מלחמת לבנון השנייה: מגבלות החשיבה האסטרטגית - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים פרק בקובץ מלחמת לבנון השנייה: מגבלות החשיבה האסטרטגית

מלחמת לבנון השנייה: מגבלות החשיבה האסטרטגית

מזכר 161, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, דצמבר 2016

אודי דקל

ישראל יצאה מלבנון בשנת 2000 מבלי לתאם את התנאים לפינוי רצועת הביטחון בדרום המדינה עם ממשלת לבנון, אך עשתה זאת בתיאום עם האומות המאוחדות: נציגי מזכ״ל האו״ם קבעו את ״הקו הכחול״ כקו התיחום בין ישראל ללבנון — לשם קביעת הגבול הסופי נדרשת הסכמת שתי המדינות — ועל בסיס זה האו״ם אישר בהצהרה כי ישראל נסוגה מכל שטחי לבנון, למעט צפון הכפר ע׳ג׳ר.

חזבאללה ניצל את עזיבתו המהירה של צה״ל ואת הריק שנוצר בדרום לבנון לשורה של צעדים: טיפוח נרטיב הניצחון, לפיו ישראל לא הצליחה להתמודד עם פעולות ״ההתנגדות״ של הארגון וניגפה בפניו; השתלטות בפועל על השטחים שפינתה ישראל בדרום לבנון, התבססות בהם והפיכת הארגון לאדון השטח, תוך ביצוע פרובוקציות נגד ישראל; חיזוק ההשפעה במערכת הפוליטית הלבנונית, כולל השתתפות בבחירות והצטרפות לממשלת לבנון; בניית כוחו הצבאי של הארגון, בסיוען של סוריה ואיראן, ובכלל זה הצטיידות במערכות טילי קרקע־קרקע ורקטות קרקע־קרקע לטווחים בינוניים (עד 250 ק״מ), במערכות טילים מתקדמות ונישאות נגד טנקים ונגד מטוסים, בכלי טיס בלתי מאוישים למודיעין ולתקיפה ובטילי חוף־ים; בניית תשתיות תת־קרקעיות לשיגור, למסתור ולמערכות מודיעין ושליטה; ארגון מחדש של התפיסה האסטרטגית, תוך התבססות על יכולות אש של צבא סדיר ותפיסת הפעלה של לוחמת גרילה, לצד ארגון מחדש של מבנה הפיקוד והשליטה; הענקת סיוע ישיר ועקיף לארגוני הטרור הפלסטיניים בתכנון פיגועים, במימון ובחימוש.

במקביל לצעדים תשתיתיים של בניין הכוח ומיצוב פוליטי בלבנון, המשיך חזבאללה בפעילות טרור, ששיאה היה חטיפת שלושה חיילים ישראליים בגזרת הר דב באוקטובר 2000( עת ישראל נקלעה לאינתיפאדה השנייה בזירה הפלסטינית), ולאחר מכן עוד מספר ניסיונות כושלים לחטיפת חיילי צה״ל בגזרת הגבול בשנים 2005-2006

בספטמבר 2004 התקבלה החלטת מועצת הביטחון של האו״ם 1559 ,שקבעה כי על הכוחות הסוריים לעזוב את שטחה של לבנון והורתה על פירוק המיליציות החמושות במדינה, לצד הרחבת האחריות והשליטה של ממשלת לבנון בדרום המדינה. לאחר קבלת

ההחלטה חלו שני אירועים מכוננים בזירה הלבנונית: רצח ראש הממשלה לשעבר, רפיק אל־חרירי (פברואר 2005 ), ו״מהפכת הארזים״, אשר הביאה לסיום הנוכחות הצבאית הסורית בלבנון .

זה היה הרקע לאירועי 12 ביולי 2006 .באותו היום הצליח חזבאללה להפתיע סיור של צה״ל שנע לאורך הגבול עם לבנון בתוך שטח ישראל, לחטוף שני חיילים, להרוג שלושה ולפצוע שלושה נוספים. אירוע החטיפה לֻ ווה בשיגור רקטות קרקע־קרקע לעבר יישובים בצפון ישראל. היה זה כחודש לאחר חטיפתו של החייל גלעד שליט בגבול רצועת עזה. הערכת מנהיג חזבאללה, חסן נצראללה, הייתה שתגובת ישראל לאירוע בגבול לבנון תהיה מתונה, וזאת על רקע הפניית הקשב של צה״ל לרצועת עזה, היעדר תגובה משמעותית מצדה של ישראל לחטיפת החיילים בשנת 2000 ולניסיונות החטיפה ב־2005-2006 ,וביטחון עצמי רב של חזבאללה (ונצראללה אישית) ביכולתו  לצפות את תגובות ישראל לכל אירוע.


הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום פרק בקובץ
נושאיםטכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומיטרור ולוחמה בעצימות נמוכהלבנון וחזבאללהמלחמת לבנון השנייהצבא ואסטרטגיה

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
דוברות משרד הביטחון
לייזר רב עוצמה ליירוט רקטות וטילים בשדה הקרב העתידי – מצב הפיתוח בעולם ובישראל
המאמר סוקר את הפיתוחים השונים במדינות שונות באסיה, כולל ישראל, באירופה וכן בארצות הברית בנושא לייזרים רבי עוצמה ככלי נשק בשדה הקרב העתידי. מטרת המאמר היא העמקת הידע של הציבור ומקבלי החלטות בדבר ההתפתחויות החשובות בתחום אמצעי הלחימה בשדה הקרב העתידי. לקרן הלייזר יש תכונות ייחודיות המאפשרות יישום מגוון של יתרונותיה בשדה הקרב. השדרוג של מערכות הלייזר להספקים גבוהים – קילוואטים (אלפי ואטים) ומגה-וואטים (מיליוני ואטים) – מאפשר השמדת איומים אוויריים כגון רקטות, כטב"מים ורחפנים, ובתנאים מסוימים גם השמדת טילים בליסטיים. מרבית המדינות מפתחות נשק לייזר בהספקים של קילוואטים אחדים עד 100 קילוואט כנגד איומים רקטיים, ארטילריים או כטב"מים. מעצמות כגון ארצות הברית, רוסיה וסין מתכננות גם מערכות לייזר רב עוצמה לטווחים ארוכים, כדי לפגוע ולהשמיד מטרות בחלל. מדינת ישראל נמצאת בחזית פיתוח מערכות נשק לייזר מתקדמות עם פיתוחים ייחודיים, המאפשרים להביא את קרן הלייזר העוצמתית אל המטרה בדיוק מרבי תוך גרימת נזק למטרות עוינות. על מדינת ישראל להמשיך לשדרג את מערכת נשק הלייזר להספקים גבוהים ולפלטפורמות מוטסות כדי ליירט מגוון רחב של איומים, כולל אלה של טילים בליסטיים ארוכי טווח ממדינות 'המעגל השלישי', וזאת כחלק בלתי נפרד ממעטפת ההגנה של מדינת ישראל מפני איום רקטי או טילי.
25/05/25
Wolfgang Schwan / Anadolu Agency
מהפכת רחפני FPV ומשמעויותיה בלוחמת היבשה ובממדים נוספים
מהפכת רחפני FPV משנה בצורה עמוקה את לוחמת היבשה – זה לא רק אמצעי לחימה חדש בתפוצה רחבה אלא שינוי משמעותי בטכניקות הלחימה, בהתארגנות הכוח ובאופן ניהול הקרב הטקטי (מהות התחבולה). הניסיון של אוקראינה לבצע מתקפת נגד מערכתית בקיץ 2023 באמצעות כוחותיה הצבאיים, שהתבססו על דוקטרינת נאט"ו (מבנה וארגון לקרב, אמל"ח ותו"ל), נכשל כישלון חרוץ. ספק אם הגנרלים בברית נאט"ו הבינו את עומק השינוי בשדה הקרב. הדרך להבין את מהות השינוי מתחילה בהבנת ייחודיות האמל"ח, אבל חייבת להמשיך בשינויים הנגזרים מדרך הפעולה של הכוח היבשתי המשולב – לא ניתן לנתח את הקרבות באוקראינה בעיניים המקובעות על תפיסות טרום מהפכת ה-FPV (טקטיקות של המלחמה הקרה ועידן המבצעים נגד טרור). צבאות רוסיה ואוקראינה נלחמים בשנתיים האחרונות בשדה הקרב המשתנה החדש – מה שהם כבר הספיקו לשכוח אנחנו עדיין לא למדנו. מי שייכנס לקרב במלחמה הבאה ללא הטמעת מהפכת ה-FPV יפסיד בנוקאאוט ולא בנקודות.
21/05/25
Shutterstock
פיתוי הבינה המלאכותית הסינית: אל לה לישראל להסתכן בשיכרון מעמקים בעקבות DeepSeek
עד כמה חזק ויעיל מודל הבינה המלאכותית הסיני – ומה המסקנות שצריך להסיק בישראל?
18/02/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.