פרסומים

לאחרונה אנו עדים לתהליך הידברות אמריקני-רוסי, שהחל במסגרת יוזמה חדשה של ממשל אובמה. יוזמה אמריקנית זו להידברות עם רוסיה כללה את המישור הדו-צדדי והן את המישור הגלובלי. במסגרתה התקיימו כמה פגישות בדרג בכיר – נשיאים ושרי חוץ. נראה שההצעה האמריקנית הוגשה לצד הרוסי כ"עסקת חבילה" מקיפה. מתחזק יותר ויותר הרושם שתהליך זה מוכתר בהצלחה, אף כי נותרו עדיין סוגיות במחלוקת. להסדר זה, אם וכאשר יצא לפועל, יהיו השלכות משמעותיות על המערכת הבינלאומית, בדגש על המזרח התיכון. משמעות ההסדר היא שינוי חיובי ביחסי רוסיה והמערב. יוזכר שעל פי מדיניותה הקודמת, המונעת בשאיפות "המעצמתיות", רוסיה דגלה בעימות יזום בזירה הבינלאומית בשלושה מישורים, כלהלן:
1. במישור הגלובלי: במקביל להשתלבות המלאה במערכת הבינלאומית, ניהלה רוסיה פעילות אסרטיבית ומתריסה נגד ארצות הברית ובני בריתה, המכוונים לשדרוג מעמדה.
2. במישור האזורי: פעלה רוסיה לדחיקתה של ארצות הברית ולקידום סדר היום שלה עצמה תוך ניצול מנופי השפעה מגוונים. כמובן שמקומו של המזרח התיכון לא נפקד מרשימה זו, שם התגבש שיתוף הפעולה עם "ציר הרשע".
3. במישור "החו"ל הקרוב": באזור זה, המזוהה כמרחב האינטרסים הרוסי של ברית המועצות לשעבר, נלחמת רוסיה "עם הגב לקיר" נגד מאמצי המערב להרחיב את השפעתו מזרחה.

היוזמה האמריקנית מאפשרת השגת מהפך על-ידי יצירת תנאים להדברות חיובית עם הרוסים, תוך העלאת הצעות לפתרון של מרבית הבעיות שצוינו לעיל על בסיס ויתורים מרחיקי לכת. אך לצד ויתורים חשובים לרוסים, נראה כי ההצעה האמריקנית מוגשת כמקשה אחת, המתנה את שילובם של כל הנושאים, לרבות הבעייתיים שבהם ובראשם איראן. יש סימנים לכך שמהלך זה הוכתר בהצלחה. נראה שהצדדים הסכימו לגבי מרבית מרכיביו של הסכם החבילה, למעט סוגיות מסוימות שעדיין במחלוקת.

ככל שניתן להעריך, ההסדר הנדון כולל את הנושאים הבאים:
• הבנות לגבי ההסכם לצמצום החימוש האסטרטגי, הצפוי להיכנס לתוקף בדצמבר שנה זו ["START"].
• ויתור אמריקני על המערך להגנה מפני טילים במזרח אירופה.
• שיתוף פעולה להכלת התוכנית הגרעינית האיראנית, ובכלל זה העברת האורניום להעשרה ברוסיה.
• שילובה של רוסיה בפעילות מדינית במזרח התיכון, לצד ארצות הברית, בכל המסלולים העיקריים. ביטוי לכך - הסכמה לקיום ועידה לענייני המזרח התיכון במוסקבה.
• הכרה במעמדה של רוסיה במרחב ברית המועצות לשעבר. נושא זה הוגדר כ"פתרון לעימות במרחב הפוסט סובייטי".
• מעורבות רוסית בפעילות נאט"ו. במכלול זה מדובר בסיוע [מעבר אווירי] לארצות הברית באפגניסטן; שיתוף פעולה במדיניות מרסנת כלפי צפון קוריאה; מעורבות רוסית בתוכנית חדשה לביטחון אירופה.

נראה שההסדר המוצג לעיל כולל ויתורים אמריקניים החיוניים לרוסיה והמשדרגים מהותית את מעמדה הבינלאומי. מנגד, אמורה רוסיה לגמול לנדיבות האמריקנית הזאת בהגמשת עמדתה ביחס לתוכנית הגרעינית האיראנית,לצד שיתוף פעולה במאבק נגד הטרור. הסדר זה הוא אכן הישג אמריקני חשוב, יחד עם זאת נראה שדווקא הרוסים זכו בניצחון דיפלומטי מסוים בכך שהוכיחו שהאסטרטגיה הרוסית של השנים האחרונות השתלמה. רוסיה, למעשה, ללא כלים ממשיים, הצליחה לשדרג את מעמדה הבינלאומי ולהשיג את מרבית יעדיה. ובאשר להשלכות של ההסדר הנדון על ענייני המזרח התיכון, נראה שרוסיה הצליחה למצב את עצמה בעמדה חדשה ומשופרת מהותית מהמוכר עד כה. זאת בזכות שני הנושאים הבאים:
הנושא האיראני, שיאפשר לרוסיה לזכות במנוף השפעה חשוב בזכות הצטרפותה לסידורים להעשרת אורניום. אולם, מאידך גיסא, הצטרפותה של רוסיה להסדר עם המערב מבליט במלואה את הדילמה הרוסית המוכרת: בחירה בין שיתוף הפעולה עם הקהילה הבינלאומית לבין האופציה של שיתוף פעולה מלא עם איראן ושותפיה ל"ציר הרשע". איראן עדיין נתפסת על ידי רוסיה כפרטנר חשוב, כמעצמה אזורית, כמנהיגה פוטנציאלית של העולם המוסלמי העתידי, וככזאת, כמי שבכוחה לקדם יעדים רוסיים גלובליים. מכאן הקושי ביישומו של הסעיף האיראני בהסדר האמריקני-רוסי. זאת , הן בגלל ההתנהלות האיראנית ההפכפכה והן בגלל המיקוח הרוסי הקשוח מול האמריקנים, שמעניק לרוסים תחושה של חשיבות עצמית. מכל מקום, בכל הידברות עתידית מול האיראנים מובטח לרוסיה תפקיד מוביל.
רוסיה צפויה לזכות, על פי ההסדר הנדון, במעמד חדש ומשודרג בכל הקשור לתהליך המדיני במזרח התיכון. ועידת מוסקבה למזרח התיכון תשמש ביטוי מובהק לכך. ועידה זו תכלול, לדברי שר החוץ הרוסי לברוב, את הערוצים הישראלי-הפלסטיני וכן הסורי והלבנוני. מותנה, כמובן, בהתפתחויות נוספות, לרבות נכונותה של ישראל לשיתוף פעולה.

בכוחם של שני נושאים אלה להקנות לרוסיה יתרונות יחסיים בבניית מעמד משפיע על ענייני המזרח התיכון, המעמד הדומה לזה של ארצות הברית. היה ויתממש התסריט האמור, ייתכן ואנו ניצבים בפני מהפך אסטרטגי באזורנו.
מכל מקום, תסריט זה מעמיד את ישראל בפני מציאות חדשה. במקום התמונה האזורית המוכרת צפוי להיווצר מכלול שונה של בעיות ושל דרכי חיפוש פתרונות. במצב זה, הצלחת המגמה החדשה תלויה הרבה בעמדה הישראלית. זאת, בשל זיהויה על ידי הרוסים כשחקן אזורי מהמרכזיים, הן בהקשר האיראני והן בהקשר לתהליך המדיני. עבור ישראל השתתפותה הפעילה של רוסיה בתהליך המדיני יוצר לחצים נוספים עליה באשר למחיר ולתנאי ההסדרים העתידיים, להם תידרש.
נראה שרוסיה שוקדת לאחרונה על יצירת דימוי של מתווך הוגן ויעיל, המקובל על כל הצדדים באזור ואכן יש לה הישגים גם בתחום זה. יתכן ומתיחות מסוימת שמאפיינת לאחרונה את המערכת הדו-צדדית, ניתן לשייך, מעבר להבעת אי שביעות רצון רוסית מהתנהלות ישראלית, לעניינה של רוסיה בהפגנת עמדה "אובייקטיבית".

לסיכום, נראה שמסתמן הסדר רוסי-אמריקני מקיף, המקפל, לצד הנושאים המרכזיים שביחסי רוסיה-ארצות הברית, גם את הסוגיות המרכזיות במזרח התיכון, לרבות נושא הכלת התוכנית הגרעינית האיראנית וגם את התהליך המדיני במזרח התיכון. יצוין שארצות הברית גיבשה הצעה מתוחכמת, המוגשת כמקשה אחת והכורכת ויתורים לרוסיה, תוך שהיא מחייבת את רוסיה לויתורים מקבילים, ובראש וראשונה בנושא האיראני. מבחינתה של רוסיה מדובר בהישג מהותי ובהצלחה דיפלומטית מרשימה, שאפשרה השגת יעדים אסטרטגיים, בהעדר הכלים הנחוצים.
ההסדר ממצב את רוסיה במזרח התיכון בעמדה של השפעה עתידית ניכרת, הקרובה לזו של ארצות הברית, בעיקר בזכות מעורבותה בנושא האיראני ובתהליך המדיני במזרח התיכון. אם כאלו הם פני הדברים, מדובר בשינוי הניתן להגדרה כאסטרטגי והמחייב הערכות הולמת.