מדיניות שער החליפין במפרץ: האתגר הבא למעמד ארה''ב בעולם? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על מדיניות שער החליפין במפרץ: האתגר הבא למעמד ארה''ב בעולם?

מדיניות שער החליפין במפרץ: האתגר הבא למעמד ארה''ב בעולם?

מבט על, גיליון 51, 28 במארס 2008.

English
ניצן פלדמן

בדומה למאות החלטות שקיבל ארגון אופ"ק לאורך 47 שנות קיומו, גם החלטתו מלפני שבועיים – לא להיענות לדרישת ארה"ב להגדיל את תפוקת הנפט – זכתה לביקורת נוקבת מצד הממשל האמריקאי. ואולם, בניגוד למקרים רבים בעבר, שבהם נמנע אופ"ק מעימות פומבי עם ארה"ב, הפעם בחר הקרטל להדוף בתקיפות יוצאת דופן את הטענות האמריקאיות. נשיא אופ"ק, שכיב חליל, טען כי העצבנות בשוק הנפט נובעת מ "ניהולה הכושל" של כלכלת ארה"ב וכי הזינוק במחירי הנפט אינו משקף מחסור בהיצע, אלא הוא תולדה של חולשת הדולר ושל אי הודאות השוררת בשווקים הפיננסים. התגובה התקיפה של נשיא אופ"ק והתמקדותו במצבו העגום של הדולר אינן מקריות. הן מבטאות את תסכולן העמוק של יצרניות הנפט – בעיקר היצרניות מהמפרץ – מהנזק שהשחיקה בערך הדולר מסווה לכלכלתן.


בדומה למאות החלטות שקיבל ארגון אופ"ק לאורך 47 שנות קיומו, גם החלטתו מלפני שבועיים - לא להיענות לדרישת ארה"ב להגדיל את תפוקת הנפט - זכתה לביקורת נוקבת מצד הממשל האמריקאי. ואולם, בניגוד למקרים רבים בעבר, שבהם נמנע אופ"ק מעימות פומבי עם ארה"ב, הפעם בחר הקרטל להדוף בתקיפות יוצאת דופן את הטענות האמריקאיות. נשיא אופ"ק, שכיב חליל, טען כי העצבנות בשוק הנפט נובעת מ "ניהולה הכושל" של כלכלת ארה"ב וכי הזינוק במחירי הנפט אינו משקף מחסור בהיצע, אלא הוא תולדה של חולשת הדולר ושל אי הודאות השוררת בשווקים הפיננסים.

התגובה התקיפה של נשיא אופ"ק והתמקדותו במצבו העגום של הדולר אינן מקריות. הן מבטאות את תסכולן העמוק של יצרניות הנפט - בעיקר היצרניות מהמפרץ - מהנזק שהשחיקה בערך הדולר מסווה לכלכלתן. מדינות המפרץ חוות אומנם צמיחה כלכלית יוצאת דופן לאור העלייה במחירי הנפט (שחלקה נובע מירידת ערך הדולר), אך צמיחה זו מלווה באינפלציה, אשר צפויה להתגבר כל עוד הדולר ימשיך לצנוח והבנק הפדראלי בארה"ב ישמור על רמת ריביות נמוכה. נתוני האינפלציה הרשמיים שפורסמו ביחס לחודש פברואר מלמדים כי קצב האינפלציה בערב הסעודית עומד על כ-8%. כמו כן, נתונים מעודכנים שפורסמו החודש מלמדים כי קצב האינפלציה באיחוד האמירויות הערביות הגיע ב-2007 ל-11% והאינפלציה בקטאר הגיעה ליותר מ-14%. גם בבחריין ובעומאן, יצרניות הנפט אשר אינן חברות באופ"ק, סובלות משיעורי אינפלציה גבוהים.

הקשר ההדוק בין מחיר הדולר ובין האינפלציה שפוקדת את יצרניות הנפט מהמפרץ נובע, בין היתר, ממשטר שער החליפין שהן מנהיגות. שער החליפין של מדינות המפרץ מקובע לדולר, ולפיכך היחלשותו גוררת שחיקה ריאלית של המטבע המקומי ומייקרת את מחירי מוצרי היבוא. כמו כן, קיבוע שער החליפין לדולר מחייב את מדינות המפרץ לאמץ את המדיניות המוניטארית של ה-"פדראל ריזרב", אשר מנסה בימים אלו לחלץ את הכלכלה האמריקאית ממשבר באמצעות הורדת ריבית אגרסיבית. כך נוצר מצב שבמקום להעלות ריבית כדי לצנן את הכלכלה הצומחת ולהילחם באינפלציה, מדינות המפרץ נאלצות להיגרר אחר הפד ולהוריד את הרבית. בהיעדר כלים מוניטאריים אפקטיביים, נאלצות הממשלות להקהות את הפגיעה בשכר הריאלי של האזרחים על ידי העלאות השכר במגזר הציבורי ובאמצעות הרחבת הסובסידיות על שורה של מוצרים. כלומר, מדינות המפרץ מנהיגות מדיניות מחזורית, אשר כלכלנים רבים טוענים שהיא עצמה תרומת להאצת האינפלציה.

פרסום נתוני האינפלציה האחרונים לצד התגברות הסימנים למיתון בארה"ב, חיזקו את הקולות במפרץ שקוראים לבנקים המרכזיים לחקות את הצעד שבו נקטה כווית במאי 2007, כאשר היא החליטה לנתק את הדינר מהדולר ולהצמידו לסל מטבעות. הבנקים המרכזיים של קטאר ושל איחוד האמירויות אומנם הכחישו שמועות לפיהן הן מתכוונות להתנתק באופן פתאומי מהקיבוע לדולר, אך באותה נשימה הם לא היססו להודות כי ההתפתחויות האחרונות מחייבות בחינה מחדש של מדיניות שער החליפין.
הכרזה מצד אחת מיצרניות הנפט במפרץ על שינוי משטר שער החליפין היא הדבר האחרון שארה"ב צריכה בימים אלו. צעד כזה יעיד על ירידה פרמננטית בביקוש לדולרים מצד המדינה שתחליט להתנתק מהדולר, אך גרוע מכך הוא יצביע על איבוד אמון נוסף במטבע האמריקאי. לפיכך, החלטה מצד מדינות המפרץ על שינוי שער החליפין אינה גוררת רק דילמות כלכליות, אלא גם דילמות פוליטיות.

מבין שש חברות ה-Gulf Cooperation Council (ערב הסעודית, כווית, איחוד האמירויות הערביות, עומאן, קטאר ובחריין), ערב הסעודית היא הסנגורית המובהקת של משטר שער החליפין הנוכחי. כשם שבנובמבר מיהרה ערב הסעודית לשפוך מים צוננים על הכרזתו של נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד, שטען כי יש להפסיק לתמחר את הנפט בדולרים כיוון שהוא משול ל-"פיסת נייר חסרת ערך", כך גם בימים האחרונים נציגיה הרשמיים מנסים להבליט את התועלת הטמונה בהצמדת שער החליפין לדולר. לטענתם, ההצמדה לדולר שירתה נאמנה את היציבות הכלכלית של מדינות המפרץ לאורך שנים והיא הכרחית על מנת למשוך השקעות זרות ישרות. ערב הסעודית אוחזת בנכסים דולריים של מיליארדי דולרים ועל כן אין זה מפתיע שהיא מנסה למנוע מהלך שעלול לפגוע בדולר.

אך למרות הכרזתה של ערב הסעודית כי כל החלטה על שינוי משטר שער החליפין תתקבל פה אחד על ידי חמש חברות ה-GCC שעדין צמודות לדולר, בהחלט יתכן כי אחת החברות האחרות תתקשה לעמוד בלחץ הכלכלי והפוליטי שהאינפלציה גובה מהן ותחליט לרדת מההצמדה לדולר. האינפלציה במדינות המפרץ הקטנות רגישה יותר לשינוים בשער הדולר מאשר בערב הסעודית, הואיל ונתח יבוא מוצרי המזון שלהן גבוהה יותר. לפיכך, המשטר אינו יכול להישאר אדיש לעלייה של עשרות אחוזים במחירי מוצרי המזון הבסיסים.

ירידה נוספת בשער הדולר תגביר את הלחץ הפוליטי הפנימי מצד גופים רבים שיקראו לשנות את משטר שער החליפין, אך באותו אופן סביר להניח כי קצב הביקורים של גורמים אמריקאים רמי דרג במדינות המפרץ יגבר גם כן ככל שהירידה בדולר תהיה תלולה יותר. האופן שבו יתמודדו מדינות המפרץ עם הלחצים הפוליטיים המנוגדים ישפיעו בטווח הקצר על ערכו של הדולר ועל תפקודה של הכלכלה העולמית. אך מעבר לכך, החלטה על שינוי משטר שער החליפין מצד מדינות המפרץ טומנת בחובה גם השלכות כלכליות ופוליטיות ארוכות טווח, שכן היא עשויה להיות שלב משמעותי ראשון בבחינה מחודשת של מערכת תמחור הנפט בדולרים.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
English

אירועים

לכל האירועים
לאן מועדות פניה של עיראק?
20 בינואר, 2026
13:00 - 12:00
REUTERS (modified by INSS)

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
המפרץ הערבי: ביטחון, חדשנות ויחסים עם ישראל
חלק ממדינות המפרץ התניעו בעשור האחרון שינויים עמוקים במבנה החברתי, בכלכלה ובתפיסת מדיניות החוץ שלהן. הן מבקשות עתה להוביל את המרחב הערבי ולבסס סדר אזורי חדש הנשען על יציבות, מודרניזציה וגיוון כלכלי. לצד זאת הן פועלות להמשך הדטנט עם איראן ולהידוק יחסיהן עם ארצות הברית, ובמקביל לשימור עצמאות מדינית וגמישות אסטרטגית בזירה הבינלאומית. מדינות המפרץ שונות זו מזו במובנים רבים, וגם ביחסן לישראל. לכולן מלבד כווית יש או היו יחסים עם ישראל, אולם קטר נותרה אתגר מרכזי לישראל. זאת בשל השפעתה, מחד גיסא, בזירה הפלסטינית ועל חמאס, ומאידך גיסא בשל מעמדה הבינלאומי, עושרה ויחסיה הקרובים עם ארצות הברית. כדי שישראל תוכל להתמודד עם האתגרים ובמקביל למצות את הפוטנציאל הגלום בקשריה עם מדינות אלו היא נדרשת להבנה מעמיקה של המגמות המרכזיות, של כיווני ההתפתחות ושל הרגישויות הייחודיות לכל מדינה. יחסי ישראל עם מדינות המפרץ הופכים בהדרגה ממערכת של מגעים חשאיים ושיתופי פעולה נקודתיים למרכיב מובנה בסביבת הביטחון והכלכלה של ישראל. התפתחות זו מעניקה למדינות המפרץ פוטנציאל השפעה ממשי על סוגיות ליבה ישראליות – מן הזירה הפלסטינית דרך שיקולי התעצמות מול איראן ועד סדר היום הכלכלי־טכנולוגי של ישראל – ובמקביל מחייבת את ישראל להבין לעומק את שיקוליהן, מגבלותיהן והקווים האדומים שלהן. אחד מיעדיו המרכזיים של חיבור זה הוא לספק את ההקשר הרחב הנדרש להבנה זו.
12/02/26
מפה אינטראקטיבית: היערכות כוחות ארה"ב במזרח התיכון (CENTCOM)
מפה אינטראקטיבית זו מציגה את פריסת הנכסים הצבאיים של ארה"ב ושחקנים רלוונטיים נוספים באזור. ההיערכות הנוכחית של ארה"ב משדרת הרתעה ומוכנות לפעולות צבאיות התקפיות, תוך שיקוף העדפה ברורה להימנעות מעימות ממושך. בשילוב עם פעילות מודיעין, מעקב וסיור (ISR) מוגברים ואיתותים דיפלומטיים, תצורה זו תומכת בדיפלומטיה כופה, אך גם מגבירה את הסיכון להסלמה כתוצאה מחישוב שגוי בזירה נפיצה ממילא. המפה מתעדכנת באופן שוטף ובדיוק רב ככל האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין ממקורות גלויים (OSINT) ודיווחים בתקשורת.
11/02/26
TNS/ABACA via Reuters Connect
הממשל האמריקאי נגד האחים המוסלמים וארגון CAIR - מהכרזות למעשים?
מה עומד מאחורי פעולות ממשל טראמפ נגד זרם האסלאם הפוליטי, ומהן השלכות המהלכים?
11/02/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.
לפודקאסט זה אין גרסת שמע