פרסומים

ישראל יצאה מלבנון בשנת 2000 מבלי לתאם את התנאים לפינוי רצועת הביטחון בדרום המדינה עם ממשלת לבנון, אך עשתה זאת בתיאום עם האומות המאוחדות: נציגי מזכ״ל האו״ם קבעו את ״הקו הכחול״ כקו התיחום בין ישראל ללבנון — לשם קביעת הגבול הסופי נדרשת הסכמת שתי המדינות — ועל בסיס זה האו״ם אישר בהצהרה כי ישראל נסוגה מכל שטחי לבנון, למעט צפון הכפר ע׳ג׳ר.

חזבאללה ניצל את עזיבתו המהירה של צה״ל ואת הריק שנוצר בדרום לבנון לשורה של צעדים: טיפוח נרטיב הניצחון, לפיו ישראל לא הצליחה להתמודד עם פעולות ״ההתנגדות״ של הארגון וניגפה בפניו; השתלטות בפועל על השטחים שפינתה ישראל בדרום לבנון, התבססות בהם והפיכת הארגון לאדון השטח, תוך ביצוע פרובוקציות נגד ישראל; חיזוק ההשפעה במערכת הפוליטית הלבנונית, כולל השתתפות בבחירות והצטרפות לממשלת לבנון; בניית כוחו הצבאי של הארגון, בסיוען של סוריה ואיראן, ובכלל זה הצטיידות במערכות טילי קרקע־קרקע ורקטות קרקע־קרקע לטווחים בינוניים (עד 250 ק״מ), במערכות טילים מתקדמות ונישאות נגד טנקים ונגד מטוסים, בכלי טיס בלתי מאוישים למודיעין ולתקיפה ובטילי חוף־ים; בניית תשתיות תת־קרקעיות לשיגור, למסתור ולמערכות מודיעין ושליטה; ארגון מחדש של התפיסה האסטרטגית, תוך התבססות על יכולות אש של צבא סדיר ותפיסת הפעלה של לוחמת גרילה, לצד ארגון מחדש של מבנה הפיקוד והשליטה; הענקת סיוע ישיר ועקיף לארגוני הטרור הפלסטיניים בתכנון פיגועים, במימון ובחימוש.

במקביל לצעדים תשתיתיים של בניין הכוח ומיצוב פוליטי בלבנון, המשיך חזבאללה בפעילות טרור, ששיאה היה חטיפת שלושה חיילים ישראליים בגזרת הר דב באוקטובר 2000( עת ישראל נקלעה לאינתיפאדה השנייה בזירה הפלסטינית), ולאחר מכן עוד מספר ניסיונות כושלים לחטיפת חיילי צה״ל בגזרת הגבול בשנים 2005-2006

בספטמבר 2004 התקבלה החלטת מועצת הביטחון של האו״ם 1559 ,שקבעה כי על הכוחות הסוריים לעזוב את שטחה של לבנון והורתה על פירוק המיליציות החמושות במדינה, לצד הרחבת האחריות והשליטה של ממשלת לבנון בדרום המדינה. לאחר קבלת

ההחלטה חלו שני אירועים מכוננים בזירה הלבנונית: רצח ראש הממשלה לשעבר, רפיק אל־חרירי (פברואר 2005 ), ו״מהפכת הארזים״, אשר הביאה לסיום הנוכחות הצבאית הסורית בלבנון .

זה היה הרקע לאירועי 12 ביולי 2006 .באותו היום הצליח חזבאללה להפתיע סיור של צה״ל שנע לאורך הגבול עם לבנון בתוך שטח ישראל, לחטוף שני חיילים, להרוג שלושה ולפצוע שלושה נוספים. אירוע החטיפה לֻ ווה בשיגור רקטות קרקע־קרקע לעבר יישובים בצפון ישראל. היה זה כחודש לאחר חטיפתו של החייל גלעד שליט בגבול רצועת עזה. הערכת מנהיג חזבאללה, חסן נצראללה, הייתה שתגובת ישראל לאירוע בגבול לבנון תהיה מתונה, וזאת על רקע הפניית הקשב של צה״ל לרצועת עזה, היעדר תגובה משמעותית מצדה של ישראל לחטיפת החיילים בשנת 2000 ולניסיונות החטיפה ב־2005-2006 ,וביטחון עצמי רב של חזבאללה (ונצראללה אישית) ביכולתו  לצפות את תגובות ישראל לכל אירוע.