המשברים של אירופה הם ההזדמנות של תעשיית הנשק הישראלית - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על המשברים של אירופה הם ההזדמנות של תעשיית הנשק הישראלית

המשברים של אירופה הם ההזדמנות של תעשיית הנשק הישראלית

מבט על, גיליון 965, 17 באוגוסט 2017

English
עילי רטיג
יותם רוזנר
כלי טיס בלתי מאויש מדגם הרמס 450 של אלביט מוצג בתערוכת תעשיות בטחוניות בקיילצה, פולין. 2 בספטמבר 2015

בשנים האחרונות גבר הביקוש האירופי לאמצעי לחימה מסוגים שונים בשל אתגרים ביטחוניים משמעותיים שהתפתחו ביבשת. מגמה זאת הביאה גם לעלייה ניכרת בייצוא הביטחוני של ישראל למדינות אירופה, והיא אף צפויה להתגבר עוד בשנים הקרובות, בייחוד למדינות במזרח היבשת. התפתחות זו מחייבת את ישראל להתנהלות זהירה, בין היתר על-מנת להימנע מעימות דיפלומטי ישיר עם רוסיה, שהיא הגורם העיקרי להתחמשות האירופית.


בשנת 2015 נעשתה אירופה ליעד השני בהיקפו לייצוא נשק ישראלי, אז הוכפל היקף העסקאות הביטחוניות האירופאיות עם ישראל מ-724 מיליון דולר בשנת 2014 ל-1.6 מיליארד דולר ב-2015. מגמה זאת נמשכה גם בשנת 2016, כשהיקף עסקות היצוא מול מדינות אירופה הגיע ל-1.8 מיליארד דולר - הרבה מעל מדינות צפון אמריקה (1.265 מיליארד דולר), אמריקה הלטינית (550 מיליון דולר) ואפריקה (275 מיליון דולר), אם כי עדיין פחות מהיקף הייצוא הביטחוני למדינות אסיה (2.6 מיליארד דולר).

הגידול ברכישת נשק ישראלי הוא חלק מעלייה כללית בתקציבי הביטחון של מדינות אירופה, שבשנים 2015- 2016 צמחו ב-3 אחוזים בממוצע. בעיות הטרור ושטף הפליטים לאירופה היו בין הגורמים שתרמו להגדלת הייצוא הביטחוני הישראלי למדינות ביבשת בשנים אלה. ישראל סיפקה למדינות שונות מענים טכנולוגיים לטיפול בהסתננויות, לחימה בטרור, וכן להגנת סייבר, שהופכת לאמצעי משמעותי יותר ויותר בארסנל ההיצע של חברות ישראליות. הרכיבים המשמעותיים בהסכמי היצוא הביטחוני ב-2016 היו השבחת מטוסים ומערכות אוויריות (20 אחוזים), תצפית ואופטיקה (18 אחוזים), טילים ומערכות הגנה אווירית (15 אחוזים), תחמושת ועמדות נשק (13 אחוזים), מכ"מים (12 אחוזים), מערכות מודיעין, מידע וסייבר (8 אחוזים) ומל"טים (7 אחוזים).

השינוי הגדול התרחש בעיקר במערב אירופה, שם מדינות הופכות מספקיות של נשק ליבואניות מרכזיות בעצמן. מגמה זאת מתרחשת בגרמניה, עקב התקררות היחסים עם מי שהיו שתי ספקיות הביטחון החשובות ביותר של היבשת האירופית לאורך המאה ה-20 - בריטניה וארצות הברית. הברקזיט, וכן ספקות ביחס לאמינות הערבויות הביטחוניות האמריקאיות למדינות החברות בנאט"ו, עקב אמירותיו של הנשיא דונלד טראמפ כי על החברות בארגון להגדיל את תקציבי הוצאות הביטחון שלהן לשני אחוזים מהתמ"ג, היו ברקע הכרזתה של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, כי על אירופה "לדאוג כעת לעצמה". בהתאם לכך מתנהל דיון בגרמניה על הגדלת העצמאות הצבאית של האיחוד האירופי - מדיניות אותה מובילה שרת ההגנה אורסולה פון דר ליין. יתר על כן, בחודשים האחרונים נשמעו בעיתונות הגרמנית ובפרלמנט קריאות לממשלת גרמניה לפתח יכולת גרעינית במטרה להרתיע את רוסיה.

מבין חברות האיחוד האירופי, רק בריטניה, פולין, יוון ואסטוניה עומדות ביעד שאותו הציב הנשיא טראמפ. גרמניה מצדה הודיעה רשמית ב- 2016 כי ברצונה להגיע ליעד של תוספת שני האחוזים מהתמ"ג לתקציב הביטחון. במקביל, גרמניה וצרפת הכריזו באחרונה על הגברת שיתוף הפעולה הביטחוני ביניהן, הכולל גם פיתוח משותף של מסוקי תקיפה מסוג Airbus Tiger וטילי אוויר קרקע, וכן כוונה לרכישה משותפת של טנקים וארטילריה. בנוסף, בשנה האחרונה הן בחנו אפשרות לשתף פעולה בפיתוח מטוס קרב חדש, שיחליף את הצורך לרכוש מטוסי F-35 אמריקאים. התפתחויות אלה משאירות מקום גם לישראל להגביר את הייצוא ביטחוני למדינות מפתח אלו, בין היתר דרך שיתוף הפעולה שהיא מקיימת כבר עתה עימן בתחום פיתוח המל"טים, הטילים והחלל.

גם במזרח אירופה ניכר גידול משמעותי בהוצאות הביטחוניות על רקע החשש מתוקפנות רוסית. המשבר באוקראינה ב-2014 והתגובה הרופסת של ארצות הברית והאיחוד האירופי לאירועים הדליקו נורות אזהרה בקרב חלק ממדינות מזרח אירופה והביאו אותן להבנה שעליהן לקחת אחריות על ביטחונן. לכך התווספה עליית מפלגות הימין הלאומניות בפולין ובהונגריה, שביטאה רצון להתנתק מהתלות באיחוד האירופי ולהעצים את תחושת הגאווה הלאומית, בין היתר באמצעות בניית כוח צבאי. מכאן הצפי לגידול ברכש הצבאי של מדינות מזרח אירופה לשנים הקרובות, הן של נשק כבד (מטוסים, משוריינים, טילים) והן של אמצעי הגנה מתקיפות סייבר, המתגלות כנשק מועדף על רוסיה. באחרונה הוכרז על שיתוף פעולה ביטחוני ומודיעיני בין אסטוניה לבין פינלנד, הגובלות שתיהן ברוסיה. התוקפנות הרוסית נמצאת גם ברקע שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות הבלטיות - אסטוניה, לטביה וליטא.

תהליכי חימוש רחבי היקף מתרחשים עתה בפולין, רומניה, אסטוניה, פינלנד והונגריה, וישראל נהנית מכך. פולין כבר השקיעה למעלה מ-14 מיליארד דולר על הוצאות צבאיות בשנים האחרונות, במטרה ברורה להתחמש מול רוסיה. במסגרת זאת נחתמה עסקה בין ממשלת פולין לחברת אלביט, שלפיה אלביט צפויה לספק מערכות הגנה נגד רקטות וטילים קצרי טווח מסוג "קלע דוד" (שרביט קסמים), בעלות מוערכת של כמיליארד דולר. במקביל, ממשלת אורבן בהונגריה הודיעה בתחילת השנה שבכוונתה להכפיל את הוצאות הביטחון שלה עד שנת 2026. אפשר שישראל תיקח חלק בעסקאות, ייתכן שכהמשך ישיר לביקור הרשמי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבודפשט ביולי האחרון. גם ליטא שותפה למגמת ההצטיידות: רפאל מכרה לצבאה עמדות נשק מתקדמות בהיקף של מאה מיליון דולר.

האתגרים שבפני מדינות אירופה - הגירה, טרור וספקות שהתעוררו לגבי אמינות הערבויות האמריקאיות אל מול התוקפנות הרוסית - כולם מצביעים על כך שבשנים הקרובות ימשיכו מדינות אירופה במגמת ההצטיידות הביטחונית. על ישראל לנצל הזדמנות זו על מנת לחזק קשרים בילטרליים עם מדינות אירופה, בייחוד במזרח היבשת. פגישותיו של נתניהו עם מנהיגי מדינות מזרח אירופה ביולי האחרון עשויות להתחוור כבסיס להידוק הקשרים. יחד עם זאת, אם אמנם בכוונתה של ישראל להגביר את מעמדה כספקית נשק חיונית למדינות אירופה, עליה לנהל מדיניות זהירה של מתן אישורים לייצוא ביטחוני. המתיחות הגוברת בין מדינות מזרח אירופה המתחמשות לבין רוסיה עלולה להקרין על יחסיה של ישראל עם מוסקבה, ולכך עלולות להיות השלכות ביטחוניות שליליות, בין היתר נוכח הנוכחות הרוסית המתמשכת בסוריה. באותה העת, מידה ראויה של דיסקרטיות נחוצה גם בסחר הביטחוני עם מדינות מערב אירופה, נוכח המעמד הציבורי הירוד של ישראל במדינות אלה.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאירופהטכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Thibault Camus via REUTERS
הטעות ועונשה: משבר פוליטי שיצר נשיא צרפת אשתקד ירדוף אותו גם ב-2025
החלטתו של עמנואל מקרון לפזר את האספה הלאומית הובילה למשבר פוליטי חמור, המתרחש בנסיבות כלכליות וחברתיות קשות במיוחד. כיצד המשבר בא לידי ביטוי, איך הוא משפיע על ישראל – ולֵמה בירושלים צריכים לשים לב?
27/01/25
Shutterstock
גרמניה 2025: שנת מעבר לעתיד אפוף אי-ודאות
לקראת הבחירות לבונדסטאג בפברואר: מול אילו אתגרים צפויה להתמודד הממשלה הבאה בברלין – ואיך הדבר ישפיע על יחסיה עם ירושלים?
14/01/25
Dimitris Papamitsos/Greek Prime Minister's Office/Handout via REUTERS
בצל ה-7 באוקטובר: אתגרים ליחסי ישראל-יוון
על האתגרים לשותפות הכלכלית והביטחונית בין ירושלים לאתונה בעקבות מלחמת חרבות ברזל
07/11/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.