כוונת איראן לבנות בסיסים ימיים בסוריה ובתימן - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • מלחמת ישראל-איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • מלחמת ישראל-איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על כוונת איראן לבנות בסיסים ימיים בסוריה ובתימן

כוונת איראן לבנות בסיסים ימיים בסוריה ובתימן

מבט על, גיליון 879, 20 בדצמבר 2016

English
אפרים קם
המנהיג העליון של איראן, עלי חאמנאי, מעניק מדליה למפקד חיל הים האיראני, עלי פאדאווי

רמטכ"ל הצבא האיראני, גנרל מוחמד חוסין באקרי, אמר בסוף נובמבר, כי איראן עשויה להקים בעתיד בסיסים ימיים בטווחים רחוקים על חופים, על איים, או כבסיסים צפים, ויתכן שיום אחד תקים בסיסים על חופי תימן או סוריה. גם מפקד הצי האיראני נשא דברים ברוח זו. דברים אלה נובעים בראש ובראשונה משאיפתה של איראן להגמוניה במזרח התיכון ואף מעבר לו. לא ברור אם כוונת הדוברים להקמת בסיס קבוע. מותר להניח שאיראן מביאה בחשבון שהקמת בסיסים כה מרוחקים מתחומיה תחשוף אותם לפגיעה מצד יריביה, בעיקר במצב של עימות. ראוי שישראל תסתפק במעקב אחר ההתפתחויות בנושא, משום שלא ברור כלל אם הקמת הבסיסים תתממש, ואם כן – מתי ובאיזו צורה. לכן גם לא ברור מה מידת האיום שהם יוצרים לגבי ישראל ומדינות אחרות. הקמת הבסיסים בקרבה יחסית לישראל נותנת בידיה גם אפשרות נוחה יותר לפגוע בהם במקרה הצורך, למשל בתגובה להתגרות איראנית.


רמטכ"ל הצבא האיראני, גנרל מוחמד חוסין באקרי, אמר בסוף נובמבר, בפני מפקדים בצי האיראני, כי איראן עשויה להקים בעתיד בסיסים ימיים בטווחים רחוקים על חופים, על איים, או כבסיסים צפים, ויתכן שיום אחד תקים בסיסים על חופי תימן או סוריה. הרמטכ"ל הדגיש שתכליתה של הרחבת מעגל הנוכחות הימית האיראנית היא להפגין כוח והרתעה ולהכריח אויבים פוטנציאליים להימנע מלחדור לתחומי איראן. הוא גם הדגיש, שאיראן זקוקה לצי ספינות, שמטרתו תהיה להגן על האינטרסים שלה באוקיינוס ההודי, בדומה לצי שלה במפרץ הפרסי. באותו אירוע אמר מפקד הצי האיראני, תת-אדמירל חביבאללה סיארי, כי לאיראן יש תכניות להרחיב את נוכחותה הימית במים בינלאומיים, וכי שייטת בת שתי משחתות מקיפה עתה את יבשת אפריקה בדרכה לאוקיינוס האטלנטי, כדי להפגין את עוצמת הצי האיראני. איראן גם מציעה חילופי ביקורים ותרגילים ימיים משותפים עם מדינות השוכנות לחופי אפריקה והאוקיינוס הודי.

דברי המפקדים האיראנים נובעים בראש ובראשונה משאיפתה הבסיסית של איראן להגמוניה במזרח התיכון, ובמובנים מסוימים גם מעבר לו. החתירה להגמוניה אזורית היא יעד מרכזי באסטרטגיה האיראנית עוד מתקופת משטר השאה, אלא שהמשטר הנוכחי צרף לה גם את הרובד האסלאמי הדתי. מטרתה אינה בהכרח התפשטות טריטוריאלית אלא שינוי התנאים הגאו-אסטרטגיים של הסביבה והשפעה על התהליכים המרכזיים בה תוך שיפור מעמדה של איראן וצמצום האיומים הנובעים מהמרחב כלפי ביטחונה. איראן מכוונת להניע את הגורמים האזוריים והמעצמתיים להתחשב במעגל האינטרסים שלה במרחב. שאיפה זו מתבססת על ההיסטוריה האימפריאלית שלה, גודל אוכלוסייתה ושטחה, חשיבותה הדתית והעומק התרבותי שלה.

קונקרטית, החתירה להגמוניה מתורגמת על ידי איראן למאמץ לקבוע את מרכזיותה כמעצמה אזורית במרחב ולצמצם את מעורבותה של ארצות הברית בו, משום שזו נתפסת בעיני המשטר האיראני כאיום העיקרי כלפיו. במקביל היא פועלת להתערב ולהשפיע במדינות אחרות במרחב באמצעים צבאיים וכלכליים ובאמצעות ארגונים שיעים הקשורים בה, כדי להתמודד עם האיומים האזוריים שנוצרו כלפיה כתוצאה מהטלטלה האזורית, ולנצל הזדמנויות הנוצרות במרחב לטובת האינטרסים שלה.

לצי האיראני יש תפקיד חשוב בחתירה להגמוניה אזורית. תפקידו להגן על החופים הארוכים של איראן במפרץ הפרסי, וכן על האינטרסים שלה בים הכספי. במיוחד, תפקידו להגן על נכסי הנפט של איראן, הממוקדים ברובם באזור המפרץ, ולהרתיע את יריביה – ובראשם ארצות הברית, ערב הסעודית, ובעבר עיראק – שעיקר איומם כלפיה ממוקד באזור המפרץ. אבל לצי יש תפקיד נוסף: לשמש זרוע ארוכה של איראן לצרכי הגנה והרתעה – בראש וראשונה במרחב המפרץ ובאוקיינוס ההודי. עתה באים ראשי הצבא האיראני ומודיעים בגלוי, כי הם מרחיבים את זרוע ההשפעה של הצי גם לעבר הים התיכון וים סוף, ואף לעבר האוקיינוס האטלנטי.

הצי האיראני ממשיך עדיין להשתמש בציוד מיושן בחלקו. אף על פי כן, הוא יוצר איום לא מבוטל כלפי יריביו במרחב המפרץ הפרסי עקב יכולות הירי והמיקוש שלו ושליטתה המלאה של איראן לאורך כל החוף המזרחי של המפרץ. הצי, על שני רכיביו – הצי הסדיר וצי משמרות המהפכה – כולל שלוש צוללות, שתי קורבטות, ארבע פריגטות טילים, עשרות ספינות טילים וסירות סיור נושאות טילים, 15 צוללות ננס שחלקן מיוצר באיראן, וכלי שיט נוספים. הצי האיראני עוסק בפיתוח ובניה של כלי שיט נוספים וכן בבניית בסיסים ימיים נוספים במפרץ. ההערכה המקובלת היא, שהצי האיראני אינו מסוגל לחסום את השיט במפרץ לתקופה ארוכה עקב יכולותיה של ארצות הברית לפרוץ את החסימה, אך יש לו יכולת לשבש את השיט במפרץ באמצעות ירי טילים נגד ספינות, מיקוש בהיקפים גדולים וירי ארטילרי מהחוף.

הקטע החשוב בדברי הרמטכ"ל האיראני הוא התייחסותו חסרת התקדים לאפשרות של הקמת בסיסים ימיים איראנים בסוריה ובתימן. מדבריו לא ברור האם המדובר בצעד שכבר סוכם עליו עם שתי המדינות הנוגעות בדבר והעומד בפני ביצוע. מהטון הכללי של דבריו נראה, שהדברים הם בבחינת הצהרת כוונות, שיתכן שכבר דובר בהן עם הסורים והתימנים – ואולי גם עם רוסיה – אך מהניסוח כי "יתכן שיום אחד הדבר יקרה" עשוי להשתמע שהביצוע עדיין רחוק וטרם הוסכם עליו. גם עיתוי ההצהרות אינו ברור, אך אפשר להניח לכך שתי סיבות: האחת, איראן כבר החלה לשלוח יחידות צי לעבר האוקיינוס האטלנטי. ברור שזהו צעד שנועד בעיקרו לצרכים הפגנתיים ופנימיים, ללא משמעות מעשית ממשית. יתכן שאיראן כורכת בו את רעיון הבסיסים הימיים, כדי ליצור רושם שזהו מהלך אסטרטגי כולל, כדי לבחון את התגובות להודעה על אודות בניית הבסיסים בסוריה ובתימן. השנייה היא כי יתכן שהדברים נועדו להוות משקל-נגד לפרסומים מהזמן האחרון בדבר רכש הצוללות החדישות על ידי ישראל. יתכן גם שרעיון הקמתם של הבסיסים נועד לתקוע יתד קבועה בשתי מדינות שיציבות משטריהן מעורערת, כדי ליצור המשכיות של קשר למקרה שהמשטרים האלה יתמוטטו, תוך גביית מחיר בתמורה לסיוע הרב הניתן להן על ידי איראן.

אם אכן בסופו של דבר יעלה בידי איראן להקים בסיסים ימיים בחופי סוריה ותימן, יהיו לכך משמעויות מדאיגות בעיקר לגבי ישראל, ערב הסעודית וארצות הברית, וכן לגבי מצרים וטורקיה. לא ברור אם איראן חושבת במונחים של קיום בסיס קבוע – כפי שעשוי להסתמן מדברי הרמטכ"ל – או שמדובר בנוכחות ארעית ומוגבלת ובקבלת שירותי נמל. התרחיש החמור יותר הוא בניית בסיס קבוע בסוריה, שמשמעותו היא בניית זרוע ימית קבועה בים התיכון וקיום נוכחות צבאית איראנית בקרבת ישראל, תוך יצירת איום והרתעה כלפי ישראל במצב של עימות ביניהן. יתר על כן, הקמת הבסיס בסוריה תאפשר לאיראן להעביר אספקה שוטפת וסיוע אחר לחזבאללה, מבלי להיות תלויה במעבר יבשתי או אווירי דרך סוריה, עיראק ו/או טורקיה וכן לשמש לצרכי איסוף מודיעין. הקמת הבסיס בתימן תחמיר את האיום האיראני מדרום כלפי ערב הסעודית, ובעיקר תעניק לאיראן נוכחות ויכולת לאיים בפתחת ים סוף, עם יכולת להשפיע על תנועת ספינות לעבר תעלת סואץ ומפרץ אילת במצב של עימות.

יחד עם זאת, מותר להניח שאיראן מביאה בחשבון שהקמת בסיסים כה מרוחקים מתחומיה, שיכולת ההגנה עליהם בעייתית, תחשוף אותם לפגיעה מצד יריביה, בעיקר במצב של עימות. שיקול זה עשוי להניע את איראן שלא להזדרז בהקמת הבסיסים, בטרם תמצא מענה לפגיעה כזו.

בשלב זה, ראוי שישראל תסתפק במעקב אחר ההתפתחויות בנושא, משום שלא ברור כלל אם הקמת הבסיסים תתממש, ואם כן – מתי ובאיזו צורה. לכן גם לא ברור מה מידת האיום שהם יוצרים לגבי ישראל ומדינות אחרות. ככל שיתברר שהקמת הבסיסים יוצרת איומים משמעותיים, יהיה מקום לבחון עד כמה ארצות הברית מתכוונת לפעול בסוגיה זו, מאחר שהאיומים נוגעים גם לה ולבעלות בריתה. בעניין זה ראוי להוסיף שתי הערות. האחת, הקמת הבסיסים בקרבה יחסית לישראל נותנת בידיה גם אפשרות נוחה יותר לפגוע בהם במקרה הצורך, למשל בתגובה להתגרות איראנית. והשנייה, צריך יהיה להביא בחשבון כי פעולה צבאית נגד הבסיס בסוריה – בין אם תהיה גלויה ובין אם תהיה חשאית – עלולה לגרור תגובה איראנית ישירה, או באמצעות חזבאללה.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןסעודיה ומדינות המפרץ
English

אירועים

לכל האירועים
איראן באפריקה: ההקשר האזורי, הגלובלי וההשלכות על ישראל
26 באוקטובר, 2025
17:00 - 14:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
csis.org
טילי שיוט איראניים
טילי שיוט (Cruise Missiles – CM) הם כלי טיס לא מאוישים, לרוב מוּנעים באמצעות מנועי סילון, שמסוגלים להוביל ראש קרבי (רש"ק) כבד יחסית לטווחים ארוכים (עשרות, מאות ואף אלפי קילומטרים) ולפוצץ אותו במטרה. במתקפת הטילים הראשונה של איראן על ישראל ב-14 באפריל 2024 שוגרו, בין השאר, עשרות טילי שיוט לעבר ישראל, שיורטו כולם. הסקירה מתמקדת בארסנל טילי השיוט של איראן.
25/11/25
״המלחמה הכפויה השנייה״: מלחמת ׳עם כלביא׳ והשלכותיה על הביטחון הלאומי באיראן
מלחמת 12 הימים בין איראן לישראל ביוני 2025 הייתה העימות הישיר הראשון בהיקף מלא בין שתי המדינות. חרף מִשכה הקצר יחסית היא נחשבת לאירוע מטלטל במיוחד ברפובליקה האסלאמית, בעיקר לנוכח מהלומת הפתיחה של ישראל, הצטרפות ארצות הברית למערכה והיקף הנזק למערכי הגרעין והטילים האיראניים. מאז תום המלחמה מצויה איראן בתהליך מתמשך של הפקת לקחים בעקבות הפערים הניכרים שנחשפו ביכולות ההרתעה וההגנה שלה. הצורך בשיפורים ובהתאמות בתפיסת הביטחון הלאומי אינו נעלם מעיני ההנהגה האיראנית, אך נראה כי לעת עתה אין בכך כדי לחולל שינוי מהותי באסטרטגיה הכוללת. נראה כי איראן מעדיפה לבצע התאמות מסוימות במדיניותה במסגרת התפיסה הקיימת, תוך מציאת פתרונות אפשריים לפערים שנתגלו, ולא לחולל תמורות משמעותיות בסוגיות הליבה האסטרטגיות. מכל מקום, המציאות החדשה שנוצרה בעקבות המלחמה מתאפיינת בחוסר יציבות, וספק אם הסטטוס קוו הנוכחי יכול להימשך לאורך זמן, בייחוד לנוכח האפשרות הגוברת למיסקלקולציה בין איראן לישראל ולקבלת החלטות עתירות סיכון מצד איראן, בעיקר בתחום הגרעין. מזכר זה נועד לבחון מהם הלקחים שאיראן מסיקה מהמלחמה ואת השלכותיה בארבעה תחומים מרכזיים: הגרעין, המערכים הצבאיים האסטרטגיים, הזירה האזורית והזירה הפנימית, וכיצד היא השפיעה על תפיסת הביטחון הלאומי האיראנית. נוסף על כך הוא כולל שורת המלצות למדיניות שנועדו לבלום, או לכל הפחות לעכב את מאמציה של איראן לשיקום יכולותיה האסטרטגיות ובראשן תוכנית הגרעין, ואת הציר הפרו-איראני באזור, ולצמצם ככל האפשר את הסיכון לחידוש הלחימה.
19/11/25
Morteza Nikoubazl/NurPhoto via REUTERS
מרפובליקה אסלאמית לרפובליקה איראנית
הצעירים חוגגים "האלווין", המשטר מציב פסל של מלך פרסי קדום: מהן הסיבות למגמות אלה, שאינן מתיישבות עם זהותה האסלאמית של איראן, וכיצד הן משליכות על עתידה של הרפובליקה האסלאמית?
16/11/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • מלחמת ישראל-איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.