פרסומים

נאום נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ב-13 באוקטובר 2017 היווה נקודת מפנה ברורה במדיניות האמריקאית ביחס לאיראן. בהכרזתו כי לא יאשרר את ההסכם, קרא הנשיא טראמפ תיגר על הסכם הגרעין (JCPOA) ועל מדיניות איראן במזרח התיכון. הכרזתו גררה תגובות נגד מצד השותפות האחרות להסכם (בריטניה, גרמניה, צרפת, רוסיה וסין), ובעיקר ציפייה דרוכה להחלטתו, האמורה להתקבל במחצית ינואר 2018, בשאלה האם נשיא ארצות הברית יחתום על הצו הממשיך את השעיית הסנקציות או יחזיר אותן, ובכך למעשה יפרוש מההסכם .

זו אינה העת לפרישה מהסכם הגרעין

מיד לאחר נאום הנשיא התייחסנו לנושא והמלצנו שלא לפתוח את ההסכם, אלא להפעיל לחץ על המשטר האיראני בשל הפרותיו את החלטות מועצת הביטחון בנושאי פרויקט הטילים, פרוליפרציה של אמצעי לחימה וטרור, ובשל פגיעתו בזכויות אדם. בינתיים פרצו המהומות באיראן. בנקודת הזמן הקריטית הזאת, בין המצב הנפיץ באיראן להכרעת הנשיא טראמפ בסוגית ההסכם, אנו מבקשים לחזור על ההערכה כי עלות פרישת ארצות הברית מההסכם בעת הנוכחית עולה על התועלת ממהלך זה. לפיכך, ההמלצה שארצות הברית לא תפרוש מההסכם בינתיים נותרת בעינה.

על רקע זה, מעודדת הצהרתו של מזכיר המדינה, רקס טילרסון, מיום שישי האחרון (5 בינואר, 2018), בדבר המאמצים שננקטים כעת כדי למצוא פתרון שיאפשר לארצות הברית להמשיך להיות צד להסכם. אנו מקווים שגם אם ההצעה המקודמת בקונגרס לא תבשיל לכדי חקיקה בזמן המועט שנותר עד להכרעת הנשיא, גילוי נכונות מצד הקונגרס לדון בהצעה שתונח לפניו במסגרת זמנים שתהיה מקובלת על הנשיא טראמפ, יאפשר לנשיא להימנע מהחלטה על החזרת הסנקציות, שתהווה פרישה בפועל של ארצות הברית מההסכם.

חרף חילוקי הדעות בינינו על אודות איכותו של ההסכם ויכולתו למנוע נשק גרעיני מאיראן, כולנו מסכימים על כך שלעת עתה, ההסכם הוא עובדה מוגמרת והשותפות האחרות להסכם מתנגדות לפתוח אותו. מהלך אמריקאי חד-צדדי ליציאה ממנו בעת הזו יביא לחיכוך בין הממשל האמריקאי לבין ממשלות המדינות האלה ויאפשר למשטר האיראני לנצל את פרישת ארצות הברית לטובתו. הדבר היה נכון טרם פרוץ המהומות באיראן, וקל וחומר היום, כאשר המשטר רק מחפש תירוצים להסיט את זעם הציבור האיראני ממנו ולהפנותו כלפי חוץ. תהיה זו טעות מצד הממשל לשחק לידי המשטר ולספק לו הזדמנות זו.

הגברת הלחץ על איראן ללא פרישה מההסכם

פרישת ארצות הברית מן ההסכם מסכנת את היכולת כיום לצמצם ולהגביל את פרויקט הגרעין האיראני בטווח הקרוב, ולדחות את  היכולת לפריצה איראנית לנשק גרעיני. בהתאם לכך, והיות שכבר כיום ניתן להעלות טענות כלפי איראן ולהפעיל עליה לחץ לגבי יישום ההסכם, מבלי לפתוח אותו ומבלי שארצות הברית תפרוש ממנו, ראוי ואף חיוני למצות את דרך הפעולה הזאת.

הסוגיות שיש להתייחס אליהן במסגרת זו הינן:

א. יש להבליט את העובדה שבשני העשורים האחרונים איראן הפרה את תנאי ה-NPT בכך שעבדה על תכנית גרעין צבאי, הונתה את הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ופקחיה ואת המערכת הבינלאומית כולה. הבלטה זו חשובה מכיוון שהיא בסיס לאבדן אמון מצד הקהילה הבינלאומית באיראן וגם לצורך לבדל את המשטר האיראני ממשטרים אחרים ולהתייחס אליו כמועד להפרות ולרמייה וכזה שאין לתת בו אמון.

ב. יש למצות את סעיפי ההסכם שנוגעים לפיקוח במתקנים צבאיים באיראן, כדי לוודא שהם יאפשרו בדיקה אפקטיבית ובזמן סביר של חשד לפעילות בתחום הגרעין הצבאי. במסגרת זו, יש להבהיר את הסעיפים בהסכם הנתונים לפרשנות, כגון הפסקאות המורות לסבא"א להגיש ראשית לאיראן את החומר המודיעיני המרשיע ולחכות לתגובתה, בלי הגבלת זמן. רק לאחר שלב זה יותנע התהליך שבמסגרתו תוכל איראן לעכב פיקוח במתקן צבאי עד ל-24 ימים אחרי בקשה של סבא"א לערוך ביקורת.

ג. יש לוודא שסבא"א תפעיל את זכויותיה לאיתור מתקנים, פעילויות וחומרים אסורים לפי הפרוטוקול הנוסף. עד כה, הסוכנות לא יזמה פיקוח העושה שימוש בכל ההרחבות המתאפשרות לפי פרוטוקול זה.

ד. יש לדאוג ליותר שקיפות ופירוט בדיווחים הרבעוניים של מנכ"ל סבא"א ביחס לממצאי הפיקוח באיראן, וביחס למאמצי הרכש (האסורים) של איראן הנדונים במסגרת "קבוצת העבודה בנושא רכש", על מנת לאפשר את השיח הבינלאומי החשוב בנושא.

ה. יש לשוב ולבחון את סעיפי ההסכם אשר נוגעים למחקר ופיתוח בנושא הצנטריפוגות המתקדמות. במצב הנוכחי, עקב המגבלות שמטילה איראן על הפיקוח, יש סכנה שהיא תוכל לפתח ולייצר צנטריפוגות מתקדמות, מבלי שבסבא"א יידעו על כך, למרות שזו הפרה של ההסכם.

ו. יש לשים דגש על עבודת המודיעין במקביל לפיקוח של סבא"א. זאת, לאור העובדה שהיסטורית, הפרות המשטר בפרויקט הגרעין האיראני נחשפו בעיקרן לא בזכות פיקוח סבא"א, אלא על ידי גורמי מודיעין ומתנגדי משטר.

לאור האמור לעיל, נכון שארצות הברית תמשיך להוביל מדיניות שתאתגר את המשטר באיראן ותחייב את עמידתו בהסכם, מבלי לפתוח אותו למשא ומתן מחודש, תוך גיוס חברות ה-5+1P למהלך זה.

הפרות המשטר האירני מעבר להסכם הגרעין

את הצורך הדחוף בהמשך הפעלת לחץ על המשטר האיראני והגברתו במקביל לאכיפת יישום ההסכם ממחישים הפרותיו הנשנות והעקביות את החלטות מועצת הביטחון ומצב זכויות האדם באיראן:

א. הפרות החלטת מועצת הביטחון 2231 על ידי תמיכה בטרור והפצת נשק לארגוני טרור ברחבי המזרח התיכון.

ב. עריכת ארבעה ניסויי טילים לפחות לאחר הצגת הסכם הגרעין: אלה שבוצעו באוקטובר-נובמבר 2015 היו הפרה של החלטת מועצת הביטחון 1929 (שעדיין הייתה בתוקף), והשאר היו בניגוד ל"רוח" החלטת מועצת הביטחון 2231, כפי שנטען על ידי ממשלי אובמה וטראמפ.

ג. הפרות של הדין הבינלאומי ונורמות בנושא זכויות אדם על ידי המשטר. איראן מובילה עולמית בהיקף ההוצאות להורג, מעצרים המוניים של מתנגדי משטר, פגיעה בנשים, להט"בים, מיעוטים, ועוד.

סיכום

לקראת החלטת הנשיא טראמפ בסוגית המשך השעיית הסנקציות והפרישה האפשרית מהסכם הגרעין עם איראן (JCPOA), מומלץ:

א. לא להחזיר את הסנקציות במהלך שמשמעותו הפרה של ההסכם, אך לדרוש מאיראן את יישום ההסכם במלואו, ולדרוש מסבא"א פיקוח קפדני על היישום ופרסום מלא של כל היבטי וממצאי הפיקוח, כפי שהיה נהוג בעבר. זאת, כדי להגביר את השקיפות לגבי אופן יישום ההסכם מצד איראן.

ב. להעלות את המודעות הבינלאומית להפרות של החלטות מועצת הביטחון על ידי איראן ולדרוש משאר השותפות להסכם הגרעין להצטרף לסנקציות עליה בגין הפרות אלה. במסגרת זו, יש לפעול לקידום החלטת מועצת ביטחון חדשה אשר תחזיר את האיסור שהופיע בהחלטות קודמות על ביצוע כל פעילות, לרבות פיתוח, ייצור או קיום ניסויים בטילים בליסטיים וטילי שיוט המסוגלים לשאת ראש קרב גרעיני.

ג. לבודד את המשטר האיראני ולהפעיל עליו לחץ בשל הפרה של  זכויות אדם בכלל, ודיכוי המהומות האחרונות בפרט. במסגרת זו, על ארצות הברית למצות את הסנקציות והכלים שמקנים לה סעיפים 402 ו-403 בחוקIran Threat Reduction and Syria Human Rights Act of 2012, נגד גורמים התורמים לדיכוי זכויות האדם של העם האיראני.

ד. להטיל סנקציות בילטרליות אמריקאיות על המשטר בגין הפרות אלה. תוך גיוס שאר חברות ה-5+1P ושאר המדינות להשתתף בסנקציות.