתSynthetic Aperture Radar (SAR) לספק צילומים של פני הקרקע. מאחר שהתמונות מופקות באמצעות מכ"ם ולא באמצעות אור נראה, מסוגל הלווין לספק חוזי הן ביום והן בלילה, וגם דרך עננים. נתוניו המבצעיים של הלווין חסויים, אך נמסר כי הוא יהיה מסוגל לספק חוזי ברמת רזולוציה גבוהה, המספיקה לצרכי מודיעין צבאיים. הלווין מסוגל לפעול בכמה אופני פעולה, כולל סריקות שטח נרחב, מגוון של כיסויי רצועה, ומגוון של כיסויי נקודה. מובן מאליו שכל אופן פעולה מספק חוזי ברמת רזולוציה שונה. כוונונו של הלווין נעשה הן על ידי ניהוג אלקטרוני של אלומת המכ"מ והן על ידי ניהוג פיסי של גוף הלווין. יכולות אלו נדחסו בלווין קטן יחסית. משקלו של ה-TecSAR הוא כ-300 ק"ג, ומתוכם כ-100 ק"ג בלבד הם מטענו הייעודי. משקלו הקטן מאפשר גמישות וזריזות בהפעלתו – כלומר, למפעיליו יכולת להסיט את האנטנה שלו ממטרה למטרה בפרקי זמן קצרים מאוד.

אלמנט חריג נוסף היה בבחירת אמצעי השיגור. עד כה העדיפה ישראל לשגר את לוויני הביון שלה מסדרת "אופק" בכוחות עצמה, באמצעות משגר ה"שביט". לשיגור באמצעות ה"שביט" היו מספר יתרונות. ראשית, אי תלות בגורם זר כלשהו. יכולת שיגור עצמאית, בפרט בתקופת חרום, בה עלולה ישראל להיות נתונה לאמברגו, עשויה להתברר כחיונית. שנית, יכולת שיגור לווינים היא מרכיב חשוב בכושר ההרתעה של ישראל, משום שהיא יכולה תמיד להיתרגם ליכולת שיגור טילי קרקע-קרקע. אנליסטים זרים מרבים, זה מכבר, לתרגם את כושר השיגור של ה"שביט" ליכולת שיגור מטען קרבי, במשקל של כטונה אחת, לטווחים של כ-4000 ק"מ. שלישית, יכולת שיגור לווינים מציבה את ישראל בחזית היכולת הטכנולוגית העולמית. זאת משום שמעט מאוד מדינות בעולם מחזיקות בכושר שיגור לווינים עצמאי.
אולם לשימוש ב"שביט" היו מספר חסרונות. החשוב בהם – מגבלת המסלולים האפשריים ללווין. שיגור משטח מדינת ישראל מחייב שיגור מערבה, לכיוון הים, על מנת למנוע נפילת השלבים הראשונים של המשגר (או הלווין עצמו במקרה של תקלה) על אזורים מאוכלסים, או בשטח מדינה זרה. שיגור לכיוון מערב, הפוך לתנועת כדור הארץ, מגביל מאוד את משקל הלווינים שהמשגר מסוגל לשאת. בעבר חוותה ישראל מספר כישלונות בשיגור – האחרון בהם היה כישלונו של הלווין אופק-6 ב-מארס 2004. יצוין כי כישלונות כאלה אינם נדירים בתעשיית השיגורים, ושיעור כישלונות של כמה אחוזים נחשב כמעט כסטנדרט בתעשייה. במקרים כאלה, קשרים ביטחוניים וניסיון מבצעי וטכני עם שותף אחר יכול לתרום לשיגור חליפי בשעת הצורך.

ישראל השתמשה בעבר בשירותיהם של משגרי לווינים זרים, מסחריים, מסיבות שונות. לוויני התקשורת "עמוס", שוגרו כולם על ידי משגרים מסחריים, משום שלישראל אין לא את היכולת ולא את המיקום הגיאוגראפי הדרושים להציב לווין תקשורת בחלל. (לוויני תקשורת חגים במסלול גיאוסינכרוני, בנקודה קבועה מעל קו המשווה, והם כבדים בהרבה מלוויני הביון מסדרת "אופק"). בנוסף לכך, גם לוויני סדרת EROS, שהם לוויני חוזי מסחריים הדומים ללווייני סדרת "אופק" שוגרו באמצעות משגרים מסחריים. (שני הלווינים בסדרה שוגרו באמצעות משגרי לווינים רוסיים, למסלולים כמעט קוטביים, המאפשרים כיסוי כמעט גלובאלי).

שיגור ה-TecSAR הוא שימוש ישראלי ראשון במשגר הלווינים הקוטבי ההודי PSLV, שאפשר לישראל לשגר את הלווין למסלול בלתי אפשרי מישראל – הלווין שוגר למסלול בין הגבהים 450-580 ק"מ, בנטייה של 41 מעלות. משמעות הדבר היא שהוא נע ממערב למזרח, בניגוד ללווייני הביון הישראלים ששוגרו מישראל.

עבור ההודים היה השיגור צעד חשוב בעיקר בתהליך הכנסתו של משגר הלווינים PSLV לשוק שיגורי הלוויינים. ה-PSLV, ששוגר לראשונה ב-1994, ביצע עד היום 11 שיגורים מוצלחים, אולם השיגור המסחרי המשמעותי הראשון שלו התקיים רק באפריל 2007. יצוין כי בשל ההתנגדות הפוליטית החריפה מבית לשיתוף פעולה ביטחוני נרחב מדי עם ישראל הדגישו ההודים את האופי המסחרי גרידא של השיגור.

לווין ה-TecSAR הוא ללא ספק פריצת דרך טכנולוגית לתעשייה הביטחונית הישראלית. זהו לווין מתקדם, שאין כמוהו רבים בעולם. הוא ייחודי גם ביכולתו, וגם בגודלו (לוויני הביון האמריקנים המקבילים כבדים ממנו בהרבה). למערכת הביטחון הוא יעניק יכולת כיסוי של המזרח התיכון כולו. יחד עם לווין האופק–7 יאפשר ה- TecSAR מספר גדול יותר של "ביקורים" בנקודות חמות בפרק זמן נתון. ומעל לכל יוסיף ה-TecSAR יכולת כיסוי גם בלילה ובכל תנאי מזג אוויר.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםטכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומיחוסן חברתי והחברה הישראלית
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
ענני תחרות – עלייתה של סין בשוק הענן במזרח התיכון
הנוכחות הטכנולוגית של סין במזה"ת הולכת ומתרחבת – והשתלבותה בשוק הענן האזורי היא דוגמה אחת מני רבות. אילו אתגרים מציבים צעדים אלה בפני ישראל?
26/05/25
דוברות משרד הביטחון
לייזר רב עוצמה ליירוט רקטות וטילים בשדה הקרב העתידי – מצב הפיתוח בעולם ובישראל
המאמר סוקר את הפיתוחים השונים במדינות שונות באסיה, כולל ישראל, באירופה וכן בארצות הברית בנושא לייזרים רבי עוצמה ככלי נשק בשדה הקרב העתידי. מטרת המאמר היא העמקת הידע של הציבור ומקבלי החלטות בדבר ההתפתחויות החשובות בתחום אמצעי הלחימה בשדה הקרב העתידי. לקרן הלייזר יש תכונות ייחודיות המאפשרות יישום מגוון של יתרונותיה בשדה הקרב. השדרוג של מערכות הלייזר להספקים גבוהים – קילוואטים (אלפי ואטים) ומגה-וואטים (מיליוני ואטים) – מאפשר השמדת איומים אוויריים כגון רקטות, כטב"מים ורחפנים, ובתנאים מסוימים גם השמדת טילים בליסטיים. מרבית המדינות מפתחות נשק לייזר בהספקים של קילוואטים אחדים עד 100 קילוואט כנגד איומים רקטיים, ארטילריים או כטב"מים. מעצמות כגון ארצות הברית, רוסיה וסין מתכננות גם מערכות לייזר רב עוצמה לטווחים ארוכים, כדי לפגוע ולהשמיד מטרות בחלל. מדינת ישראל נמצאת בחזית פיתוח מערכות נשק לייזר מתקדמות עם פיתוחים ייחודיים, המאפשרים להביא את קרן הלייזר העוצמתית אל המטרה בדיוק מרבי תוך גרימת נזק למטרות עוינות. על מדינת ישראל להמשיך לשדרג את מערכת נשק הלייזר להספקים גבוהים ולפלטפורמות מוטסות כדי ליירט מגוון רחב של איומים, כולל אלה של טילים בליסטיים ארוכי טווח ממדינות 'המעגל השלישי', וזאת כחלק בלתי נפרד ממעטפת ההגנה של מדינת ישראל מפני איום רקטי או טילי.
25/05/25
Wolfgang Schwan / Anadolu Agency
מהפכת רחפני FPV ומשמעויותיה בלוחמת היבשה ובממדים נוספים
מהפכת רחפני FPV משנה בצורה עמוקה את לוחמת היבשה – זה לא רק אמצעי לחימה חדש בתפוצה רחבה אלא שינוי משמעותי בטכניקות הלחימה, בהתארגנות הכוח ובאופן ניהול הקרב הטקטי (מהות התחבולה). הניסיון של אוקראינה לבצע מתקפת נגד מערכתית בקיץ 2023 באמצעות כוחותיה הצבאיים, שהתבססו על דוקטרינת נאט"ו (מבנה וארגון לקרב, אמל"ח ותו"ל), נכשל כישלון חרוץ. ספק אם הגנרלים בברית נאט"ו הבינו את עומק השינוי בשדה הקרב. הדרך להבין את מהות השינוי מתחילה בהבנת ייחודיות האמל"ח, אבל חייבת להמשיך בשינויים הנגזרים מדרך הפעולה של הכוח היבשתי המשולב – לא ניתן לנתח את הקרבות באוקראינה בעיניים המקובעות על תפיסות טרום מהפכת ה-FPV (טקטיקות של המלחמה הקרה ועידן המבצעים נגד טרור). צבאות רוסיה ואוקראינה נלחמים בשנתיים האחרונות בשדה הקרב המשתנה החדש – מה שהם כבר הספיקו לשכוח אנחנו עדיין לא למדנו. מי שייכנס לקרב במלחמה הבאה ללא הטמעת מהפכת ה-FPV יפסיד בנוקאאוט ולא בנקודות.
21/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.