פרסומים
מזכר 189, המכון למחקרי ביטחון לאומי, מרץ 2019

בעשורים האחרונים ניכרה התעניינות גוברת בפזורות אתניות ובהשפעתן על סכסוכים ועל תהליכי שלום במדינה או באזור שמהם היגרו קהילות אלה. בעוד קיימות מגמות סותרות ביחס לכיוון ולמידת ההשפעה של פזורות אתניות על סכסוכים שונים בתקופות שונות, הרי יש עדויות מספקות לכך שתפקיד הפזורה יכול להיות בעל משמעות. כך נמצאה תמיכה מחקרית בטענה שקיומה של פזורה גדולה במערב יכול להזין את הסכסוך ולהחריפו (בין היתר על ידי מימון והעברת אמצעי לחימה, ועל ידי שליחת מתנדבים שייקחו בו חלק), אך גם לרסנו (למשל על ידי מגעים בלתי רשמיים בין נציגי הפזורות היריבות במערב). מטרת מאמר זה היא להעמיק את הדיון באופן שסכסוך במדינת המקור מקרין על הפזורה, ולבחון כיצד התלקחות מחודשת של סכסוך משפיעה עליה. החידוש בו הוא הדגש על תקופת ההתלקחות המחודשת כתקופה הנבחנת, וכן הדגש על השינויים בתוך הפזורה גופא, הנובעים מהתפתחות במדינת המקור. המאמר ידון בהיבטים הקשורים לזהות של הפזורה, בהיבטים הקשורים לביטחון אישי ביחסים עם הפזורה היריבה, וכן במשמעות של הגעת "גל חדש" של אנשים הבורחים מהסכסוך במדינת המקור. החשיבות הטמונה בבחינת הפזורה גופא נובעת מכך שמעקב אחר שינויים בה יכול לשמש אבן בוחן לאופן שבו הפזורה תמשיך להשפיע על הסכסוך. מקרה הבוחן במאמר זה מתמקד בפזורה האתנית הכורדית בגרמניה ובהתלקחות המחודשת של הסכסוך האלים בין טורקיה לבין מיעוט הכורדי במדינה בשנת 2015 .