הקרב על דרעא: בדרך להפרת שיווי המשקל בסוריה? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על הקרב על דרעא: בדרך להפרת שיווי המשקל בסוריה?

הקרב על דרעא: בדרך להפרת שיווי המשקל בסוריה?

מבט על, גיליון 693, 3 במאי 2015

English
עומר עינב
ישראל מוטרדת מהאפשרות כי כוחות חזבאללה ואיראן יכבשו את מחוז דרעא. אם כך יקרה, האיום הנשקף לה מצד 'הציר' ייעשה מוחשי ובעל פוטנציאל נפיצות גבוה יותר מאשר במצב הנוכחי, שבו אין מנצח מובהק בקרב. ניצחון של 'הציר', אשר יעניק שקט למשטר אסד ויבסס את הנדבך הדרומי במרכזיה המסחריים והדמוגרפיים של 'סוריה הקטנה' (חלב-לאד'קיה-חמאה-חומץ-דמשק-דרעא), יעמיק את התלות של אסד באיראן ובחזבאללה ויחמיר את החשש הישראלי, כמו גם את זה הירדני, מנוכחותם של כוחות אלה בקרבת הגבול ברמת הגולן הסורית.

הקרבות המתחוללים מאז ראשית פברואר 2015 במחוז דרעא בדרום סוריה בין צבא סוריה, כוחות קודס האיראנים וחזבאללה, לבין כוחות שונים של קבוצות וארגוני מורדים, נושאים משמעות אזורית ניכרת עבור השחקנים המעורבים ואף עבור אלה שאינם מעורבים בהם. קרבות אלה ניטשים כחלק ממאבק על שליטה במשולש דמשק-קוניטרה-דרעא, שמהווה שטח חיוני, בין שמדובר בביצור משטרו של בשאר אל-אסד ובין שמדובר במיטוטו. הצדדים הנלחמים מייחסים חשיבות רבה לתוצאות המערכה, שכונתה בסוריה "אם כל הקרבות", ומתכוננים ללחימה ארוכה וקשה בטרם תושג הכרעה (אם בכלל). העיר דרעא עצמה שוכנת בדרום המחוז, הידוע גם כ'חורן' או 'הגולן הסורי', ועל אף שרוב הקרבות נערכים בשטח הכפרי צפונית אליה, חשיבותה רבה משום שנהוג לציינה כמקום שבו החלה המלחמה בסוריה במארס 2011. לכן, הכרעה במערכה תבשר אולי גם כי המבוי הסתום במלחמה עתיד להסתיים והמנצח בה הוא זה שיזכה לכוח וליוקרה, שהם הכרחיים במאבק על סוריה.

'הציר': בראייה של 'הציר' שמובילה טהראן וכולל גם את משטר אסד וחזבאללה, הקרב על דרעא נועד לקדם כמה הישגים. בהקשר הרחב והכולל, מדובר בחלק מהאסטרטגיה האיראנית הנוכחית, שבמסגרתה כוחותיה 'יוצאים לאור' ויוצרים מציאות בה יש לרפובליקה האסלאמית נציגויות צבאיות גלויות בנקודות רבות במזרח התיכון, כפי שקורה בעיראק, בתימן ובלבנון. כחלק ממדיניות זו תועד ופורסם ביקורו של מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני, בגזרת דרעא, אשר בא להתרשם מקרוב מפעילות כוחותיו ולהבהיר את החיוניות שאיראן מייחסת לקרב המתחולל באזור. ברמה הקונקרטית, גורמי 'הציר' מבינים, כי אם המורדים במשטר ימשיכו לאחוז ברוב שטחיו של מחוז דרעא, אזי סכנה אמתית תהיה צפויה לדמשק, השוכנת כמה עשרות ק"מ צפונית משם. זאת ועוד, אזור זה מהווה משענת של החזית הסורית הישירה מול ישראל. חיסול פעילי חזבאללה ואנשי קודס סמוך לקוניטרה בינואר 2015, שיוחס לישראל, ותגובת הירי של חזבאללה נגד ישראל באזור ע'ג'ר, הציפו מעל לפני השטח את התהליך המתמשך שמקיים חזבאללה בגיבוי איראן ליצירת תשתית מבצעית ברמת הגולן. 'הציר' מנסה להשתלט על השטח בסמוך לגבול עם ישראל, שכולל גם את מחוז קוניטרה (שהוא קטן יותר ממחוז דרעא ונמצא מערבית לו) ואשר עד לתחילת מתקפת 'הציר' בפברואר שנה זו היה נתון ברובו לשליטת המורדים, על פלגיהם השונים. לכן, ייצוב חזית בשליטת 'הציר' ממחוז דרעא תסייע לעיצוב משוואה חדשה מול ישראל, שתאחד למעשה את השטח הזה, דרך החרמון הסורי עם דרום לבנון, ותיצור עומק אסטרטגי לחזבאללה.

       המורדים במשטר: בראיית המורדים, הקרב על דרעא הוא מלחמת קיום. ברחבי סוריה, ויותר נכון לומר: ביחידות הגיאוגרפיות שנוצרו על חורבותיה של המדינה, התקבע איזון, ללא הכרעה באופק, בינם לבין המשטר. הקושי של הקבוצות הרבות הפועלות נגד המשטר להתאחד לכדי מהלך מתואם ועוצמתי להפלת אסד, הוא בין הגורמים המרכזיים לכך שנשיא סוריה מצליח, בסיוע בעלי בריתו, לשמור עד כה על כסאו ועל מרכזי שלטונו. על רקע זה, החזית הדרומית, שדרעא במרכזה, היא מסמלי ההצלחה של המורדים. הפלגים השונים – הבולטים שבהם מזוהים עם 'צבא סוריה החופשי' וחלקם הקטן יותר עם ג'בהת אל-נוסרה – השכילו לשתף פעולה ולכבוש מידי הצבא המתפורר את מרבית מחוזות דרעא וקוניטרה, ובתוכם סמלי שלטון ושטחי מפתח כמו תל אל-חרה ומעבר הגבול בקוניטרה. מידת הצלחתם של המורדים לעמוד אל מול המהלך הצבאי המסיבי של 'הציר' במחוז דרעא תאמר הרבה לגבי חסינותם ולגבי העתיד לבוא. אם יצליחו להדוף את המתקפה, כפי שעשו עד כה, יתחזקו התנגדותם לאסד ויכולתם לשמר את שיתוף הפעולה ביניהם למען המטרה המשותפת. לעומת זאת, תבוסה תנחית מכה אנושה על השפעתם בדרום המדינה. ארגון 'המדינה האסלאמית', יריבם של רוב הארגונים בחזית הדרומית, טרם השיג דריסת רגל משמעותית באזור, אך כבר קנה לו תמיכה בקרב אוכלוסייה אזרחית וגורמים אחרים בגזרה. עליהם נמנה 'לואא' שהדאא' אל-ירמוכ' הסלפי, שפועל בדרום הגולן הסורי ונשבע ל'מדינה האסלאמית' אמונים ואשר פעילותו הצבאית במחנה הפליטים הפלסטיני אל-ירמוכ בדמשק המחישה את כוונותיו ויכולותיו. אם המורדים יפסידו בקרב על דרעא, יתכן שתגדל בהדרגה השפעת 'המדינה האסלאמית' באזור זה.

      תוצאותיו של הקרב על דרעא תהיינה רבות משמעות לא רק לגבי השליטה בחזית הדרומית על אדמת סוריה, אלא במידה רבה גם לגבי חזיתות אחרות ואף עבור שחקנים שאינם, נוטלים חלק ישיר בקרבות. ביניהם ירדן וישראל, העוקבות אחר המתרחש בגזרה בדריכות.

      העיר דרעא שוכנת במרחק קילומטרים ספורים מגבול סוריה וירדן. רוב אוכלוסייתה סונית ותושביה הם בעלי זיקה היסטורית לצד הדרומי של הגבול. עד כה, המתרחש במחוז דרעא עשה את ירדן נקודת מעבר הכרחית להמוני פליטים סוריים (מוערך כי מדובר ביותר ממיליון איש) בדרך לשטחה. שיתוף הפעולה של הירדנים עם צבא סוריה החופשי, בעיקר בהיבט המודיעיני, אפשר לממלכה להכיל את זליגת הטרור הפוטנציאלית של ארגוני הג'האד-הסלפי מסוריה. ואולם, כשבשטח ירדן מבעבעים מתחים פנימיים, המאיימים על יציבותה, ובפרט לאחר הוצאתו להורג של הטייס הירדני בידי 'המדינה האסלאמית', התעצמה נחישותו של בית המלוכה ההאשמי למנוע מהלחימה בסוריה להתפשט דרומה ומה'ציר' – לכבוש את שטח הגזרה. התפתחות בכיוון זה תאיים על אינטרסים ירדניים, הן מתוקף נוכחות איראנית עוינת על הגבול והן עקב הסכנה הגלומה בהשפעה של 'המדינה האסלאמית' בקרב המורדים המובסים.

     אף ישראל מוטרדת מהאפשרות כי כוחות חזבאללה ואיראן יכבשו את מחוז דרעא. אם כך יקרה, האיום הנשקף לה מצד 'הציר' ייעשה מוחשי ובעל פוטנציאל נפיצות גבוה יותר מאשר במצב הנוכחי, שבו אין מנצח מובהק בקרב. ניצחון של 'הציר', אשר יעניק שקט למשטר אסד ויבסס את הנדבך הדרומי במרכזיה המסחריים והדמוגרפיים של 'סוריה הקטנה' (חלב-לאד'קיה-חמאה-חומץ-דמשק-דרעא), יעמיק את התלות של אסד באיראן ובחזבאללה ויחמיר את החשש הישראלי, כמו גם את זה הירדני, מנוכחותם של כוחות אלה בקרבת הגבול ברמת הגולן הסורית. ניתן לראות בתקיפות נגד מצבורים והעברות של אמצעי לחימה מתקדמים, שבוצעו בעת האחרונה באזור דמשק ויוחסו לצה"ל, ביטוי לחשש הישראלי מהתחמשות חזבאללה והתעצמות כוחו הצבאי. בה בעת, ניצחונם של גורמים המזוהים עם 'הציר' יחליש את כוחם של המורדים במשטר הסורי הנלחמים כעת בגזרה, וכך יקל על 'המדינה האסלאמית' את ההיטמעות במרחב הדרומי של סוריה, שעד כה לא זכה בו להצלחות רבות.

      לעומת זאת, ניצחון של המורדים בקרבות במחוז דרעא, כמו גם אי-הכרעה, יותיר את משוואת הכוחות באזור כפי שהיא כיום. מצב זה, הרצוי יותר עבור ישראל וירדן, ייצור בעיה עבור 'הציר': צפונה משם, בגבול סוריה-לבנון, מתפתח קרב בין כוחות האסלאם הסלפי בהובלת 'המדינה האסלאמית' וג'בהת אל-נוסרה לבין חזבאללה. הפסד של חזבאללה בחזית הדרומית של קו הגבול, קרי מחוז דרעא, לא זו בלבד שיעמיד את דמשק בסכנה, אלא אף יאיים על הארגון הלבנוני בביתו. בלבנון תתפתח מציאות שונה בתכלית מזו הקיימת בה כיום, שכן חזבאללה ייאלץ אז להילחם על מעמדו. מאידך גיסא, בטווח הארוך תיאלץ ישראל להתמודד עם כוחותיהם המחוזקים של פלגי המורדים הסוריים ברמת הגולן.

      כיווני ההתפתחות האפשריים במחוז דרעא, על משמעויותיהם לעתידה של סוריה בכלל –  ניצחון 'הציר', ניצחון המורדים, או אי-הכרעה – לא יהיו נוחים לישראל. עם זאת, ניתן לשער, כי השלכותיו הבעייתיות של ניצחון 'הציר' תהיינה מידיות יותר מאשר האתגר שייצור לישראל ניצחון של כוחות המורדים.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןלבנון וחזבאללהסוריה
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
הצורך בבחינה מחודשת של המושג "הציר השיעי"
לאחר נפילת משטר אסד, שחיקת חזבאללה והלחצים על המיליציות השיעיות: האם עדיין קיים "ציר שיעי" מאוחד שנשמע להנחיות טהראן?
27/05/25
מפה אינטראקטיבית: הנכסים האסטרטגיים של איראן
על רקע המשא ומתן המתנהל בימים אלה בין איראן לארה"ב, אנו קרבים להכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית: בין הסדרה מדינית לאופציה צבאית (ישראלית ו/או אמריקאית). מפה אינטראקטיבית זו של מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי מציגה את המתקנים הצבאיים והגרעיניים המרכזיים של איראן, וכן את יעדי המתקפות הישירות המיוחסות לישראל על אדמתה, באפריל ובאוקטובר 2024. בין אם החודשים הקרובים יעמדו בסימן המשך מו"מ לקראת הסכם גרעין חדש ובין אם פנינו להסלמה צבאית מול איראן, מפה מתעדכנת זו תוכל לשמש בסיס להיכרות טובה יותר עם נכסיה האסטרטגיים של איראן. נכסים אלה ממשיכים לשמש נדבך מרכזי ביכולת ההרתעה של איראן אל מול אויביה, ובראשם ישראל. זאת, במיוחד לנוכח היחלשותה של רשת השלוחים, שהרפובליקה האסלאמית טוותה לאורך שנים, בעקבות המערכה ברצועת עזה ובלבנון וקריסת משטר אסד בסוריה. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומדויק במידת האפשר בהתבסס על הערכות מודיעין גלוי ודיווחים תקשורתיים.
21/05/25
הזדמנות לחסימת ההשפעה האיראנית באמריקה הלטינית
בניגוד להתעלמות של ממשלים אמריקאים קודמים ממהלכיה של איראן באמריקה הדרומית, מדיניות ממשל טראמפ פותחת פתח ייחודי לבניית אסטרטגיה, שלפחות תצמצם את הפעלתנות האיראנית ביבשת
15/05/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.