ההחלטה האיראנית בדבר ייצור נשק גרעיני - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • מבצע שאגת הארי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • מבצע שאגת הארי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על ההחלטה האיראנית בדבר ייצור נשק גרעיני

ההחלטה האיראנית בדבר ייצור נשק גרעיני

מבט על, גיליון 324, 26 במארס 2012

English
אפרים אסכולאי

הדבר המטריד איננו העובדה שאינה שנויה במחלוקת ולפיה הנהגת איראן טרם נתנה את הפקודה לייצר אורניום מועשר בדרגה גבוהה במתקניה המוכרים. הבעיה היא מה ניתן לעשות, והאם יהיה בכך די כדי להסיר את הסכנה שביום מן הימים יתברר כי המשטר הנוכחי באיראן מחזיק בידיו נשק גרעיני.


כלי התקשורת הבין-לאומיים שופעים כותרות בדבר הערכות דומות של שירותי המודיעין הישראליים ואלה האמריקניים על כך שהמשטר האיראני טרם החליט לייצר נשק גרעיני, וכן על המחלוקות, לכאורה, בין הממשל האמריקני לבין הממשל הישראלי ביחס לחומרת המצב. עם זאת, חילוקי דעות כלשהם מבוססים בסופו של דבר על ידיעת עובדות בסיסיות ביחס לסטאטוס התוכנית האיראנית. להלן סקירת העובדות, המתבססות על דוחות עדכניים שפרסמה סבא"א – לנוכח ההבנה כי עקב מגבלות המוטלות על מנגנון האימות של סבא"א, מדובר בהערכה מינימלית בלבד, בפרט כאשר ייתכנו קיומם של מתקנים וחומרים בלתי מוצהרים. עובדות בסיסיות אלה יסייעו בהבהרת הנושא.

•   איראן מעשירה אורניום באתר התת-קרקעי שלה בנתנז, ובשלב זה כבר העשירה כמה טונות עד לרמה של שלושה אחוזים וחצי. העשרה זו יכולה לשמש כדלק לכור הגרעיני בבושהר.
•   איראן מעשירה אורניום עד לרמה הנמוכה מעט מעשרים אחוזים, המוגדרת כאורניום מועשר בדרגה נמוכה (LEU). העשרה זו עשויה לשמש כדלק לכור המחקר בטהרן (TRR).
•   איראן הקימה מתקן קטן ומוגן היטב להעשרת אורניום בפורדו, ליד העיר קום, אשר על פי הצהרתה נועד לשמש לשם העשרת אורניום עד לרמה של עשרים אחוזים. איראן מתקינה את הצנטריפוגות במתקן זה.
•   איראן מקימה בארק כור מים כבדים גרעיני בינוני בהספק של 40 מגה-ואט המתודלק באורניום טבעי (IR-40). כור מסוג זה עשוי לשמש לייצור פלוטוניום מדרגה צבאית. יידרש עוד זמן רב עד שהכור יופעל.
•   לאיראן יש את כל מתקני העזר לייצור אורניום מועשר ולייצור דלק גרעיני לכוריה.
•   קיימת אפשרות שאיראן מחזיקה בתוכנית פקיסטנית לייצור פצצה גרעינית המבוססת על אורניום מועשר. יש סימנים המעידים על כך שאיראן ערכה כמה ניסויים ופעילויות הקשורים בתכנון מנגנון של פצצה גרעינית.

מהו, לפיכך, הפוטנציאל של איראן לייצור נשק גרעיני? לאיראן הידע הטכני והמתקנים להעשרת אורניום מדרגה נמוכה (3.5 אחוזים ו- 20 אחוזים) לרמה של אורניום מועשר בדרגה גבוהה (HEU) בדרגה של 90 אחוזי העשרה. תהליך זה יארך זמן רב יותר עבור הכמות הראשונית הנדרשת לליבת הפצצה הגרעינית וזמן קצר יותר עבור הכמויות שלאחריה. האומדנים שפורסמו נעים מפרק זמן קצר מאוד (בסדר גודל של שבועות), עבור לכמה חודשים וכלה בכ-שנה. אם תשתמש במלאי הזמין שלה של אורניום מועשר בדרגה נמוכה, תוכל איראן לייצר אורניום מועשר בדרגה גבוהה שיספיק לכ-ארבע עד חמש ליבות של פצצות גרעיניות.
כמו כן, ההנחה הרווחת היא, שלאיראן כל הרכיבים הדרושים לייצור נשק גרעיני מסוג האימפלוזיה. יחד עם זאת, הסטאטוס של הרכבת ראש נפץ גרעיני הנישא על טיל - אינו ברור. לבסוף, הממשלה האיראנית טרם נתנה "אור ירוק" להעשרת אורניום מעבר לרמה של עשרים אחוזים במתקניה המוצהרים, הנתונים תחת פיקוח.
סוכנויות המודיעין של ישראל ושל הממשלות השונות אינן חולקות על קביעה זו. מהו, אפוא, מקור המחלוקת ביניהן? הנושא הראשון השנוי במחלוקת הוא טכני במהותו: האם האיראנים מסוגלים לפתח פצצה גרעינית פועלת? על פי הערכת המודיעין הלאומית האמריקנית (NIE) משנת 2007, איראן הפסיקה לעבוד על פיתוח מערכת זו בשנת 2003, ולא ברור אם חידשה את העבודה בנושא. מצד אחר, יכול להיות שאיראן מחזיקה בתכנון פקיסטאני בר-ביצוע, וייתכן שהיא חידשה את העבודה על המיזם לאחר שנת 2007. עיתון הניו-יורק טיימס דיווח ב- 18 במארס, 2012 על כך שעל פי כמה הערכות אמריקניות קיימת סבירות גבוהה לכך שאיראן לא חידשה את העבודה על הפרויקט.
כאן טמון ההבדל הגדול בהערכות ביחס למצב. בעוד שאין חולק על כך שהאיראנים יכולים, אם הטכנאים יקבלו את הפקודה לעשות זאת, לייצר בפרק זמן קצר למדי אורניום מועשר בדרגה גבוהה עבור הליבה הראשונה של ההתקן הגרעיני, ארצות-הברית סבורה, כי יוותר עדיין די זמן לעשות משהו ביחס לכך, שכן היא תגלה זאת בזמן. עם זאת, המאמר שהוזכר כאן למעלה, מפרט גם את הקשיים שבהם נתקלת ארצות-הברית בכל הנוגע לאיסוף מודיעין באיראן, עובדה המעלה ספיקות מסוימים באשר ליעילות איסוף מודיעין בשעה הנכונה בידי סוכנויות מודיעין. אם המודיעין נתקל בקשיים כה רבים, כיצד ניתן לבטוח בהערכות המבוססות על מודיעין?
אכן, הטקטיקה האמריקנית ביחס לפרויקט הגרעין האיראני מרמזת על הימור רציני: הסבירות שהעיצומים יעבדו; הסבירות שהאיראנים לא חידשו את העבודה על פיתוח מנגנון הנפץ, הסבירות שאין ברשותם תכנון מעשי של מנגנון פיצוץ גרעיני; הסבירות שהעולם יגלה במועד, היה ואיראן תחליט להסתער על משימת העשרת האורניום לרמות צבאיות. ההסתמכות על עיצומים, חוסר זמינות של מנגנון נפץ בר-ביצוע, וחשיפת כוונותיה של הממשלה האיראנית במועד, שיאפשר את עצירתה, מהווים, ככל הנראה, הימור גדול מדי עבור ממשלת ישראל. כמו כן, אין לדעת כיצד תפעל ארצות הברית במקרה של הגעה לנקודת המשבר.
לפיכך, הדבר המטריד איננו העובדה שאינה שנויה במחלוקת ולפיה הנהגת איראן טרם נתנה את הפקודה לייצר אורניום מועשר בדרגה גבוהה במתקניה המוכרים. הבעיה היא מה ניתן לעשות, והאם יהיה בכך די כדי להסיר את הסכנה שביום מן הימים יתברר כי המשטר הנוכחי באיראן מחזיק בידיו נשק גרעיני.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןהסכם הגרעין עם איראןיחסי ישראל-ארצות הברית
English

אירועים

לכל האירועים
איראן, ארה"ב, ישראל ויהודי התפוצות
10 במרץ, 2026
13:00 - 12:00
Shutterstock

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
REUTERS
המערכה נגד איראן והאסטרטגיה הרוסית מול ממשל טראמפ
כיצד המערכה באיראן שברה את הקונספציה בקרמלין – ומהן המסקנות והלקחים של מוסקבה מהאירועים האחרונים?
07/05/26
shutterstock
בעקבות "שאגת הארי": תובנות ראשוניות, השערות ודילמות עבור ישראל
יותר מחודשיים לאחר פרוץ מלחמת "שאגת הארי" ניצבת הרפובליקה האסלאמית עם פגיעות ניכרות והנהגה חדשה, אך לזכותה גם הישגים מסוימים וביניהם שרידות מול מתקפה אמריקאית-ישראלית וניצול מנופי לחץ שנוצרו במהלך הלחימה, לרבות תקיפות נגד מדינות המפרץ וסגירת מצר הורמוז. אף שמוקדם להעריך את השלכות המלחמה, שבשלב זה כלל לא ברור האם הסתיימה, כבר ניתן לזהות מגמות בולטות בשישה תחומים מרכזיים: הזירה הפנים-איראנית; תוכנית הגרעין; מערך הטילים; רשת השלוחים האזורית; מעמדה של איראן בסדר האזורי; ואיראן בזירה הגלובלית. תובנות בהקשרים אלה נועדו לשמש בסיס לניתוח המשך ההתפתחויות בחודשים הקרובים, לאחר שישקע אבק המלחמה ויתבהרו השלכותיה. לפי שעה, הסטטוס-קוו הנוכחי ("לא מלחמה, לא שלום"), הכולל את סגירת מצר הורמוז לצד מצור ימי אמריקאי, נותר בלתי יציב וספק אם יוכל להימשך לאורך זמן. מבחינת ישראל, המשמעות היא שאיראן ממשיכה לשמר יכולות גרעיניות ולשקם את מערך הטילים, מה שמגביר את הסיכון לפריצה לנשק גרעיני ולחידוש הלחימה בתנאים קשים יותר. על רקע זה ניצבת ישראל בפני שאלה יסודית: האם עליה להמשיך ולחתור לפתרון הבעיה האיראנית באמצעות הכרעה, שספק רב אם ניתן להשיגה (במיוחד ללא השתתפות פעילה מצד ארצות הברית), או לאמץ מדיניות של "ניהול סכסוך" באמצעות אכיפה מזדמנת עד לשינוי פוליטי באיראן.
30/04/26
מפסגת אסלאמאבאד למצור ימי: כישלון המשא ומתן והחרפת הלחץ האמריקאי על איראן
מצור, הסכם או התלקחות: לאן מועדות פניו של המשבר במשא ומתן בין ארה״ב לאיראן?
13/04/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • מבצע שאגת הארי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.