מדיניות החוץ הסעודית: נדרש שינוי כיוון - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • מלחמה עם איראן
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • מלחמה עם איראן
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על מדיניות החוץ הסעודית: נדרש שינוי כיוון

מדיניות החוץ הסעודית: נדרש שינוי כיוון

מבט על, גיליון 975, 26 בספטמבר 2017

English
יואל גוז'נסקי
מוחמד בן סלמאן חותם על הסכם שיתוף פעולה עם סין. ג'דה, 24 באוגוסט 2017

מדיניות החוץ של ערב הסעודית בעת הנוכחית אסרטיבית משהייתה לאורך שנים, ויש יאמרו – הרפתקנית. מוחמד בן-סלמאן, יורש העצר בהווה ובקרוב ככל הנראה המלך, הוביל במספר מקרים, ובראשם המלחמה בתימן והמצור המדיני-כלכלי על קטאר, קו שנוי במחלוקת, תוך לקיחת סיכונים שלא אפיינו את אופן ניהול יחסי החוץ של הממלכה בעבר. יתרה מכך, נראה שהמחיר של אימוץ מדיניות זו עולה לא פעם על הישגיה. ברקע ניכרים פגיעה במעמד האזורי של ערב הסעודית בשל הישגיה של איראן (חלקם בחסות הסכם הגרעין), קושי שהיא נתקלת בו להשפיע על יחסי הכוחות במאבקים המתחוללים בסוריה ובעיראק, כמו גם אתגרים פנימיים לא מבוטלים שהיא ניצבת בפניהם. סוגיות אלה מעלות רושם של ערב הסעודית כשחקן אזורי שאינו בשיאו, וכמדינה הנדרשת לבחון את מדיניותה ביחס לסוגיות מרכזיות, להתאימה ולכוונה מחדש, על מנת להפגין שליטה טובה יותר במצבה האסטרטגי.


מעמדה האזורי של ערב הסעודית

בזירת המלחמה בסוריה, הכוחות הנתמכים על ידי ערב הסעודית נחלו הפסדים, בעוד ידם של הכוחות המזוהים עם משטר אסד, איראן ורוסיה על העליונה. גם בעיראק, למרות ניסיונות מחודשים של ריאד לחזר אחר גורמים בעלי השפעה בזירה הפוליטית, הדתית והשבטית במדינה זו, ידם של הכוחות המזוהים עם איראן על העליונה, במיוחד לאור ההישגים שרשמו מליציות שיעיות הנהנות מתמיכת האחרונה על חשבון  ארגון "המדינה האסלאמית".

זאת ועוד, מאז ה-5 ביוני מטילות מספר מדינות ערביות - ערב הסעודית, מצרים, איחוד האמירויות ובחריין - חרם דיפלומטי וכלכלי על קטאר תוך הצגת רף דרישות גבוה, וניתן אף לומר מופרז (כווית לקחה על עצמה גם הפעם את תפקיד המתווך). דרישות אלה כוללות את הנמכת דרג היחסים עם איראן, סגירת רשת אל-ג'זירה, הוצאת הכוחות הטורקים מהאמירות וחשוב מכל - הפסקת התמיכה באחים המוסלמים. מאז, באופן לא רשמי, אותתה "הרביעייה הערבית", שציפתה, כך נראה, שקטאר לא תעמוד בלחצים, שהיא מוכנה לסגת מכמה מדרישותיה בהבינה כי טיפסה על עץ גבוה.

קטאר אומנם משלמת מחיר לא מבוטל, בעיקר כלכלי, בשל החרם. אולם, גם המחיר אותו משלמת ערב הסעודית עולה עם הזמן על ההישג אותו ביקשה לעצמה. דימוי העוצמה שלה נפגע ולו בשל אי יכולתה, עד כה, לכופף למרותה מדינה זעירה (ו"סוררת") כקטאר; יחסיה עם בנות ברית מוסלמיות מרכזיות, בראשן פקיסטן, מתוחים במידה רבה בשל עמדתן "הניטרלית" במשבר; וקטאר מצדה, דווקא מאז החל המשבר, חיממה את יחסיה עם איראן וטורקיה - יתכן גם כצעד מתריס כלפי ערב הסעודית ואיחוד האמירויות – כאשר שתיהן  מסייעות לה להתגבר על החרם.

מאז כניסת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לתפקידו עשו וושינגטון וריאד מאמץ להראות כי המתחים שאפיינו את תקופת הנשיא אובמה אינם עוד. אולם, על רקע המשבר בין מדינות המפרץ כלל לא ברור עד כמה ריאד וושינגטון נמצאות על "אותו דף" בנושאים האזוריים: הנשיא טראמפ, בביקורו במפרץ (ביודעין או שלא) השמיע דברים שכנראה התפרשו כמתן "אור ירוק" לפעול נגד קטאר, אך לממשל האמריקאי יש עניין להציג חזית סונית מגובשת במאבק מול דאע"ש וארגוני הטרור הג'האדיסטיים, וכן מול איראן, וחזית זו נראית כעת רחוקה ממימוש בשל המשבר במפרץ. הממשל, שבתחילה דיבר בשני קולות - מה שלא תרם להנמכת הלהבות - מבקש כעת להיכנס בעובי הקורה ולמצוא פתרון דיפלומטי למשבר, ואולי להגיש לריאד סולם לרדת ממנו. ערב הסעודית תעשה נכון אם תחתור לפשרה עם קטאר, גם משום שהניסיון לבודד את קטאר כמעט שהביא לפירוק "המועצה (הערבית) לשיתוף פעולה במפרץ" (GCC) - גוף שערב הסעודית הייתה הכוח המוביל בו ואשר למרות חילוקי הדעות בין חברותיו רשם לעצמו הישגים לא מבוטלים מאז הקמתו ב-1981 ויתר חברותיו שימשו מעין "עורף אסטרטגי" וחיץ בין הממלכה לאיראן.

וברקע נמשכת זמן רב, ללא הכרעה, המלחמה בתימן. הקמפיין הצבאי היקר בתימן, שיזמו מוחמד בן-זאיד, יורש העצר של איחוד האמירויות והשליט בפועל, ומוחמד בן-סלמאן, הגיע גם הוא למבוי סתום והוא רחוק מהשגת הכרעה במלחמה מול החות'ים. זאת, למרות שבידי ערב הסעודית אמצעי לחימה מהמתקדמים ביותר בעולם – תקציב הביטחון שלה הוא השלישי בגודלו בעולם, אחרי ארצות הברית וסין. מכאן הרושם כי הממלכה, למרות השקעתה העצומה בביטחון, היא בפועל "נמר של נייר". הקמפיין הצבאי הפך לנטל על הקופה הציבורית, בעוד החות'ים ובן בריתם, נשיאה הקודם של תימן, עלי עבדאללה צלאח, ונאמניו, מחזיקים בצפון תימן ובבירה צנעא ויורים רקטות וטילים לשטחה של ערב הסעודית כדבר שבשגרה. יתרה מכך, בצד החרפת המצב ההומניטרי בתימן והפגיעה הנרחבת באזרחים בה, וכן הביקורת הבינלאומית נגד ערב הסעודית בגין אופן ניהול המלחמה, גם מספר ההרוגים בין החיילים הסעודיים המשתתפים בה עולה על מאות (בהיעדר אין מספר רשמי מהימן) וניצנים של ביקורת מבית מושתקים.

הזירה הביתית

עלייתו המטאורית של מוחמד בן סלמאן לתפקיד יורש העצר וריכוז הסמכויות בתחומי הביטחון והכלכלה בידיו לא הגדילה את מחנה תומכיו בתוך משפחת המלוכה. גם מחוץ למשפחת המלוכה הביקורת שהשמיעו כמה, בהם אנשי דת, אקדמאים ועיתונאים הביאה לגל מעצרים תקדימי במחצית ספטמבר. הדחת מוחמד בן-נאיף, שהוא בעל רקורד מרשים בתחום הביטחון ומקובל על רבים בממלכה ומחוצה לה, מתפקיד יורש העצר ושר הפנים, וכן השמתו במעצר בית, החריפה את הביקורת כלפי בן-סלמאן (הגם שבעיקר מאחורי דלתות סגורות) וקנתה לו מתנגדים מתוך גם המשפחה השלטת. למרות זאת, דווח שהוא צפוי להיות מוכתר בקרוב כמלך בקרוב, עוד לפני מות אביו.

המהלכים מול קטאר ותימן רשומים על שמו ונזקפים לחובתו של בן-סלמאן. הפגיעה במעמדה האזורי של ערב הסעודית מתרחשת כשברקע מהלכים שנויים במחלוקת שנקט יורש העצר לביצור כוחו בזירה הפנימית לקראת תפיסת כס השלטון מידי אביו. ובנוסף, מונחת לפתחו חובת ההוכחה בעיקר בהקשר לקידומן של הרפורמות הנדרשות על מנת להתאים את כלכלת ערב הסעודית לנסיבות הכלכלה הגלובלית והאזורית בעת הנוכחית ובעשורים הבאים ("חזון 2030"). זאת, לאור דיווחים בדבר קשיים לממש את יעדי התכנית בלוחות הזמנים שנקבעו, וגם בשל חשש, שאינו בלתי מבוסס, מפני מחאה ציבורית העלולה לפרוץ עקב הכבדת היד על האזרחים.

משמעויות

בעת האחרונה מתעורר הספק האם מדיניותה האסרטיבית של ערב הסעודית בזירה האזורית אכן שיפרה את מצבה ומעמדה, במיוחד ביחס לשנים עברו, אז גילתה הממלכה ריסון ואיפוק בניהול יחסי החוץ שלה. למרות עושרה, הממלכה אינה מסוגלת להתמודד לבדה עם איומים משמעותיים בסביבתה האסטרטגית. צבאה אומנם מצויד בכלי נשק מתקדמים אך הוא קטן ובלתי מיומן. לאור זאת, נראה שערב הסעודית תעשה נכון אם תחזור ותאמץ כמה מהאלמנטים שאפיינו את מדיניות החוץ שלה בעבר - תחמוק מעימות ישיר עם אויביה, תביא לידי ביטוי את "כיסיה העמוקים" ובמסגרת זו תנסה להגיע להסדרים דיפלומטיים, גם אם לא מושלמים מבחינתה, עם קטאר ובתימן - כדי לקזז הפסדים ולנטרל סכנות.

אשר לישראל, יש בה מקבלי החלטות ואנאליסטים הרואים בעין יפה את הפעלתנות הסעודית, המכוונת בעיקר נגד האינטרסים של איראן באזור המפרץ ובמזרח התיכון בכלל. אולם, יש להביא בחשבון שאפשר שיחולו שינויים במדיניות האזורית של ריאד, לנוכח המחירים שגובים ממנה כשליה לקדם את יעדיה של מעורבותה בזירות שונות. בהקשר זה ניתן לראות את ניסיונותיה של ריאד להתקרב לרוסיה כדי לנסות ולהשפיע על התמונה המדינית המתהווה באזור ובפרט כדי לנסות ולקזז כמה מהפסדיה בסוריה (המלך סלמאן צפוי לבקר ברוסיה בקרוב). בין היתר, הפסדיה של ריאד בזירה האזורית וקשייה מבית עשויים לצנן בישראל התלהבות מ"התפיסה האזורית", שבמסגרתה נחשבת ערב הסעודית ציר שעליו נשען המחנה הסוני המתמודד, לצד ישראל, מול איראן, ואולי אף גורם שיסייע מהותית לקדם פריצת דרך בתהליך המדיני עם הפלסטינים.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםסעודיה ומדינות המפרץ
English

אירועים

לכל האירועים
השפעות גאו-אסטרטגיות על ביטחון המזון בישראל
5 ביוני, 2025
12:30 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS/Brian Snyder
ביקור הנשיא טראמפ במפרץ: סדר אזורי משתנה והאתגר לישראל
מהן תוצאות הביקור המדיני של טראמפ בערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות – ואיך הן משפיעות על ישראל?
18/05/25
Iranian Leader Press Office/Handout / Anadolu
יחסי ערב הסעודית ואיראן: גידור סיכונים הכרחי
ברקע ביקור טראמפ במזרח התיכון: תמונת מצב של ה"דטאנט" ביחסי טהראן-ריאד – והמשמעויות לישראל
13/05/25
Shutterstock
נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית: אינטרסים, אתגרים וסיכויי מימוש
הימצאותה של הנורמליזציה הישראלית-סעודית על הפרק מעידה כי המניעים הבסיסיים של ישראל, ערב הסעודית וארצות הברית לקידום יעד זה לא השתנו באופן מהותי גם לאחר שהמומנטום להשלמת התהליך נבלם עקב מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיה. שלוש המדינות המרכזיות בתהליך עדיין חותרות, כל אחת מסיבותיה, להבשלת המגעים בנושא, כשמטרת-העל היא עיצוב ארכיטקטורה אזורית חדשה במזרח התיכון. קובץ זה מאגד מאמרים שכתבו חוקרי המכון למחקרי לאומי, אשר דנים בעמדות ובאינטרסים של מדינות ושל שחקנים לא-מדינתיים, במזרח התיכון ומעבר לו, בדבר נורמליזציה ישראלית-סעודית ובהשפעתם הישירה או העקיפה, השלילית או החיובית של בעלי האינטרסים על התהליך ועל הסיכויים להבשלתו.
12/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • מלחמה עם איראן
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.