פרסומים
מערכות | חשוון התש"פ | נובמבר 2019 | גיליון מיוחד INSS
עקבו אחרינו בגוגל
בתחילת שנות ה־50 של המאה ה־20 ,עת החל דוד בן־גוריון לגבש את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ואת תפיסת ההפעלה של צה"ל, קבע בנאומו בישיבת הכנסת כי: "אם יתקיפו אותנו בעתיד, אנו רוצים שהמלחמה תתנהל לא בארצנו, אלא בארץ האויב, ושלא נתגונן אלא נתקוף. מלחמה זו עושים לא על־ידי יישובי ספר, אלא על־ידי כוחות היו אלו ניידים המצוידים בכלי תנועה מהירים ובעוצמת אש חזקה". ניצניה של מחשבה צבאית ישראלית, חדשנית ופורצת דרך, בוודאי במושגים של מדינה שזה לא כבר הוקמה ושזה עתה סיימה מערכה ארוכה ומדממת על עצמאותה.
בשנים שלאחר מכן הפך כושר התמרון לאחד מיסודות הביטחון ולגורם שמעותי בניצחונות בסבב המלחמות, ממלחמת סיני ועד מלחמת יום הכיפורים. ואולם, לא פחות מהיותו כלי משמעותי לניצחון במלחמה, הפך התמרון היבשתי לחלק מן האתוס הישראלי ולמגדיר המרכזי של המחשבה הצבאית הישראלית.
לקראת סוף שנות ה־90 וראשית שנות האלפיים התחוללו שינויים בסביבה האסטרטגית והמבצעית. המושגים "מבוכת התמרון" או "משבר התמרון", שהחלו להופיע בשיח הצבאי והביטחוני, ביטאו את התחושה כי מה שהיה אפקטיבי מול צבאות בעבר, איננו מספק דיו בשדות הקרב החדשים. הצורך לפתח ידע צבאי ולחולל טרנספורמציה בדרך שבה אנחנו חושבים על תמרון יבשתי בשדות הקרב החדשים הפך לחיוני, ככל שהתבהר כי עוצמת האש מבוססת המודיעין לבדה אינה מספיקה כדי להשיג תוצאות מכריעות, מול האיומים המתפתחים על ביטחונה של מדינת ישראל. הגדרת היעדים של המטה הכללי כיוונה לפיכך לחיזוקו של הכוח המתמרן, ולהידוק הקשר בינו ובין המאמצים האחרים. פרופ' בארי ניילבאף, מחבר תורת המשחקים, טען כי אין דבר פרקטי יותר מתיאוריה טובה. בפרפראזה לדבריו, אני בהחלט מצפה כי הידע הרב שמצוי בין דפי חוברת זו יתרום נדבך חשוב לבניין הכושר הצבאי של צה"ל ולהמשך פיתוחו של כושר תמרון אפקטיבי, בארגז הכלים העומד לרשות הביטחון הלאומי של ישראל לנוכח אתגרי העתיד.
במהלך השנתיים האחרונות הובילה חטיבת תוה"ד מחקר תשתיתי ביקורתי ומקיף לבחינה ולעיצוב תפיסת תמרון לנוכח אתגרי העתיד. תהליך זה נועד להפרות את המחשבה, לפתח את השיח המקצועי ולהנביט רעיונות חדשים. לתהליך הלמידה ופיתוח הידע היו שותפים רבים: מהמטה הכללי, מהזרועות, מהאגפים ומגופים רבים נוספים (תוצריו של תהליך זה מובאים בפניכם, הקוראים, בחוברת זו - שהיא פרי יוזמה משותפת של הוצאת מערכות ו־INSS).
מטבעם של מחקרים בלתי מסווגים מסוג זה, רב הנסתר על הגלוי באשר למגמות העתידיות בפועל של צה"ל, בייחוד בכל הנוגע לתפיסות המבצעיות הקונקרטיות ולאמל"ח הייעודי. עם זאת, רק מחקרים מסוג זה מאפשרים לפתח את השיח בקהילה האזרחית והביטחונית של ישראל. אנו בטוחים כי שיח מעין זה ימשיך להוות ערובה להבטחת הידע המשותף המאחד בין צה"ל, החברה ומקבלי ההחלטות. אין לקורא הנאמן אלא לגשר בתבונתו על הפער בין הגלוי לנסתר.
קריאה מועילה,
בברכה,
אלוף יעקב בנג'ו
רח"ט תוה"ד ומפקד הגיס הצפוני
תוכן עניינים
המשגת התמרון כחלק מהשפה הצבאית בצה"ל
בין הכרעה לניצחון בין תמרון לשחיקה
הגנה נגד התקפה- איך שגלגל מתהפך לו
מבצעי תמרון יבשתי מול מבצעי מנגד בעולם
חיוניות התמרון היבשתי בעימותים במזרח התיכון
התמרון הרב - זרועי כאמצעי בניהול הסכסוכים של מדינת ישראל
השפעות הדדיות בין התמרון הצבאי לחברה האזרחית
התמרון היבשתי הרב - זרועי לנוכח אתגרי העתיד