התהדקה שליטת החמאס בעזה - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • מבצע שאגת הארי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • מבצע שאגת הארי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על התהדקה שליטת החמאס בעזה

התהדקה שליטת החמאס בעזה

מבט על, גיליון 66, 6 באוגוסט 2008.

English
שלמה ברום

העימות האלים שהתחדש בין חמאס ופתח ברצועת עזה לאחר פיצוץ מכונית של פעילי חמאס ב-25 ביולי הביא לחיזוק משמעותי של שליטת תנועת החמאס ברצועת עזה ולחיסול כמעט מוחלט של נוכחות תנועת הפתח ברצועה.


העימות האלים שהתחדש בין חמאס ופתח ברצועת עזה לאחר פיצוץ מכונית של פעילי חמאס ב-25 ביולי הביא לחיזוק משמעותי של שליטת תנועת החמאס ברצועת עזה ולחיסול כמעט מוחלט של נוכחות תנועת הפתח ברצועה.

לאחר השתלטות החמאס על רצועת עזה ביוני 2007 אפשרה התנועה האסלאמית לפתח להמשיך את פעילותו בה . מנהיגי פתח יכלו לנוע בין איו"ש ורצועת עזה, המושלים מטעמו של נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, המשיכו לפעול ברצועה, והמסגרות הארגוניות של ארגון הפתח המשיכו לתפקד. נראה כי היו לכך סיבות שונות, ביניהן: חוסר רצון לשבור לגמרי את הכלים עם פתח ונשיא הרשות הפלסטינית, תקווה לחידוש הדיאלוג עם פתח והעובדה שיריביו של מחמד דח'לאן בקרב הפתח ברצועה שיתפו פעולה עם החמאס כאשר הוא השתלט על רצועת עזה.

ההתנקשות שבה נהרגו חמישה מבכירי הזרוע הצבאית של החמאס נתנה לאנשיו הזדמנות לפעול לחיסול הנוכחות של הפתח ברצועה. גם אם ההתנקשות הייתה הסיבה המיידית להחלטה יש להניח שהחמאס הגיע זה מכבר להבנה שעליו לחתור לתוצאה זו משום שהניסיונות לחידוש הדיאלוג עם פתח לא צלחו, הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון תחת מנהיגותו של עבאס ובשיתוף פעולה עם ישראל מקיימת מאמץ רציף לחיסול תשתית חמאס שם ואנשי פתח ברצועה המשיכו לחתור תחת שלטון חמאס ברצועה בין השאר על ידי ניסיונות שיגור רקטות לישראל כדי להמחיש ששליטת החמאס ברצועה רופפת.

החמאס אוסר עתה פעילות של הפתח ברצועת עזה. מאות אנשי פתח נעצרו ובכללם כל ההנהגה הבכירה של הפתח ברצועה. כן השתלט החמאס על כל נכסי הפתח. השיא היה העימות בין החמאס לחמולת ח'ילס בשכונת סג'עיה. אחמד ח'ילס, הדמות הבכירה בחמולה, היה בעבר מזכ"ל הפתח ברצועה ויריבו הגדול של מחמד דח'לאן. הוא עמד בראש קבוצת אנשי הפתח ששיתפו פעולה עם החמאס, אך עובדה זו לא הואילה לו בעימות הנוכחי. היה חשוב לחמאס לשבור את כוחה הצבאי של החמולה כמוקד הכוח היחידי של הפתח שנשאר ברצועה.
היבט מעניין של פעולת חמאס שלא זכה לתשומת לב רבה הוא ניצול ההזדמנות על ידי חמאס לביצור כוחו באמצעות טיפול במוקדי כוח יריבים אחרים שאינם בהכרח קשורים לפתח. החמאס פעל לאכוף את מרותו ובהצלחה על מוקדי הכוח החמולתיים והאחרים ברצועת עזה. הבולטים בהם היו חמולת דוע'מוש בשכונת סברא שנהגה לפעול תחת השם "צבא האסלאם", ונכנעה לכוחות החמאס, ו"גדודי אחמד אבו-ריש", מיליציה צבאית של חמולת אבו ריש הפועלת בעיקר בדרום רצועת עזה ומשמשת גורם מרכזי בתעשיית ההברחות במנהרות. היא ספגה מכה קשה כאשר עשרות מאנשיה נעצרו ופורקו מנשקם. כן סגר החמאס את תחנת הרדיו של החזית העממית הפועלת ברצועת עזה. התחנה הזאת הייתה כלי התקשורת האופוזיציוני היחיד שנותר ברצועה והיחיד שביקר את מדיניות החמאס.

תשומת הלב בישראל התמקדה בתמונות אנשי הפתח שנמלטו פצועים וחסרי כל לישראל, וביניהם אנשי פתח שהיו מעורבים בפיגועים נגד ישראל בשנים האחרונות, אולם זהו הפן הפחות חשוב של ההתפתחות האחרונה. ההיבט העיקרי שלה הוא שהחמאס הגיע לשליטה מלאה והדוקה ברצועת עזה. אם בתקופה שמאז השתלטות החמאס על הרצועה ביוני 2007 היו בקיעים בשליטתו והייתה אפשרות שגם החמאס ייכשל במבחן שבו הפתח נכשל בעבר ולא יוכל למנוע את פעולתם של גורמי כוח מקומיים המחבלים במדיניותו, הרי עתה ברור שמתכונת השליטה של החמאס שונה ויעילה הרבה יותר. קשיי השליטה של החמאס התבטאו במידה מסוימת באי יכולתו לכפות על גורמים שונים לקיים במלואה את הפסקת האש. במצב החדש שנוצר ברור כי הפרות של הפסקות האש תהיינה בעיקר תוצר של חוסר רצונו של החמאס לאכוף את הפסקת האש ולא חוסר יכולתו.

סביר כי תהיה לכך השפעה רבה על יציבותה של הפסקת האש. כל עוד החמאס מעוניין בהמשך הפסקת האש אפשר להניח שהיא תתקיים בלא הפרות משמעותיות. באותה מידה אפשר להניח שהחמאס יוכל לקיים כל הבנה אליה יגיע עם ישראל או גורמים אחרים כמו מצרים והקהילה הבינלאומית. יכולה להיות לכך השלכה חשובה על האפשרות להגיע להסדרים לגבי אזור הגבול שבין רצועת עזה ומצרים. "אילופה" של חמולת אבו ריש מחזקת את שליטת החמאס בתעשיית ההברחות ובמתרחש לאורך הגבול של מצרים. אפשר יהיה לנצל זאת להגיע להבנות עם חמאס אם יקבל תמורות שישרתו את האינטרסים שלו כמו הפעלה סדירה של מעבר רפיח.

האתגר היחידי שנותר לשלטון ללא מצרים של החמאס ברצועה הוא ארגון הג'האד האסלאמי הפלסטיני. קיימות שתי אפשרויות בהקשר זה. האחת היא שהארגון ילמד את לקחי השבוע האחרון ולא יתעמת עם החמאס ומדיניותו וימשיך לפעול ברצועה, והשנייה היא שהארגון במוקדם או במאוחר יגיע לחיכוך עם החמאס, דבר שיביא את החמאס להכנעתו. סביר שתאים חשאיים של הפתח ימשיכו לפעול ברצועה אבל הם יהיו חלשים ולא יהוו אתגר ממשי לחמאס.

אירועים אחרונים אלו מצביעים על כך שלא ניתן יהיה למוטט את שלטונו של החמאס בעזה אלא על ידי כיבושה הצבאי. כתוצאה מכך מתחזקת גם ההפרדה בין רצועת עזה ואזור י יהודה ושומרון. ההתפתחויות בעזה חיזקו את נחישות הרשות הפלסטינית וישראל לחסל את תשתית החמאס ביהודה ושומרון. מנגנוני הביטחון של הרשות נכנסו למצב של כוננות עליונה מחשש שהחמאס יבצע פעולות תגובה נגד המנגנונים הפועלים באזורים אלה, וכוחות הרשות הרחיבו את המעצרים של אנשי החמאס. במסגרת זו נעשו מאמצים למנוע הפגנות ותהלוכות אסלאמיות ונעצרו מטיפים במסגדים.

נשאלת השאלה האם תהיה להתפתחויות אלו השפעה על הסיכויים להתממשות עסקה לשחרורו של גלעד שליט. נראה כי התגברות הביטחון העצמי של החמאס בעקבות הצלחתו האחרונה תחזק את נוקשותו בניהול המשא ומתן ומאידך גם תקטין את נכונות ישראל להגמיש את עמדותיה, ולכן הסיכויים לסיכום עסקה בעתיד הקרוב אינם גדולים.

לסיכום, ההשתלטות המלאה כמעט של החמאס על רצועת עזה נותנת לישראל כלים טובים יותר לניהול הסכסוך מול החמאס ברצועה משום שלתנועה מעתה אחריות מלאה לכל המתרחש ברצועה והיא תצטרך לתת דין וחשבון על כל התפתחות בה. מצב חדש זה מאפשר לישראל להגיע להבנות יציבות יותר מול החמאס אם היא חפצה בהם. מצד שני, אם ההנחה הבסיסית של האסטרטגיה הישראלית היא שיש למוטט את שלטון החמאס ברצועה, הרי היכולת לממש אסטרטגיה זו נפגעה באופן קשה והאופציה היחידה שנותרה למימוש היא כיבוש הרצועה -- דרך פעולה שמחיריה כבדים.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-פלסטיניםרצועת עזה וחמאס
English

אירועים

לכל האירועים
איראן, ארה"ב, ישראל ויהודי התפוצות
10 במרץ, 2026
13:00 - 12:00
Shutterstock

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
IMAGO/APAimages via Reuters Connect
האם מה שהיה הוא שיש ויהיה? עיון ביקורתי בטיוטת החוקה הפלסטינית החדשה
מה ניתן ללמוד מקריאה מעמיקה בטיוטת החוקה שהועברה לאבו מאזן?
24/02/26
REUTERS/Jonathan Ernst
מועצת השלום של טראמפ: יוזמה לרצועת עזה או חלופה לאו"ם
מהו הייעוד של המועצה הבינ"ל שהקים הנשיא האמריקני במסגרת תוכניתו לסיום המלחמה ברצועה – ומהן ההשלכות של המהלך של טראמפ?
29/01/26
Harun Ozalp / Anadolu via REUTERS
המעבר לשלב ב' ברצועת עזה – אתגר חסר תקדים לישראל
מהם האתגרים והחששות שעלו – הן בירושלים והן ברמאללה - בעקבות ההכרזה על מעבר לשלב השני בתוכנית טראמפ לייצוב רצועת עזה, וכיצד על ישראל לפעול?
25/01/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • מבצע שאגת הארי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.