פרסומים
המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, 2017

מודיעין תרבותי עוסק באיסוף מידע ובמחקר על קבוצות אוכלוסייה במטרה להבין את מערך האמונות, הערכים וקוד ההתנהגות שלהן, ואת מבנה הכוח החברתי, תהליכי קבלת ההחלטות ודפוסי הפעלת הכוח של גורמים בקבוצות אלה. המודיעין התרבותי מוסיף ממד עומק למודיעין המדיני והצבאי ומאפשר ליצור תמונת מודיעין מורכבת ורלוונטית יותר לגבי אוכלוסיות אזרחיות, המהוות גורם מפתח במלחמה בטרור אזורי וגלובלי.
סכסוכים בעת החדשה, כמו למשל בעיראק ובאפגניסטן, או במקרה הישראלי בלבנון, ביהודה ושומרון וברצועת עזה, מחייבים את הצבאות לשים דגש על הכרת האוכלוסיות המקומיות. המאבק נגד טרור וגרילה אינו יכול להתמצות רק בהפעלת יכולות צבאיות, אלא מחייב מגוון של פעולות מול האוכלוסייה האזרחית ובקרבה, שיהיה בהן כדי לשחוק את היתרונות שיש לגורמי הטרור והגרילה מכוח היטמעותם בקִרבה, כגון הסתתרות, הסתייעות ואף שימוש בה כמגן אנושי. יתרונות אלה של הטרור ומגבלות החוק הבין־לאומי והאתיקה מקשים על הצבא המדינתי לממש את יתרונותיו הטכנולוגיים ואת עוצמתו, אף שאלה עולים עשרות מונים על יכולותיו של היריב הלא מדינתי.
מאמר זה מציג את תחום המודיעין התרבותי בהקשר האופרטיבי, כדיסציפלינה איסופית ומחקרית בעלת חשיבות עולה. המאמר אינו עוסק במודיעין התרבותי ברובד האסטרטגי, כמו יציבותם של משטרים, הטלטלה העוברת על המזרח התיכון או הרקע התרבותי של קברניטים במדינות הנחקרות על ידי המודיעין. המאמר עומד על הצורך בעיסוק במודיעין תרבותי, ומציג את הניסיון האמריקאי בתחום זה בעיראק ובאפגניסטן וכן את הפעילות הקיימת במדינת ישראל באותו נושא.