השותפות סבא''א-איראן - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • מבצע שאגת הארי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • מבצע שאגת הארי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על השותפות סבא''א-איראן

השותפות סבא''א-איראן

מבט על, גיליון 29, 6 בספטמבר 2007

English
אפרים אסכולאי

ב-27 לאוגוסט 2007, פרסמה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) חוזר מידע (INFCIRC 711) המכיל את הנוסח של "ההבנות של הרפובליקה האסלאמית של איראן ושל סבא"א בדבר שיטת הפיתרון של הנושאים הפתוחים". לקראת סופו של אותו מסמך, ניתן למצוא את הניסוח הבא: " משלחת סבא"א בדעה כי ההסכם אודות נושאים אלו יקדם את יעילות יישום הפיקוח באיראן ואת יכולת הפיקוח להגיע למסקנות בדבר היעוד, למטרות שלום בלבד, של הפעילות הגרעינית באיראן." פיתרון הנושאים הפתוחים יארך לפחות עד תום 2007. לפיכך, בהתמקדותה בנושאים ישנים, וכמעט חסרי חשיבות, הצליחה סבא"א להסיט את תשומת הלב מהנושא העיקרי שהוא פעילותה המתמשכת של איראן בתחום העשרת האורניום. האיראנים, כמובן, שמחו שמחה יתרה עם ההסכם, והצהירו כי קרוב היום בו ייסגר "התיק האיראני".


ב-27 לאוגוסט 2007, פרסמה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) חוזר מידע (INFCIRC 711) המכיל את הנוסח של "ההבנות של הרפובליקה האסלאמית של איראן ושל סבא"א בדבר שיטת הפיתרון של הנושאים הפתוחים". לקראת סופו של אותו מסמך, ניתן למצוא את הניסוח הבא: " משלחת סבא"א בדעה כי ההסכם אודות נושאים אלו יקדם את יעילות יישום הפיקוח באיראן ואת יכולת הפיקוח להגיע למסקנות בדבר היעוד, למטרות שלום בלבד, של הפעילות הגרעינית באיראן." פיתרון הנושאים הפתוחים יארך לפחות עד תום 2007. לפיכך, בהתמקדותה בנושאים ישנים, וכמעט חסרי חשיבות, הצליחה סבא"א להסיט את תשומת הלב מהנושא העיקרי שהוא פעילותה המתמשכת של איראן בתחום העשרת האורניום. האיראנים, כמובן, שמחו שמחה יתרה עם ההסכם, והצהירו כי קרוב היום בו ייסגר "התיק האיראני".

סבא"א העיזה לכתוב זאת למרות שאיראן חזרה בה מההתחייבות לציית ל"פרוטוקול הנוסף" של הפיקוח. סבא"א הסכימה לפעול "בהתאם להסכם 'הפיקוח המקיף' עם איראן". ולפיכך, חזרה סבא"א לנוהל פיקוח מיושן ובלתי יעיל, נוהל אשר נכשל בעליל בעיראק והמהווה מתכון בטוח לכישלון באיראן. "הפיקוח המקיף" נכשל בעיראק בגלל חיסרון בולט אחד: חוסר היכולת לחפש אחר מתקנים, חומרים ופעילויות מוסתרים. כיצד אפשרה סבא"א דבר זה?

לאחר שצוות הפעולה של סבא"א חשף, בשנת 1992, את התכנית הנרחבת של עיראק לייצור נשק גרעיני, סבא"א יזמה פרויקט בשם "93+2" להעריך את הסכמי הפיקוח הקיימים ולהמליץ על שיטת פיקוח טובה יותר. תוצאת אותו פרויקט הייתה ההמלצה לאשר את הפרוטוקול הנוסף הכולל, בין השאר, את האפשרות לבצע דיגומים סביבתיים – שיטה של "זיהוי פלילי" גרעיני המסייעת בחשיפת פעילויות בלתי חוקיות. אם שיטה זו הייתה מופעלת בעיראק בעיתה, הייתה תוכניתה החשאית להעשרת אורניום ולהפרדת פלוטוניום לבטח מתגלית. עם זאת, כלל הפרוטוקול הנוסף הבטחה מפוקפקת: כי הפרוטוקול יכול לספק ביטחונות באשר להעדר חומרים גרעיניים אסורים ופעילויות בלתי חוקיות במדינה המפוקחת. לא ניתן לספק ביטחונות שליליים כאלו, במיוחד לא במדינה בממדיה של איראן עם היסטוריה של תרמיות, כזבים והסתרות.
עם גילוי הפעילויות הבלתי מוצהרות באיראן, אולצה זו לחתום על הפרוטוקול הנוסף ולהבטיח לפעול בהתאם, אף לפני האשרור הפרלמנטארי הנדרש. אך איראן חזרה בה מהבטחתה. לפיכך, סבא"א נותרה מוגבלת ביכולותיה, ללא אפשרות לחפש ולחשוף כל תוכנית גרעינית מקבילה בלתי מוצהרת, במידה וזו קיימת.

מהי הסיבה, לפיכך, שסבא"א ממציאה את האמרה כי ההסכם עם איראן יכול לאפשר לסבא"א "להגיע למסקנות בדבר היעוד, למטרות שלום בלבד, של הפעילות הגרעינית באיראן"? מה קרה לצורך בדיגום סביבתי? האם סבא"א חושבת כי הפרוטוקול הנוסף כבר אינו חיוני? האם סבא"א פיתחה שיטה יעילה יותר לפעול ללא הצורך בעבודת שדה נרחבת? התשובה לשאלות אלו היא פשוטה: סבא"א נכנעה לאיראן בכל הנושאים החשובים. למעשה, סבא"א הפכה לשותפתה השקטה של איראן.

הבעיה החמורה ביותר הניצבת בפני הקהילייה הבינלאומית היא נחישותה של איראן להעשיר אורניום. ביולי 2006 קיבלה מועצת הביטחון (מועבי"ט) החלטה התובעת כי "...איראן תשעה את כל פעילותה הקשורה להעשרה ולמחזור [פלוטוניום] כולל מחקר ופיתוח...", ולאחר מכן הטילה מועבי"ט סנקציות על איראן, היות וזו לא מילאה אחר המוטל עליה. איראן התעלמה הן מהחלטות אלו והן מאלו שבאו בעקבותיה והמשיכה בפיתוח תהליכי ההעשרה. נושא זה הוא בעל חשיבות עליונה היות ואם תשתלט איראן על הטכנולוגיה ואם תפעיל בהצלחה 3000 צנטריפוגות גז להעשרת אורניום, תוכל זו להעשיר אורניום לרמה (כ- 90%) ולכמויות צבאיות תוך כשנה. עובדה זו עמדה בכל חריפותה בפני מועבי"ט בהחליטה על הדרישה להשעות את פעילויות ההעשרה. למרות עובדה זו, בחר מנכ"ל סבא"א, מוחמד אלברדעי, להביע את דעותיו, בהזדמנויות אחרות, כי מאוחר מדי לעצור את איראן וכי יש לאפשר לה פעילות העשרה בקנה מדה מצומצם. העובדה כי הוא נמנע מלאזכר את הדרישה להשעיה בהסכם האחרון עם איראן מדברת בקול רם יותר ממילותיו.

הדו"ח התקופתי של אלברדעי למועצת המנהלים של סבא"א ולמועבי"ט, שהופץ שלשה ימים לאחר חוזר המידע הנזכר לעיל, לא עשה דבר להפגת תחושת אי-הנוחות שהשתררה לאחר קריאת הטקסט הקודם. החלק הארי של דו"ח זה שוב הוקדש לנושאים הפתוחים. באותו חלק הדן בפעילות במתקן ההעשרה בנתנז מוסר הדו"ח כי כ-2000 מכונות פועלות במקביל, הן מוזנות ב-UF6 ומעשירות אורניום לרמה של 4.8%. מכונות נוספות נמצאות בהתקנה והרצה. עובדה מדאיגה זו לא שכנעה את סבא"א כי נוצר מצב מסוכן, בו איראן תוכל, אם תרצה בכך, להשתמש במכונות אלו להעשרת כמות משמעותית של אורניום לרמה צבאית תוך שנה ומחצה. בפסקה שלפני האחרונה בדו"ח מזכירה סבא"א כי איראן לא השעתה את הפעילות הנוגעת להעשרה, בניגוד להחלטות מועבי"ט. סבא"א שוב קראה לאיראן לאפשר פיקוח תוך מתן גישה מלאה למסמכים ולאישים (אך לא למתקנים), ולאפשר אמצעי שקיפות, כולל אלו המוזכרים בפרוטוקול הנוסף.

איראן מיהרה להכחיש את הרמזים כאילו היא לא עומדת ביעדי ההקמה של הצנטריפוגות והודיעה בנחישות כי אינה מתכוונת לציית לדרישת מועבי"ט להפסיק את פעילותה בתחום ההעשרה.

במקום לגשת ישירות לנושאים החשובים ביותר, סבא"א ממשיכה בדרך ההימנעות מעימותים, מסיחה את הדעת ע"י התרכזות בנושאים משניים, קונה זמן לאיראן ובכך הופכת את השגת יכולת גרעינית צבאית באיראן לעובדה כמעט מוגמרת. אם קיים פתרון לא-צבאי למשבר הגרעיני עם איראן, חיוני שסבא"א תתמקד בעיקר, תפסיק לסייע לאיראן אם בדרכים שקטות ואם בגלוי, ותצלצל בפעמון האזעקה בדבר ההתקדמות של פיתוח היכולות הגרעיניות באיראן.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראן
English

אירועים

לכל האירועים
איראן, ארה"ב, ישראל ויהודי התפוצות
10 במרץ, 2026
13:00 - 12:00
Shutterstock

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
ממצאי סקר בזק – חודש למבצע "שאגת הארי"
31/03/26
קווי יסוד לאסטרטגיית התמודדות ישראל עם איום הגרעין האיראני בסיום מלחמת "שאגת הארי"
אמנם בימים אלה אנו בעיצומה של מלחמה ואיננו יודעים עדיין כיצד תסתיים, אך יוזמת המשא ומתן האמריקאית, שעשויה להביא את המערכה לסיום, מחייבת הגדרה ברורה של האינטרס הישראלי בתחום פרויקט הגרעין האיראני. סיום מלחמת "שאגת הארי" יציב את ישראל ואת הקהילה הבינלאומית מול מציאות אסטרטגית חדשה ביחס לאיראן. המשטר בטהראן, בהנחה שישרוד את המלחמה, אשר עבר טראומה מערכתית ופגיעה בצמרת ההנהגה, עשוי לאמץ דוקטרינת ביטחון לאומי הנשענת על נשק גרעיני כיכולת הרתעה קיומית יחידה. בנסיבות אלה, יש לוודא כי הוא נעדר כל יכולת גרעינית העלולה להוות בסיס לתוכנית גרעין צבאית. בנייר זה נטען כי המודלים הקודמים של "ניהול הסיכון" (דוגמת ה-JCPOA) אינם רלוונטיים עוד. לכן על ישראל להתעקש על פירוק מוחלט של תשתיות העשרת האורניום והיכולות הטכנולוגיות הרלוונטיות, כתנאי הכרחי לסיום המלחמה – בין אם בנתיב המדיני ובין אם בנתיב הצבאי.
30/03/26
Shutterstock
מהישג צבאי להסדרה אזורית
כדי למנף את ההצלחה הצבאית מול איראן להישג אסטרטגי נדרש מנגנון שיתוף פעולה עם ארצות הברית ומדינות ערב המתונות
29/03/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • מבצע שאגת הארי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.