פרסומים

כיצד מַבנות החקיקה והרגולציה בארצות־הברית את מערכת היחסים בין ביטחון לאומי לפרטיות בעידן הדיגיטלי? כדי לענות על שאלה זו יצר המחבר מאגר מידע המכיל את כל החוקים הפדרליים וההנחיות הרגולטוריות הרלוונטיות (סך הכול 86 מופעים) שפורסמו בין השנים 1967 ל־ 2016 . כל מופע של מדיניות סווג על פי מידת הסתירה או ההלימה שהוא מייצג בין ביטחון לאומי לפרטיות. הממצאים מלמדים על תמורות בעדיפות של ביטחון לאומי על פני פרטיות לאורך שלוש תקופות שונות, לפני ואחרי העידן הדיגיטלי, ועל פערים משמעותיים בקידום ביטחון לאומי ופרטיות במגזר העסקי־אזרחי. את הממצאים הללו ניתן להסביר באמצעות שלושה גורמים: הראשון — תפקידן המשתנה של קבוצות עסקיות בקידום ביטחון לאומי ופרטיות במרחב הסייבר, הכולל ניתוק האינטרסים החופפים בין המגזר העסקי לחברה האזרחית; השני — יחסי כוחות א־סימטריים לטובת הרשות המבצעת לעומת הקונגרס; השלישי — השפעתם המכרעת של סוכנויות ביטחון ומונופולים של טכנולוגיה המעכבים קידום מדיניות להגנת סייבר לשם חיזוק הביטחון הלאומי והפרטיות גם יחד. מחקר זה מתחקה באופן אמפירי אחר תפקידה הכפול והפרדוקסלי של המדינה בתחום הסייבר: מחד גיסא, המדינה משקיעה מאמצים רבים בקידום הגנת סייבר, שמירה על הפרטיות והגנה על הביטחון הלאומי. מאידך גיסא, המדינה מנצלת את מרחב הסייבר לצורכי איסוף מידע תוך פגיעה בפרטיות, על מנת להשיג מטרות "נעלות" יותר של ביטחון לאומי.