פרסומים
מזכר 183, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, אוקטובר 2018
מערך המילואים הוא אחד המרכיבים המרכזיים ביכולתו של צה"ל לנצח במלחמה. המערך עומד על שתי רגליים: רגל צבאית־מקצועית ורגל לאומית־חברתית. הרגל הצבאית היא מבנה כוח המתאים לקשת האיומים ומותאם למגבלות הכלכליות וליכולת הדמוגרפית של המדינה. הרגל הלאומית־חברתית היא המוסד המכונה "צבא העם". בתחילת העשור האחרון טען יגיל לוי כי "צבא המילואים שוקע". במאמר הזה מוצגות הבנות שהתגבשו בנוגע למערך המילואים בשנים האחרונות על בסיס שני מקורות: הניסיון האישי של הכותב, בהיותו מפקד בסדיר ובמילואים ומחקר שערך. משני המקורות האלה עולה שיש להסתייג מהטענה בנוגע ל"שקיעתו של צבא המילואים". המאמר שלהלן כולל שני חלקים. בחלק הראשון מוצגות שלוש הבנות מרכזיות מתוך הניסיון שצברתי בהיותי מפקד )בסדיר ובמילואים(. שלוש ההבנות הן: מערך המילואים הוא הוויה שמחייבת תודעה; אימון מבצעי הוא תנאי שבלעדיו לא יכול לוחם להפוך לאפקטיבי; חיוניותה של הסביבה המשפחתית. בחלק השני מוצגות הבנות מתוך מחקר שבחן את שירות המילואים בישראל.