מאמץ משמרות המהפכה להעמיק את חדירתם לפרויקטים של פיתוח באיראן - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על מאמץ משמרות המהפכה להעמיק את חדירתם לפרויקטים של פיתוח באיראן

מאמץ משמרות המהפכה להעמיק את חדירתם לפרויקטים של פיתוח באיראן

מבט על, גיליון 913, 2 באפריל 2017

English
רז צימט
חברים במשמרות המהפכה בטקס הלוויה של מוחסן רג'ריאן, מפקד במשמרות המהפכה, שנהרג בחאלב. טהראן, 6 בפברואר 2016.

מצדדי מעורבותם הכלכלית של משמרות המהפכה טוענים כי מעורבות זו הכרחית לפיתוחה הכלכלי של איראן, במיוחד לנוכח הסנקציות הכלכליות וחולשת המגזר הפרטי. הנשיא רוחאני תומך אומנם בצמצום מעורבות משמרות המהפכה בכלכלה, אך גם מכיר בצורך להמשיך ולהסתייע ביכולות הארגון. הסרת הסנקציות הכלכליות בעקבות יישום הסכם הגרעין פתחה הזדמנות לצמצום מעורבות משמרות המהפכה בכלכלה באמצעות עידוד כניסתן מחדש של חברות זרות להשקעות באיראן. צמצום מעורבות משמרות המהפכה בכלכלה בעידן שלאחר הסרת הסנקציות נתפס לא רק כצעד הכרחי לקידום רפורמות מבניות נחוצות בכלכלה אלא גם כהיענות לדרישת הקהילה הבינלאומית להפסקת התמיכה האיראנית בטרור באמצעות משמרות המהפכה כתנאי לשילוב הבנקים האיראנים במערכת הבנקאות העולמית. על רקע זה ניתן להבין את מאמציו הגוברים של הארגון להעמיק את מעורבותו בפרויקטי פיתוח ותשתית ברחבי המדינה. במישור הפוליטי זו תסייע למשמרות המהפכה לשמר בידיהם עוצמה פוליטית רבה במאזן הכוחות הפנימי באיראן, בעיקר בהתמודדות מול הנשיא.


במחצית פברואר 2017 השתתף מפקד משמרות המהפכה, מוחמד-עלי ג'עפרי, בטקס חנוכת השלב הראשון בפרויקט להקמת שני קווי רכבת תחתית בעיר משהד שבצפון-מזרח איראן. הטקס נערך בהשתתפות איש הדת הבכיר, אבראהים ראיסי, המופקד על קרן האימאם רזא במשהד ומוזכר כאחד המועמדים האפשריים לרשת בבוא היום את המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי, בכירי ממשל מקומיים ומפקד תאגיד הבינוי של משמרות המהפכה "ח'אתם אל-אנביאא'" המופקד על ביצוע הפרויקט. במהלך הטקס הצהיר מפקד "ח'אתם אל-אנביאא'", עבאדוללה עבדוללהי, כי התאגיד שבראשותו "שבר שיאים" בהשלמת השלב הראשון של הפרויקט בתוך 33 חודשים בלבד. מפקד משמרות המהפכה הדגיש בשיחה עם עיתונאים כי משמרות המהפכה פועלים בשיתוף הממשלה וכי היא זו שקובעת את סדרי העדיפויות עבור הארגון ומנצלת את מהנדסיו לקידום פרויקטים, בעיקר בתחום הבינוי. בביקור, שקיים זמן קצר קודם לכן במחוז סיסתאן-בלוצ'סתאן שבדרום-מזרח המדינה, הצהיר מפקד משמרות המהפכה כי מאמצי הפיתוח מצד הארגון במחוז, הנחשב לאחד הנחשלים ביותר באיראן, יימשכו בשנים הקרובות בהתאם להנחיית המנהיג העליון לפעול לפתרון המצוקות ברחבי המדינה.

בראשית חודש מרס הצהיר ג'עפרי על כוונת משמרות המהפכה להעמיק את מעורבותו גם בתחום הפיתוח החקלאי במטרה לסייע ל"כלכלת ההתנגדות", שעליה הכריז המנהיג העליון ועיקרה הפחתת התלות האיראנית בגורמים זרים והישענות עצמית. בכנס למדע ולטכנולוגיה אמר ג'עפרי כי משמרות המהפכה ירכשו מוצרים טכנולוגיים מתוצרת מקומית במסגרת הרחבת פעילותם בתעשיית החקלאות.

את העמקת מעורבות משמרות המהפכה בפרויקטי תשתית ופיתוח ברחבי איראן ניתן לראות על רקע הצהרת דובר משמרות המהפכה באוקטובר 2016 על כוונת הארגון להתחיל בהקמת בסיסים אזוריים ברחבי איראן, שיפעלו לקידום פרויקטי פיתוח במחוזות המדינה. הוא ציין כי הבסיסים יוקמו בהתאם להחלטת המנהיג העליון לפתח אזורים מרוחקים ונחשלים במדינה, יפעלו לשיפור הביטחון הציבורי באזורים אלה ויספקו שירותים שונים לאזרחים. מפקדי משמרות המהפכה במחוזות הונחו על-ידי מפקד משמרות המהפכה לנצל את ניסיונו של תאגיד הבינוי של הארגון, "ח'אתם אל-אנביאא'", בהקמת הבסיסים.

תאגיד "ח'אתם אל-אנביאא'" הוקם בתום מלחמת איראן-עיראק בשנת 1989 בהנחיית המנהיג העליון על מנת לסייע בשיקום הכלכלה והתשתיות, שנפגעו קשות במהלך המלחמה. התאגיד כפוף למשמרות המהפכה ומפקדו ממונה ישירות על-ידי מפקד משמרות המהפכה. מאז הקמתו נמסרו לידי התאגיד מאות פרויקטים כלכליים גדולים והוא מעסיק כיום כ-5,000 חברות וקבלנים ולמעלה מ-150 אלף עובדים. פעילותו מתמקדת בשלושה תחומים מרכזיים: פרויקטים בתחום האנרגיה הכוללים, בין היתר, פיתוח שדות גז ונפט, הקמת בתי זיקוק, בניית מכלי אחסון נפט והנחת צינורות נפט וגז; פרויקטים בתחומי הפיתוח ההנדסי הכוללים הקמת נמלים, מנהרות, כבישים, מסילות ברזל, סכרים, צינורות מים, תעלות ורשתות ניקוז ופרויקטים בתעשיית המכרות; ופרויקטים למאבק בעוני הכוללים תכניות פיתוח באזורים נחשלים, פיתוח חקלאי והקמת מרכזי תרבות, חברה ודת בפריפריה. בשלהי דצמבר 2016 הצהיר שר ההגנה האיראני, חוסיין דהקאן, כי עשרות פרויקטים כלכליים מרכזיים ברמה הלאומית בתחומי הנפט, הגז, התחבורה, הסכרים, העברת מים ותקשורת מבוצעים כיום על-ידי תאגיד "ח'אתם אל-אנביאא'". התאגיד מהווה כיום את "חוד החנית" במעורבותם הכלכלית של משמרות המהפכה החולשים, על-פי הערכות שונות, על 20 עד 40 אחוזים מהכלכלה האיראנית.

ואולם, בשנים האחרונות גברו הקולות באיראן הקוראים להגביל את מעורבות משמרות המהפכה, במיוחד באמצעות "ח'אתם אל-אנביאא'", בכלכלה. לטענת המבקרים, המשך מעורבות התאגיד בפרויקטים כלכליים לאומיים מנציח את חולשת המגזר הפרטי ויוצר פתח לשחיתות בשל ההטבות במס להן הוא זוכה וכפיפותו הישירה למשמרות המהפכה, המונעת פיקוח וביקורת יעילים. דוח, שפרסם מרכז המחקרים של הפרלמנט האיראני (המג'לס) בינואר 2016, ציין את מעורבותם של גופים ממשלתיים וממשלתיים למחצה (במשתמע משמרות המהפכה וקרנות איראניות גדולות שבשליטת המשטר) בניהול חברות כלכליות גדולות כאחד הגורמים המסכנים השקעות זרות באיראן החיוניות לפיתוחה הכלכלי בעקבות הסרת הסנקציות.

מצדדי מעורבותם הכלכלית של משמרות המהפכה, ובראשם בכירי הכוחות המזוינים ומשמרות המהפכה, טוענים, לעומת זאת, כי מעורבות זו הכרחית לפיתוחה הכלכלי של איראן, במיוחד לנוכח הסנקציות הכלכליות וחולשת המגזר הפרטי. הנשיא רוחאני תומך אומנם בצמצום מעורבות משמרות המהפכה בכלכלה, אך גם מכיר בצורך להמשיך ולהסתייע ביכולות הארגון. בנאום בפני מפקדי משמרות המהפכה בספטמבר 2013 קרא רוחאני למשמרות המהפכה להמשיך ולנצל את עוצמתם ויכולותיהם האנושיות והכלכליות על מנת לסייע לממשלה בקידום הכלכלה. הוא דחה את הטענה כי משמרות המהפכה מתחרים כלכלית במגזר הפרטי וציין כי השתתפותם בפרויקטים כלכליים לאומיים גדולים, שאינם יכולים להתבצע על-ידי המגזר הפרטי, היא חיונית.

עם זאת, הסרת הסנקציות הכלכליות בעקבות יישום הסכם הגרעין פתחה הזדמנות לצמצום מעורבות משמרות המהפכה בכלכלה באמצעות עידוד כניסתן מחדש של חברות זרות להשקעות באיראן. צמצום מעורבות משמרות המהפכה בכלכלה בעידן שלאחר הסרת הסנקציות נתפס לא רק כצעד הכרחי לקידום רפורמות מבניות נחוצות בכלכלה אלא גם כהיענות לדרישת הקהילה הבינלאומית להפסקת התמיכה האיראנית בטרור באמצעות משמרות המהפכה כתנאי לשילוב הבנקים האיראנים במערכת הבנקאות העולמית. ואכן, מאמצי איראן להוציא עצמה מ"הרשימה השחורה" של כוח המשימה הבינלאומי למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור (FATF) הביאו בראשית ספטמבר 2016 להחלטת שני בנקים מקומיים: מלת וספה, להפסיק לספק שירותים בנקאיים למוסדות הקשורים למשמרות המהפכה.

משמרות המהפכה מצדם מודעים היטב לאתגרים הניצבים בפניהם בעקבות הסכם הגרעין וחוששים כי הסרת הסנקציות תוביל לכניסת חברות זרות למשק האיראני בעידוד הנשיא ותסכן בכך אינטרסים כלכליים של הארגון. שליטתם בכלכלה נחוצה להם לא רק למימון פעילותם בתוך איראן ומחוצה לה אלא גם לביצור מעמדם הפוליטי. על רקע זה ניתן להבין את מאמציו הגוברים של הארגון להעמיק את מעורבותו בפרויקטי פיתוח ותשתית ברחבי המדינה. מגמה זו טומנת בחובה משמעויות כבדות: במישור הכלכלי היא עלולה להקשות על מימוש רפורמות נחוצות בכלכלה האיראנית, הסובלת מכשלים מבניים חמורים, ובראשם ריכוזיות יתר ושחיתות. במישור הפוליטי היא תסייע למשמרות המהפכה לשמר בידיהם עוצמה פוליטית רבה במאזן הכוחות הפנימי באיראן, בעיקר בהתמודדות מול הנשיא. במישור הביטחוני היא עשויה להגביר את נוכחותם ברחבי המדינה, בעיקר באזורי הפריפריה, ולהעמיק את חדירתם לחברה המשרתת אינטרסים ביטחוניים הנוגעים ליציבות המשטר.

לצד המשמעויות החיוביות מבחינת משמרות המהפכה הנובעות ממעורבותם הגוברת בכלכלה, טומנת מגמה זו בחובה גם סיכונים לא מעטים. הגם שפעילותם הכלכלית מתנהלת על-פניה במנותק מפעילותם הצבאית והמבצעית של משמרות המהפכה, הרי שמעורבות צמרת הארגון בפרויקטים כלכליים גדולים עלולה להפריע לו להתמקד במשימותיו המרכזיות ולפגוע ביעילותו המבצעית. זאת ועוד, ככל שגוברת מעורבות משמרות המהפכה בפרויקטים כלכליים, גדלה גם הסכנה למעורבותם בשחיתות, שמהווה מאפיין מרכזי של הכלכלה האיראנית. הדבר עלול לשחוק את דימויו הציבורי של הארגון, שנשחק ממילא לנוכח הפוליטיזציה שעברו משמרות המהפכה בעשורים האחרונים, ולהגביר עוד יותר את הניכור בין הציבור למוסדות המשטר.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראן
English

אירועים

לכל האירועים
השפעות גאו-אסטרטגיות על ביטחון המזון בישראל
5 ביוני, 2025
12:30 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
תוכנית הגרעין של איראן: בין אזהרות סבא״א למהלכים לגיבוש הסכם
תמונת מצב עדכנית של שיחות הגרעין עם איראן, ברקע הדוח החמור של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית
08/06/25
Shutterstock
הצורך בבחינה מחודשת של המושג "הציר השיעי"
לאחר נפילת משטר אסד, שחיקת חזבאללה והלחצים על המיליציות השיעיות: האם עדיין קיים "ציר שיעי" מאוחד שנשמע להנחיות טהראן?
27/05/25
מפה אינטראקטיבית: הנכסים האסטרטגיים של איראן
על רקע המשא ומתן המתנהל בימים אלה בין איראן לארה"ב, אנו קרבים להכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית: בין הסדרה מדינית לאופציה צבאית (ישראלית ו/או אמריקאית). מפה אינטראקטיבית זו של מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי מציגה את המתקנים הצבאיים והגרעיניים המרכזיים של איראן, וכן את יעדי המתקפות הישירות המיוחסות לישראל על אדמתה, באפריל ובאוקטובר 2024. בין אם החודשים הקרובים יעמדו בסימן המשך מו"מ לקראת הסכם גרעין חדש ובין אם פנינו להסלמה צבאית מול איראן, מפה מתעדכנת זו תוכל לשמש בסיס להיכרות טובה יותר עם נכסיה האסטרטגיים של איראן. נכסים אלה ממשיכים לשמש נדבך מרכזי ביכולת ההרתעה של איראן אל מול אויביה, ובראשם ישראל. זאת, במיוחד לנוכח היחלשותה של רשת השלוחים, שהרפובליקה האסלאמית טוותה לאורך שנים, בעקבות המערכה ברצועת עזה ובלבנון וקריסת משטר אסד בסוריה. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
21/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.